אנסה לענות..
אלה שאלות מאוד קשות האמת. אף פעם לא חשבתי לעומק למה אני רוצה זוגיות, תמיד זה היה נראה לי כזה "מובן מאליו". נראה לי שפשוט פחות כיף ונעים לעבור את החיים האלה לבד. הייתי רוצה איזה "שותף לפשע". מישהו לחלוק איתו את עצמי, ליצור משהו משותף. כמו שאומר השיר "להיות לבד זה מאוד נחמד, אבל להיות בשניים זה נחמד כפליים".
בא לי מישהו שיכיל אותי גם, שיתן לי אוזן קשבת ויהיה לצידי גם אחרי שיכיר את הצדדים הפחות יפים שלי. פשוט להרגיש נוח באמת עם מישהו.. להרגיש שיש לי חיבור אמיתי למישהו בעולם.
וזה גם במישור הפיזי. כי אני יכולה נגיד שתהיה לי חברה ממש טובה, או אחות, שנהיה מאוד קרובות ונכיל אחת את השניה ונחיה בשיתוף, אבל לדעתי המימד הפיזי הוא רמה אחת קדימה של אינטימיות. כשיש חיבור פיזי, כשאפשר להיות חופשיים לגמרי עם הגוף, נפתח פה עוד ערוץ קירבה וחיבור. הקירבה והחיבור האלה נותנים ביטחון (עוד משהו שאני מחפשת, שמאוד חשוב לי בזוגיות - ביטחון) וגם איזו תחושה של משמעות. שאנחנו לא לבד בעולם הזה.
לגביי איזה זוגיות אני רוצה - עניתי על זה קצת קודם, ואני אוסיף שהייתי רוצה זוגיות בעלת אופי פתוח שנותן מרחב לשני הצדדים (וכן, זה יכול להיות גם שבשלב מסויים יהיה מותר להתנסות ביחסים פיזיים גם עם אחרים). חשוב לי שיהיה אמון, המון המון כנות ופתיחות. חשוב לי שיהיה מקום לספר הכל ולהביא הכל החוצה באותנטיות. חשוב לי שיהיה מקום לשני הצדדים להתפתח, ביחד ולחוד. ששני הצדדים ירגישו חופשיים להגשים כל מה שבא להם, שירגישו שהם יכולים להקשיב לעצמם עד הסוף בלי לפחד מהתגובה של הצד השני. שיהיה מקום לבטא הכל ולדבר על הכל. הרבה תקשורת.
טוב.. זה לא ייגמר, אני רק חושבת על עוד ועוד דברים.. אולי אפשר לתמצת את זה ב: חופש, הכלה, התפתחו, הנאה, בטחון, כנות ותקשורת.
מקווה שזה עונה
אז מה עכשיו?