זוגיות עם עצמי

Gersivan

New member
זוגיות עם עצמי

אני כבר כמה שנים בחיפוש אחר בנזוג מתאים שבינתיים העלה חרס. אומרים שאני צריכה לפתח את "הזוגיות עם עצמי". מה זה אומר הזוגיות עם עצמי הזאת, והאם זה באמת תנאי למציאת זוגיות? כל מי שבזוגיות יש לו זוגיות עם עצמו?
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
עם עצמי ועם אחרים

בעיני, העיקר הוא לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך כפי שאת.
אם את רואה את עצמך כיפה ומושכת, כך גם תוציאי את עצמך אל העולם. אם את מרגישה משעממת ולא מוצלחת, את תקריני את החוייה הזו גם החוצה.
לאהוב את עצמך יעזור לך להרגיש טוב עם עצמך, עם או בלי בלי זוגיות.
האם זה תנאי למציאת זוגיות? אני לא חושבת. אבל זה יכול לעזור - קודם כל להיות שמחה ומאושרת ומתוך זה לחפש זוגיות (מי רוצה לפגוש אנשים עצובים ומדוכדכים...), וכן באופן שבו את מציגה את עצמך אל העולם. אם את רואה את עצמך כמשעממת (זו רק דוגמה, אל תיקחי באופן אישי), צריך הרבה יותר סבלנות והעמקה כדי לראות את המרתק שבך. אם את מרגישה יפה, את תראי לעולם את היופי הזה. אם לא, יתכן ותסתירי אותו.
 

Gersivan

New member
אז בחורים לא רוצים בנות מדוכדכות..

אז אני צריכה לשים מסיכה של עליזה ומרוצה כדי שירצו אותי.
עדיף להיות לבד
 

Gersivan

New member
מעניין אם רק אנשים שמחים ומאושרים מוצאים

זוגיות.
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
מה רוצים

יקירה,
אין דבר כזה "בחורים לא רוצים X". הדברים תמיד מורכבים יותר.
להיות מדוכדכת זה לא נעים, קודם כל לעצמך. נראה לי ששווה לך להשקיע בלא להיות מדוכדכת, בלי קשר לבחורים.
וכן, דכדוך זו תכונה פחות מושכת מחיוך למשל. האם צריך לשים מסכה, או למצוא את הדרך שלך לחייך ולשמוח באמת?
 

Gersivan

New member
כמובן שרצוי לחייך באמת

אבל הדרך לחיוך האמיתי יכולה להיות ארוכה (אם בכלל).. האם עד אז כדאי להפסיק לחפש זוגיות?
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
עד אז

לחפש זוגיות נכון תמיד, וגם לעבוד על השמחה שלך והחיוך שלך נכון תמיד. אין כלל מה צריך לקרות קודם.
החיים הם לא שלבים, או שחור לבן. זו הבחירה שלך מה לעשות קודם ומה אחר כך ומה בד בבד. יש עבודה לעשות גם על מעצורים ותפיסות שקשורים לזוגיות וגם על המקומות שלך בתוכך שגורמים לך להיות פחות שמחה.
 
זוגיות טובה

שאלות טובות ועמוקות את שואלת ונראה כי הנושא מעסיק אותך מאוד.
אני לא יודעת למי את מתכוונת כשאת כותבת "אומרים ש..." אבל אני בהחלט מאמינה שזוגיות טובה עם אחר יכולה להתקיים רק אחרי שיש לך הכרות עם עצמך, הבנה של הצרכים והערכים שלך, סיפוק מחייך כאדם ממומש בעולם הזה.
אולי לכך מתכוונים ב "זוגיות עם עצמך" ?

האם שאלת את עצמך מדוע את מחפשת זוגיות? מה את רוצה להפיק ממנה? מה יש לך לתרום לה?

מטפורת הסיר והמכסה בהחלט יכול להתאים ("לכל סיר יש מכסה") - אבל לשם כך בוודאי תסכימי שיש קודם כל לדעת איזה סיר את...

פאולה פרש - מאמנת אישית
 

Gersivan

New member
למה אני מחפשת זוגיות

נראה לי יותר נעים לחלוק את החיים האלה עם מישהו..
 

ommerl

New member
זוגיות עם עצמך... +עצה

יש לי בעיה עם הביטוי הזה. מי ומי בזוגיות כשהיא עם עצמך? האם "עצמך" מחולקת לחלקים? ואם כן, מה התועלת בחלוקה תאורטית לחלקים? לפעמים יש בזה תועלת אבל אין סיבה לחלק אישיות לחלקים כברירת מחדל אם אין בזה תועלת.

