זוגיות בדאון...

[שני 790]

זוגיות בדאון...

הי לכולם!
אני נשואה 12 שנה ויש לנו 4 ילדים מקסימים! הזוגיות שלנו "יודעת הרבה עליות ומורדות. אך הקושי העיקרי שלנו הוא : בעלי לא יודע להחמיא! פשוט לא! על כלום. מבית נקי ועד מראה חיצוני.
לאחרונה אני מרגישה שזהו...אין הערכה. אין כבוד. הוא מזלזל בי. מאד עצוב לי כיוון שאני מרגישה שוויכוחים לא יתרמו לילדים משהו טוב. ביקתי ממנו ללכת ליעוץ והוא לא מאמין בזה. כל דבר קטן אומר. למה ללכת ליעוץ הנה את מתנהגת כך וכך. עצוב לי שאני חושבת על גירושין לעיתים קרובות. יש לציין שהוא אבא טוב והמצב הכלכלי הכללי לא תורם. אשמח לתגובות. תודה ויום טוב.

 

[בדד1]

קחי משהו

בתור התחלה
יש לקחת בחשבון שהמצב הכלכלי אחרי גירושין של אנשים ממוצעים
מתדרדר ורמת החיים צונחת במשהו כמו 40%
4 ילדים זה אומר תיאורטית מזונות של למעלה מ5000 ש"ח (נראה לך שהוא יכול לעמוד בזה?!)
מאיזה צד של הזוגיות המצב נראה לך עכשיו נסבל יותר?

 

[מריוס זכריה]

תשובה בשני חלקים

החלק הראשון זה הפשט: לך מפריע שהוא לא מחמיא. אוקיי. העניין הוא שרוב הגברים לא מחמיאים. ולמען האמת, גם נשים לא מחמיאות. אני מעריך שמתוך סך כל המחמאוצת שנשים נותנות (לגבקים, חברות, וכו'), 98% ניתן לא בכנות, אלא כאמצעי להגיש מחמאה חזרה.

זה כמו בבדיחה הידועה על שתי הפולניות שנפגשות:

- ואוו איזה יופי את ניראת.
- תודה, רק חבל שאני לא יכולה להגיד עלייך את אותו הדבר.
- למה את לא יכולה ?! תעשי כמוני... תשקרי.

החלק השני זה הדרש: מאחר ואני אומר לעצמי שלא ממש סביר שחוסר במחמאות נטו יביא אישה למחשבות על גירושין, אני משער שאולי יש בעצם בעיה אחרת ביניכם. ברור לי שלמרות שטענתך על המחמאות טיפה מגוחכת (סליחה, כן?), הרי העובדה שכואב לך היא בוודאי אמיתית לגמרי, אחרת לא היית כותבת.

לכן הצעתי היא שקודם כל תמקדי מה באמת מפריע לך בקשר הזה.

ובאותה הזדמנות גם שתבדקי מה מצבך הכללי בחיים - כמה את מגשימה את עצמך, כמה את חיה כמו שהיית רוצה לחיות, ואם זה לא בדיוק זה, האם זו באמת האחריות שלו לסדר את מה שאת לא הצלחת לסדר בחייך?

 

[גארוטה]

את קצת מבלבלת

יש הבדל עצום בין גבר שלא יודע להחמיא על האוכל הטעים והתספורת החדשה שעשית
לבין גבר שלא מכבד ומזלזל.

עם הראשון אפשר לחיות, לא כייף אבל אפשרי, מה גם שיש שיטה מעניינת ללמד אותו .

עם גבר שמזלזל בך ופוגע פעם אחר פעם בכבודך, יותר קשה לחיות ולעיתים גם בלתי אפשרי,
אבל גם בזה ניתן לטפל.

מציעה לך לפרט יותר למה התכוונת וכיצד זה מתבטא ביום יום .

 

[מדען טילים סובייטי]

את נפלאה, את נהדרת, את הכוסית

של העולם, מבשלת כמו השף העירום אבל הרבה, הרבה-הרבה, הרבה-הרבה-הרבה יותר סקסית.

ואיך הבית נקי - בחיי, אפשר לאכול מהריצפה.

ואל תגידי שאני מגזים - זה הכל מהלב, בחיי, בחיים לא פגשתי אשה מדהימה כמוך, נשבע באמא.

(זה הכל להפעם - תבואי עוד שבוע כשייגמר, ננפיק לך עוד, אין בעיה)

 

[seeyou]

האם בעלך לא יודע להחמיא לאחרונה או זה מהתחלה

חשבת שאלי בעלך קצת במשבר גיל ה-40 ?

חשבת אולי שאם הוא לא מחמיא
זה לא אומר שהוא לא אוהב ומעריך אותך ?
ולהיך לא כול גבר שמחמיא לך גם מתכוון למה שהוא אומר אלא למה שהוא רוצה ממך?

