זוגיות במשבר
בעלי חזר בתשובה כ6 שנים (חרדי) למרות שהוא אינו כופה את דתו עליי, אני מנסה בכל זאת את הזוגיות הזו, למרות שאני מסורתית, אבל לכך יש גם תוספת של אי עבודה, ולא נראה לי שמתאמצים פה למצוא כל הרבה עבודה, אני עובדת במשרה מלאה כך שאני המפרנסת היחידה, והיו תקופות שהוא עבד, אבל יתר הזמן, לדוגמא שמציעים עבודה כמו נהג, אז הוא טוען "מה עשיתי שאני אנהג כל הזמן על הכבישים", שבעתי מכל הדברים האלה (עבר) והגעתי למצב שאני לא יכולה יותר, נכון המצב בינינו טוב, אבל כל הדברים האלו מאוד מפריעים לי,והקטע של העבודה, נמאס לי לדחוף כל הזמן את העגלה מה שנקרא אני טיפוס די אנרגטי והוא אדיש. (בזמנים שהיה צריך למצאו עבודה ולשלוח פקסים כששאלתי אם שלח או התקשר אמר ששכח ותכף ישלח), וכך גם חוסר אחריות כלפי פרנסה לילדים, מה שהכריח אותי לקחת את השיקים ואת הבנקט שלי. פשוט אם מפרנסת יחידה אז מה לעשות צריך להסתדר עם הזמן. עכשיו נוסף עוד דבר חדש, אני רקדתי במשך שנים ריקודי עם, עכשיו הוא רוצה שאני אוותר על זה. מה אני עושה במקרה הזה?? אני מקווה מאוד שהבהרתי את עצמי, ברצוני להוסיף שאין בינינו שום אלימות לא מילולית, ולא פיזית, הוא כל הזמן מבקש ממני לחשוב על דברים כדי לתקן את המצב הזה, איך לשפר את הזוגיות בינינו, שאני אחשוב על פתרונות, אני לא כל כך בא לי לחשוב על פתרונות, כי פשוט מים הגיעו עד נפש, יותר כנראה הקטע גם של העבודה מפריע לי מאוד, למרות שהוא מקבל עכשיו אבטלה, אבל עם אבטלה כזאת, למי זה מספיק, יש לי גם ילדים, הוא אומר שהוא יחפש עבודה רק שאני אגיע להחלטה מה לעשות בקשר אלינו (גם בהחלטה בקשר לריקודי עם. אני מאוד מקווה שהבהרתי את עצמי, ואני מצטערת שזה ארוך. מה עושים, האם נתקלתם בתופעה דומה?אסביר למה הגעתי למצב של אי רצון לשפר את הזוגיות, כי היו זמנים שמצבי היה קשה ולא עבד, ולקחתי הלוואות מהעבודה, כך שאוכל להמשיך להסתדר, כך שאני אומרת לעצמי אם אני עושה הכל כדי לשרוד, אז למה אני צריכה להישאר עם ולהרגיש בלי, זו פעם שנייה שהוא חזר למעגל האבטלה. אני מקווה שלא הלאתי אותכם בדברים. בתודה מראש על לכל העונים/נותני העצות.
בעלי חזר בתשובה כ6 שנים (חרדי) למרות שהוא אינו כופה את דתו עליי, אני מנסה בכל זאת את הזוגיות הזו, למרות שאני מסורתית, אבל לכך יש גם תוספת של אי עבודה, ולא נראה לי שמתאמצים פה למצוא כל הרבה עבודה, אני עובדת במשרה מלאה כך שאני המפרנסת היחידה, והיו תקופות שהוא עבד, אבל יתר הזמן, לדוגמא שמציעים עבודה כמו נהג, אז הוא טוען "מה עשיתי שאני אנהג כל הזמן על הכבישים", שבעתי מכל הדברים האלה (עבר) והגעתי למצב שאני לא יכולה יותר, נכון המצב בינינו טוב, אבל כל הדברים האלו מאוד מפריעים לי,והקטע של העבודה, נמאס לי לדחוף כל הזמן את העגלה מה שנקרא אני טיפוס די אנרגטי והוא אדיש. (בזמנים שהיה צריך למצאו עבודה ולשלוח פקסים כששאלתי אם שלח או התקשר אמר ששכח ותכף ישלח), וכך גם חוסר אחריות כלפי פרנסה לילדים, מה שהכריח אותי לקחת את השיקים ואת הבנקט שלי. פשוט אם מפרנסת יחידה אז מה לעשות צריך להסתדר עם הזמן. עכשיו נוסף עוד דבר חדש, אני רקדתי במשך שנים ריקודי עם, עכשיו הוא רוצה שאני אוותר על זה. מה אני עושה במקרה הזה?? אני מקווה מאוד שהבהרתי את עצמי, ברצוני להוסיף שאין בינינו שום אלימות לא מילולית, ולא פיזית, הוא כל הזמן מבקש ממני לחשוב על דברים כדי לתקן את המצב הזה, איך לשפר את הזוגיות בינינו, שאני אחשוב על פתרונות, אני לא כל כך בא לי לחשוב על פתרונות, כי פשוט מים הגיעו עד נפש, יותר כנראה הקטע גם של העבודה מפריע לי מאוד, למרות שהוא מקבל עכשיו אבטלה, אבל עם אבטלה כזאת, למי זה מספיק, יש לי גם ילדים, הוא אומר שהוא יחפש עבודה רק שאני אגיע להחלטה מה לעשות בקשר אלינו (גם בהחלטה בקשר לריקודי עם. אני מאוד מקווה שהבהרתי את עצמי, ואני מצטערת שזה ארוך. מה עושים, האם נתקלתם בתופעה דומה?אסביר למה הגעתי למצב של אי רצון לשפר את הזוגיות, כי היו זמנים שמצבי היה קשה ולא עבד, ולקחתי הלוואות מהעבודה, כך שאוכל להמשיך להסתדר, כך שאני אומרת לעצמי אם אני עושה הכל כדי לשרוד, אז למה אני צריכה להישאר עם ולהרגיש בלי, זו פעם שנייה שהוא חזר למעגל האבטלה. אני מקווה שלא הלאתי אותכם בדברים. בתודה מראש על לכל העונים/נותני העצות.