זוגיות במשבר

Lonely girl5

New member
זוגיות במשבר

אני בת 28 נשואה מזה 8 שנים, בזוגיות כבר 10 שנים. תחילת הקשר היה אהבה מטורפת, שיחות ארוכות, המון געגועים, פשוט לא היינו מסוגלים להתנתק אחד מהשני, למרות שכמו בכל זוגיות היו הרבה ריבים (בד״כ על שטויות) אבל תמיד ידענו לפתור את זה במהירות וביעילות. לפני 3 שנים החלטנו שאנחנו רוצים להרחיב את המשפחה, לצערנו ההריון לא צלח והפלתי בחודש השישי. אחרי חצי שנה נכנסתי שוב להריון ונולד לנו תינוק מקסים.
אחרי הלידה הדברים לא חזרו להיות כפי שהיו קודם, נוצר פער נוראי בינינו שהיום אחרי שנה ו 10 חודשים זה הגיע למצב שכל אחד ישן בחדר נפרד. אף אחד מהסובבים אותנו לא מרגיש שיש בעיה בינינו ואנחנו מקפידים שזה ישאר ככה, אז מול כולם אנחנו מתנהלים רגיל ובבית אין כלום.
אני מרגישה שעם הזמן פשוט הפסקתי לאהוב אותו למרות שהוא כל הזמן אומר לי שהוא אוהב ומתגעגע ורוצה לתקן אבל אף פעם לא מצליח לעשות כלום, הוא מבקש ממני עזרה באיך לתקן את הדברים אבל אני לא יכולה להסביר לו איך לאהוב אותי כשאני איבדתי את האהבה שלי כלפיו.
אני רוצה שיאהבו אותי ואני מתגעגעת להרגשה, אבל אני לא יודעת איך לחזור לזה
למישהו יש עצה בשבילי?
 

adam33

New member
בדרך הנכונה

ראשית את מכירה בזה שזה קורה ואת מחפשת דרך לחזור לימים הטובים.
אני חושב שאת צריכה לעשות דברים מקרבים גם אם האהבה אינה שם כי בסופו של דבר היא תגיע.
אבל לשבת ולא לעשות כלום אז את בטח תתקררי ולא תרצי ליזום ולעשות.
אל תוותרי על השינה ביחד גם אם את לא יכולה לשכב איתו.
לפעמים המציאות של ילד ראשון מכתיבה את המעשים והזוגיות אבל בל לך להישאב לכך.
 

Lonely girl5

New member
הבעיה ש...

תודה רבה על התגובה,
הבעיה שאני כבר לא יודעת מה הם הדברים המקרבים האלה שאני צריכה לעשות.יש בי הרבה כעס כלפיו כי הוא לא מוכן להתאמץ בשביל לפתור את הסכסוך, הוא מאוד טוב בדיבורים והבטחות וכשזה מגיע למעשים הוא נעלם - לרוב טוען שהוא לא יודע מה לעשות ואיך לעשות שיהיה לי טוב וזה ממש מתסכל אותי שאחרי כל השנים האלה כאילו הוא לא מכיר אותי בכלל.
ההרגשה תמיד שאם אני לא נלחמת על זה, אנחנו נשאבים למשימות של היומיום ושוכחים לפנות זמן בשבילנו, והזוגיות נדחקת לסוף סדר העדיפות, זה מאוד מרגיז אותי ומרחיק אותי שהוא רואה שאנחנו במשבר והוא לא מצליח לפנות זמן לפתרון.
לגבי השינה ביחד, אני אעשה את מה שאתה מציע, אני אישן לידו ונראה לאן זה יתפתח. למרות שזה סך הכל יומיים בשבוע שהוא בבית כי הוא איש צבא אבל בכל זאת אנצל אותם.
 

