זוגיות בבעיה

[יוליה1980]

זוגיות בבעיה

שלום, כותבת כאן לראשונה. אני נשואה מעל 10 שנים, עם ילדים. לכאורה הכל טוב, הבעיה היא שאנחנו לא מקיימים יחסים. ילדתי לפני 10 חודשים, ולא היה שום מגע מיני מאז הלידה. בלי קשר ללידה, תמיד זה היה פעם בחודשיים, אולי קצת יותר. לכן החלטתי לא לקחת גלולות. בעלי, מצידו, לא מוכן לקונדום. וזהו, אנחנו בבעיה.

 

[נומלה]

לפני שכל אחד מחליט החלטות

על אמצעי מניעה (ויש עוד כמה אפשרויות) כדאי שתשבו ותדברו בשאלה האם אתם רוצים (שניכם) לעשות סקס אחד עם השני. כרגע זה נראה יותר כמו כיפוף ידיים ומי ישבר ראשון. כשמראש התדירות לא היתה משהו, הסיכוי להדרדר לאפס פעמים בשנה גדל.
השאלה היא האם את רוצה לחיות כנזירה או לא.

 

[מריוס זכריה]

מתמטיקה זה טוב, אבל מה עם קצת ספרות? היסטוריה? גאוגרפיה?

קיבלנו את כל המספרים:
T=10 years
B=10 months
Delta S0=2 months
Delta S1=0
וכן תנאי לוגי: קונדום או גלולה.

מה עם הקשר ביניכם?
איך היחסים?
מה עושים?
איך עושים?
מדברים?
אוהבים?
רבים? על מה?
מי רוצה יותר סקס? ומי פחות ולמה?
ואיך היה בהתחלה?
מתי זה השתנה?
ואיך החלטתם לעשות ילד? דיברתם? או שהיו מאבקים סביב זה? או פנצ'ר?

תני סיפור. תוכן. רגשות. מחשבות.

דבר אחד אני יכול להגיד לך: זה לא בגלל הקונדום. הסיפור הזה הוא רק תירוץ.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il

 

[יוליה1980]

היחסים בינינו טובים

אנחנו עובדים נורא קשה כי יש 4 ילדים, שניים קטנים. אז בסוף אנחנו באמת עייפים, ממש לא תירוץ. לאחרונה רוב השיחות שלנו הם סביב הילדים, לא נשאר זמן לכל השאר.
לי העניין ממש מפריע, לא הקטע הפיזי שאני זקוקה לסקס, אלא העובדה שאין. הוא מחכה בשקט עד שאקח גלולות או אשים התקן. אני מפחדת מעוד פנצ'ר, ולא מוכנה להסתכן. אז תקועים

 

[מריוס זכריה]

התשובה שלי תהיה הכי צפויה ומשעממת

עייפות, שחיקה, ריבים על אמצעי מניעה וכל השאר - הם חלק ממערכת רגשית שביניכם.
את מאוד צודקת בדרישה או ברצון לפתור אותה.
הפתרון הוא הטיפול זוגי, רגשי, שבו סקס הוא רק חלק אחד במשוואה גדולה יותר (בדיוק כמו שאיןאירותכאלה טוענת בפוסט שלה).
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
&nbsp

 

[יוליה1980]

אני לא בטוחה

הבעיות התחילו לפני שנים. והריב על אמצעי מניעה התחיל אחרי שבמשך שנתיים מצאתי את עצמי אומרת ששוב לקחתי חודש גלולות לשווא.
כרגע אנחנו בעומס של תינוקות, אבל כבר היו שנים נוחות יחסית, בלי תינוקות, והמצב היה זהה.

 

[מריוס זכריה]

לא נראה לי שהבנת אותי

ולכן אני אגיד את זה הכי פשוט שאפשר:
לא לרוונטי שנתיים או עשר או קונדום או לא. עזבי אותך מתאוריות מאיפה זה התחיל ומתי. את לא באמת יודעת. לכו לטיפול לאיש מקצוע שיעשה שם סדר.
&nbsp
זה לא בגלל שאת טיפשה או הוא טיפש והמטפל חכם יותר. אלא כי מטפל רואה מהצד, ויש לו ניסיון ספציפי בדינמיקות האלה, ואילו אתם מתקשים לראות בדיוק כי אתם שוקעים בקושי של עצמכם.
&nbsp
בדיוק לזה המציאו את העניין של עזרה מקצועית.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
&nbsp

 

[חובטת שטיחים]

בחיים לא שמעתי סיפור כיסוי כל כך עלוב

לא שמעתם על התקן תוך רחמי? טבעת? דיאפרגמה? קשירת חצוצרות? קשירת צינור זרע?
מי שממש ממש רוצה סקס עם בן/בת הזוג לא בוחל באמצעים...