זוגיות יכולה להתרחש מעצמה, מעצם נסיבות החיים המשתנות... אבל אני משער שבאת לכאן כדי לטקס עצה יעילה ולא כדי לחכות שנסיבות החיים יובילו לזוגיות.

אני ממליץ לך להגדיר לעצמך שני דברים (אם זה אישי מידיי את לא חייבת לשתף):
א- למה חשובה לך זוגיות באופן כללי בחיים? איזה ערך בחיים זה משרת? (יש אנשים שזוגיות היא ערך בפני עצמו וזה בסדר. אולי זה קשור גם למשפחתיות, ואולי לבריאות נפשית והגשמה עצמית).
ב- איזה זוגיות בדיוק את רוצה? תתמקדי באיך את רוצה להרגיש ביחס לעצמך בזוגיות. כלומר לא בבן הזוג אלא בעצמך.
אם את רוצה שהוא יאהב אותך, נסחי את זה "רוצה להרגיש נאהבת" ולא "שהוא יאהב אותי" כי מטרה שמתייחסת למישהו אחר היא בלתי מדידה בחוויה הסובייקטיבית שלך. את יכולה למלא דף שלם בסעיף הזה אם זה מה שיוצא לך. כמו כן- הימנעי מהגדרה על דרך השלילה. זה מתפקד כסוגסטיה שלילית וההשפעה של זה הפוכה מהרצוי (הגדרה "שלא יהיה מניאק" תמקד אותך על גברים מניאקים למרות שאת רוצה את ההפך).

שתי ההגדרות האלה, מעצם זה שאת מודעת אליהן, יכולות לעזור לך להתכוונן לזוגיות שמתאימה לך. לזהות אותה בפתח ולהתמסר לה.

אחרי ההגדרות האלה עלולים לעלות מכשולים, אבל קודם כל- הגדרות ויציאה לפעולה. אם אין יציאה לפעולה או שהפעולה נכשלת בגלל מכשול רגשי- יש עוד מקום לעבודה. אם לא- דרך צלחה!
 

Gersivan

New member
אנסה לענות..

אלה שאלות מאוד קשות האמת. אף פעם לא חשבתי לעומק למה אני רוצה זוגיות, תמיד זה היה נראה לי כזה "מובן מאליו". נראה לי שפשוט פחות כיף ונעים לעבור את החיים האלה לבד. הייתי רוצה איזה "שותף לפשע". מישהו לחלוק איתו את עצמי, ליצור משהו משותף. כמו שאומר השיר "להיות לבד זה מאוד נחמד, אבל להיות בשניים זה נחמד כפליים".
בא לי מישהו שיכיל אותי גם, שיתן לי אוזן קשבת ויהיה לצידי גם אחרי שיכיר את הצדדים הפחות יפים שלי. פשוט להרגיש נוח באמת עם מישהו.. להרגיש שיש לי חיבור אמיתי למישהו בעולם.
וזה גם במישור הפיזי. כי אני יכולה נגיד שתהיה לי חברה ממש טובה, או אחות, שנהיה מאוד קרובות ונכיל אחת את השניה ונחיה בשיתוף, אבל לדעתי המימד הפיזי הוא רמה אחת קדימה של אינטימיות. כשיש חיבור פיזי, כשאפשר להיות חופשיים לגמרי עם הגוף, נפתח פה עוד ערוץ קירבה וחיבור. הקירבה והחיבור האלה נותנים ביטחון (עוד משהו שאני מחפשת, שמאוד חשוב לי בזוגיות - ביטחון) וגם איזו תחושה של משמעות. שאנחנו לא לבד בעולם הזה.
לגביי איזה זוגיות אני רוצה - עניתי על זה קצת קודם, ואני אוסיף שהייתי רוצה זוגיות בעלת אופי פתוח שנותן מרחב לשני הצדדים (וכן, זה יכול להיות גם שבשלב מסויים יהיה מותר להתנסות ביחסים פיזיים גם עם אחרים). חשוב לי שיהיה אמון, המון המון כנות ופתיחות. חשוב לי שיהיה מקום לספר הכל ולהביא הכל החוצה באותנטיות. חשוב לי שיהיה מקום לשני הצדדים להתפתח, ביחד ולחוד. ששני הצדדים ירגישו חופשיים להגשים כל מה שבא להם, שירגישו שהם יכולים להקשיב לעצמם עד הסוף בלי לפחד מהתגובה של הצד השני. שיהיה מקום לבטא הכל ולדבר על הכל. הרבה תקשורת.
טוב.. זה לא ייגמר, אני רק חושבת על עוד ועוד דברים.. אולי אפשר לתמצת את זה ב: חופש, הכלה, התפתחו, הנאה, בטחון, כנות ותקשורת.
מקווה שזה עונה

אז מה עכשיו?
 
למעלה