נוסעת27

New member
משבר הילד הראשון

תופעה נפוצה אצל זוגות. כי הייתם תמיד שניים ופתאום כל המציאות מתמוטטת ונבנית מחדש לשלושה. פתאום יש ביטול עצמי, הקרבה עצומה של האגו והזמן האישי למען העולל הקטן. פתאום יש מישהו בין בני הזוג שהוא הפך למקום הראשון, ולא תמיד קל לקבל את השינוי העצום הזה.
אני חושבת ממה שאת מתארת ששניכם נכנסתם לעמדת מגננה פאסיבית. לא רק הוא. את מאשימה אותו שהוא "רק מדבר ולא עושה" אבל בעצמך אומרת שאת לא עושה ומתרצת את זה בזה שאת כועסת או לא אוהבת.
כתבת שהוא איש צבא שנמצא רק יומיים בבית בשבוע. נשמע ממקום כזה שבאמת קשה לתקן ולשנות כשאתה מגיע עייף ורואה את אשתך והילד פעמיים בשבוע לא תמיד יש כוחות להתחיל לעבוד על הכל.
&nbsp
הפיתרון לדעתי הוא ייעוץ זוגי. מקום שיעזור לכם לתקשר ולגשר עם מישהו ניטרלי שיידע להכיל את ההאשמות ההדדיות (ותיהי בטוחה שגם לו יש כמה כלפייך) ויעזור לכם להשתקם.
לפי מה שאת מספרת ממש עוד לא מאוחר לתקן.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אי אפשר לשנות מצב מורכב בלי להבין את הסיבות

כלומר, להבין את הסיבות שבגללן הפסקת לאהוב אותו.

יש על פניו כמה סיבות אפשריות:
- משבר הילד הראשון - זה ברור
- מאבקי כח בלתי פתורים - יש אצל כל הזוגות
- אהבה ראשונה או כמעט ראשונה - אולי את מרגישה פתאום שפיספסת משהו חשוב
- הוא בצבא, והתרגלת לחיות בלעדיו, אז היומיים שהוא בא כבר לא מאפשרים לך להפתח
- ואולי את בכלל כבר לא רוצה אותו יותר?

אולי אלו נכונות, אולי לא. בוודאי יש עוד. אני לא חושב שאפשר להבין לעומק את הסיבות בלי טיפול. לכן גם אני חושב שרק טיפול מקצועי יעזור לכם - או זוגי, או פרטני בשבילך.

בתור התחלה מיידית אני בהחלט חושב שכמו ש-adam33 כתב לך, לישון יחד ביומיים שהוא כן נמצא זה חשוב מאוד לשניכם. זה בפני עצמו לא מספיק כדי לחולל שינוי, אבל זו התחלה. כי התרחקות ממנו די קוברת את הקשר, עוד לפני שהספקת להבין לעומק מי ומה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
 

ki92

New member
מתוקה,

הקשר שלכם נשמע תקין לחלוטין,
בהתחלה הכל ניצוצות וזהב, פרפרים ולבבות מתעופפים מכל עבר, ואז כשהשגרה ותלאות החיים דופקים בדלת הקשר נבחן ומראה אם באמת יש אהבה בניכם ועד כמה היא חזקה ואמידה.
לדעתי, הקשר שלכם בר תיקון פשוט נדרשת המון השקעה משניכם בעיקר מהצד שלך.

אחרי המון שנים ביחד סביר להניח שהתרגלת לבן אדם כל כך והקשר נתפס כמובן מאליו. התעוררי! אם חס וחלילה בן זוגך ימות מחר, כיצד תרגישי?
האם יחסר לך ותכאבי מאוד? מאמינה שכן.
אז אם כך, זו הזדמנות נפלאה לבחון את הקשר שלך עם בן זוגך, להיזכר בכל הדברים הטובים שעשה למענך ולהתאהב בו מחדש כמו בפעם הראשונה. אני בטוחה שיש לו המון תכונות נפלאות והפוקוס שלך צריך להיות שם.

שחררי את הכעס, הכעס שלך מוצדק ללא ספק אבל הניחי אותו לרגע בצד,
תסתכלי על הבן זוג שלך... כמו שאת זקוקה לחום ואהבה, להרגשה שאוהבים ורוצים וצריכים אותך... כך גם בן זוגך... לכי לישון לצידו, תנשקי אותו, תחבקי, תדאגי לו... מבטיחה לך, שהיחס שלו ישתנה בהדרגה בהתאם!
קחי יוזמה, תקבעי יום שתצאו שניכם לדייט... לכו למקום נוסטלגי מתחילת ההיכרות שלכם... תדברו על הקשר, מה שטוב, מה שלא טוב... תראי לו איך את רוצה שהוא יאהב אותך... אף על פי שהוא מכיר אותך המון שנים, הוא עדיין לא קורא מחשבות! כאן לא נמדדת אהבתו כלפייך, אהבתו נמדדת כאשר הוא מקשיב לדבריך ומיישם... כשהוא מראה אכפתיות ודאגה.
התחשבי בכך שבן זוגך הוא איש צבא וכנראה שיש לו ימים עמוסים לפעמים...ובכל זאת, דברי כלפיו בנועם ובצורה יפה שמאוד תשמחי אם הוא יקדיש לך מידי פעם זמן בשבילכם. פעם בשבוע שזה יהיה רק הזמן שלכם..