במידה שתתגרשו שלא תצפי לשינוי קיצוני לטובת החלומות שלך

אף ארחד לא יכול להבטיח לך שתקבלי אפילו מה שיש לך היום(שלא לדבר על מצב הילדים)



יוסי

 

[beralle2]

הקושי העיקרי שלנו???

גם בעלך חושב שהקושי העיקרי זה שהוא לא יודע להחמיא? אם לא, אז מי זה "שלנו"? אני מנחש שאם נשאל את בעלך מה הקושי העיקרי התשובה תהיה שונה מאד.
סתם בשביל התרגיל, מה לדעתך הקושי העיקרי בעיני בעלך?

 

[שני 790]

המשך

לכל המגיבים.
חוסר מחמאות יוצר הרבה תיסכול...ואז אישה מרגישה רע עם עצמה...והכל מתדרדר!!

 

[מפלצת או ילדה]

אבל למה לך

להרגיש לא טוב עם עצמך? נשמע שאת ממש עובדת אצלו בניקיון, בבישול, בעבודות אחזקה אחרות ונורא חשוב לך לקבל 'משכורת' מהבעל בית. אבל למה לא לשמוח מעצם הבית הנקי שאת חיה בתוכו, מאוכל טעים שאת מבשלת לטעמך, מכל הדברים האלה שאת עושה? למה את צריכה איזה ליטוף על כל הדברים האלה שאת עושה גם עבור עצמך, ועבור הילדים?
את רוצה לקבל מדליה שאת אישה טובה? בתוך תוכך את לא יודעת ומרגישה את זה? חייבת אישור חיצוני?
תעזבי אותך שטויות. כל העמידה הזו ביעדים וסטנדרטים זו המצאה של דודות פולניות אליבה דה שנות השישים שאז היו בעיקר עקרות בית משועממות והתחרו ביניהן מי ממרקת את הפנלים טוב יותר לקראת הנומינציה הנשגבת לאשת השנה בקרב הקצ'קס. לרוב הגדול של גברים אין כל עניין בתחרויות הטיפשיות של הבנות, רובם סובל בשקט את ההתנייה שצריך לסדר ולנקות כל הזמן וחוזר חלילה, למרות שהם לא מבינים מה הטעם בפעולות הסתומות האלה אם צריך לחזור עליהן שוב ושוב. הם יכולים לחיות גם בדיר חזירים באושר להתקנא בו, לאכול אוכל הישרדות <קוסקוס משקית עם טונה וקטשופ> ולקרוא לזה בגאווה אוכל של גברים, אותו יפארו שנים בדחקות פנימיות. כל מה שאת עושה הוא אקסטרות שאת החלטת עליהן. אז אם זה עובד מעצמו, בשביל מה עוד לבזבז אנרגיה על חיזוקים

?
עדיין לא השתכנעת ורוצה מחמאות? תורידי למינימום הכרחי את שירותי האישה, ובזמן שמתפנה עשי מה שגורם לך להרגיש נעים, והכי חשוב - תתמקדי בהנאה שלך. ברגע שתפסיקי לצפות עם לשון בחוץ ללטיפה ולאישור שלו שאת אחלה חמודה, ותתעסקי לא רק בו אלא בעצמך - תפסיקי להיות מובנת מעליה.

 

[שני 790]

תודה

אהבתי

 

[מיציפיצי1]

 

[אחד העצובים בעיר]

אם את רוצה ייעוץ, הוא חייב לכבד את דעתך.

 

[אלמנת קש]

בעלך פשוט מתוסכל. לדעתי הוא מקנא לך.

אנשים שלא מצליחים נוטים להשליך את כשלונם על אחרים.
מי שמקנא לא מחמיא,
אדם שמרגיש נחות לא יחמיא לך, לא יתן מילות כבוד והערכה יפגין יחס מזלזל. כנראה שהוא לא הגיע להישגים בעבודה, הוא מרגיש שאינו מתקדם בחיים הצטברה אצלו מרירות ואכזבה ומשליך את תסכוליו עליך.
אם חשוב לך משפחה וילדים, אל תצפי למחמאות, תשמרי על המצב כמו שהוא כדי שלא יחמיר יותר.
גבר שלא מצליח להביא פרנסה טובה מרגיש שהוא "לא יוצלח", וכולם אשמים בכשלונו.

התעלמי ממנו ומטרוניותיו, עזבי אותו במנוחה עד שהמשבר יעבור, כמה שתנדנדי יותר על המצב הכלכלי כך הוא יקצין את התנהגותו. גירושין לא פותרים מצב כשלך. יהיה לך קשה יותר כלכלית ולילדים תחסר דמות אב (טוב או פחות טוב עדיף על כלום).

 

[שני 790]

זה כבר מההתחלה

זה שהוא מקנא לי. את צודקת.
בקשר למצב המחמאות, זה מאז שהתחתתנו, וככל שאני מתבגרת ורואה עולם(התחתנתי צעירה)אני רואה שישנם גברים מחמיאנים בטירוף. אז למה להישאר כך?........