 

[סטנגה Joe]

שאלות

מי יוזם בדרך כלל?
את נמשכת אליו?
הוא נמשך אליך?
איך היחסים בינכם באופן כללי?

 

[אייבורי]

אין שום בעיה

&nbsp
תשמעי, סקס פעם בחודשים זה לא נחשב חיי מין.
&nbsp
זה נשמע יותר כמו חובה שיש לעשות עליה וי.

 

[אמרלדה]

זה סבבה, אם את רוצה להיות יען

זה לא התחיל לפני 10 חודשים, זה לא גלולות או קונדום, וזאת גם לא הבעיה.

אז אפשר לטמון את הראש בחול ביחד ולחוד, ואפשר ללכת לייעוץ ולנסות לפתור את זה באמת ביחד או לחוד. ולפני זה צריך לדבר על זה ברצינות ולהפסיק להסתתר מאחורי אגדות וסיפורים.

 

[יוליה1980]

תגובה

זה אכן התחיל לפני הרבה זמן

 

[יוליה1980]

לכאורה שנינו מבינים שיש בעיה

וגם מבינים שבלי זה כל הזוגיות בסכנה. התדירות התחילה לרדת אחרי ההריון הראשון. בעלי תמיד טען שהוא מאד רוצה אבל עייף. אחרי הלידה הראשונה לקחתי גלולות, אבל קרה לא פעם שלקחתי חודש בלי שהיינו יחד פעם אחת, אז כל הזמן הייתי עצבנית, ספרתי כמה ימים לקחתי הורמונים לשווא. אז אחרי הלידה השניה סירבתי לקחת גלולות. דרשתי שישים קונדום, ואם אראה שיפור בתדירות אחזור לקחת גלולות. הוא סירב, אז השתמשנו בשיטת הימים הבטוחים. עשינו את זה פעם אחת בחודש, ככה שהשיטה עבדה. ככה שרק כשרצינו עוד ילד, נאלצנו לעשות את זה יום כן יום לא. בסופו של דבר, כשנה וקצת אחרי הלידה, נקלטתי להריון מאד לא רצוי, האשמתי את שנינו, אבל שמרתי את הילד. הלידה הייתה לפני 10 חודשים, ואני מפחדת ביותר מעוד הריון. בעלי עדיין מסרב להשתמש בקונדום.
בחודשים האחרונים בעלי הזכיר כמה פעמים שהיה רוצה שאתחיל להשתמש באמצעי מניעה. אבל מסרב לקונדום. למען האמת, כבר התרגלתי ולא באמת מפריע לי. אני מבינה שזה לא תקין, אז כן רוצה לפתור.

 

[חובטת שטיחים]

לא, את לא באמת רוצה לפתור את זה

דווקא נח לך להפיל את זה עליו... על הקונדום... על ההריונות... על התינוקות... ובאמת הכל לגיטימי לגמרי.
אבל אל תעבדי עלינו (ועל עצמך) שאת רוצה לפתור את הבעיה. מי שרוצה לפתור את הבעיה קובעת תור לרופא נשים (לפני 9 חודשים) ושמה בדקה ורבע התקן, או ב-10 דקות קשירת חצוצרות ומתקשרת ליועץ זוגי וקובעת אצלו תור דחוף ומסדרת ביביסיטר כדי לצאת עם הבעל לבילוי וגם מגייסת את כל הדודות והסבתות לסופ"ש ולוקחת את הבעל ללילה לצימר רומנטי.
צר לי, אך לא נראה שעשית ולו צעד אחד אופרטיבי לכיוון פיתרון הבעיה. ובעצם למה שתנסי, הרי את בעצמך ציינת שבעצם זה כבר לא ממש מפריע לך, אז אולי הבעיה כבר בכלל לא קיימת

 

[יוליה1980]

זה לא מדוייק

אני מניחה שזה לא הדבר החשוב ביותר. אבל אני בהחלט רוצה לפתור. מבחינת ההתקן, אני מפחדת שזה לא יעבוד כי יש הרבה מקרים של הריונות. אני בת 35, אז קשירת חצוצרות זה משהו מפחיד. ברור שאני ממש לא רוצה כרגע ילד, אבל אולי עוד חמש שנים זה ישתנה. ואני לא מבינה את ההתנגדות שלו לקונדום. הוא אומר בגלוי שמבחינתו לא לשכב שנים, מאשר לשים קונדום. מה כל כך נורא? אני מאמינה שהוא פשוט לא מעוניין.
וניסיתי לפנות לעזרה, אבל פשוט לא הצלחתי למצוא המלצה למטפל מיני או זוגי באזורינו. אולי כאן מישהו יכול להמליץ לי? אזור חיפה עד חדרה