אם תסתגרי בפניו ותתרחקי,
המצב שיווצר הוא ששניכם תתבצרו בעצמכם ותשארו כעוסים אחד על השני...
חבל, כל בעיה אפשר לפתור... רק לדבר! לדבר בצורה יפה אחד כלפי השני ולהראות נכונות לתקן את מה שלא טוב.

בהצלחה.
 

גארוטה

New member
שבע שנים

מתוך 10, הייתם רק את והוא...אהבת נעורים של בני 18 שהפכה לזוגיות ממוסדת עם כל מה שמתלווה לכך.
אי אפשר לקרוא את מה שכתבת ולא לחשוב שהבעיה היא אצלך ואצלך בלבד.
את כותבת שאת רק רוצה שיאהבו אותך ומצד שני מציינת שהוא כל הזמן אומר כמה הוא אוהב ומתגעגע...
את כותבת שאת רוצה שהוא יתקן..יתקן מה?? את בעצמך לא יודעת אפילו להגיד
מה וגם כשהוא שואל ומבקש הכוונה אין לך תשובה בשבילו...
הגרוע מכל, את מצהירה שהפסקת לאהוב אותו...אז מה את בדיוק רוצה?? איך את חושבת שהוא מרגיש כשהוא יודע שהאהבה שלך אליו נגמרה בדיוק איך שנולד לכם ילד...שהחלפת אותו, שויתרת עליו, שבחרת במעט הימים שהוא בבית לישון בנפרד.
יקירתי, הבעיה היא אצלך והנסיון שלך להטיל עליו את האשמה זו בריחה מהאמת.
לכי לטיפול כדי להבין מה עובר עלייך.
בהצלחה
 
על פניו לא תיארת שום דבר דרמטי שגרם לכך שהפסקת לאהוב אותו

לכי לטיפול - אישי פרטני או זוגי . משפחה זה לא דבר של מה שבכך שניתן לפרק כל כך בקלות , נשמע שהוא אוהב אותך ומוכן להשקיע בקשר, תנסי גם את ..
מה יש לך להפסיד? ככה גם אם תפרדו בסופו של דבר יש יותר סיכוי שתיפרדו בטוב ושתהיי שלמה עם עצמך שעשית הכל לפני כדי למנוע את הפרידה. מנסיון - גירושין זה לא פיקניק
 

Lonely girl5

New member
שמתי תגובת הבהרה

אבל בטעות נרשמה כתגובה נפרדת ולא חלק מהשיחה, אשמח אם קודם תקראי אותה ואחר כך תגיבי.
בנוסף , גירושין מבחינתי הוא לא אפשרות, אני לא מוכנה לעשות את זה לילד שלי. ואני כן רוצה לשפר את מערכת היחסים שלי גם בשבילו. משפחה זה נושא מאוד חשוב לי ובגלל זה אני עדיין לא ויתרתי סופית.
 
קראתי את הודעת ההבהרה שלך

היא מחזקת את אשר כתבתי . ממה שקראתי לא מדובר באדם רע, או אלים חס וחלילה . אני באמת מבינה את התחושה הקשה שלך כשהשאיר אותך לבד . אבל את כותבת שאת רואה אהבה בעיניו. כמי שראתה שנאה בעיני בעלה אני יכולה להגיד לך שאהבה בעיני בעלך זה דבר יקר ערך להתחיל לבנות איתו התחלה חדשה. לכי לטיפול .
 

Lonely girl5

New member
הוא בהחלט לא אדם רע

הוא בן אדם טוב, שאני מאמינה שרוצה גם מה שטוב לי. מה שמפריע לי שברוב המקרים הוא אדיש לרגשות שלי ולא יודע איך להתנהג איתי ובוחר בשיטת ההתעלמות.
אני מצטערת שראית שנאה בעיני בעלך, אני לא יכולה לתאר לעצמי איך זה מרגיש. מקווה בשבילך שאת נמצאת היום במקום טוב.
 
למעלה