את בסדר?!?! תקראי ...
תשבי רגוע... בלי לחץ... (לפני הכל, אני לא יודע איך לפנות אלייך, השם שלך לא בדיוק מוגדר...) אבל לא משנה... אז כך... דמייני לעצמך בראש...סצנה כזו...(בכוונה בחרתי בסצנה מוקצנת) יום שישי, עוד מעט שבת... את טרודה בהכנות הסופיות... בנך ובתך...מתרוצצים, מנסים לעזור לך... אבל...להיפך... בעלך...(ה``לא דתי``...כן?) יושב לו עם ג`ינס...רגל על רגל... אולי יתחשק לו סיגריה...אולי, כשהחבר`ה יבואו... הוא אכן, צריך לקחת את הילד לבית הכנסת, כי ביקשת ממנו נורא...התחננת... אבל אחר כך... אחרי הסעודה...טלפון קטן לסמי...``יאללה אחי...תביא איזה סרט טוב...קפוץ אלי... אני מחכה לך...`` הילד- > ``רגע אחד, אני לא מבין,את אבא שלי... הוא בא איתי עכשיו להתפלל, שבת היום... נכון? התפללנו יחד... הייתה לו כיפה על הראש...כיפה יפה... וואיי...איפה היא עכשיו??? רגע אבא...אה...אתה...טלפון ?! בשבת?! המורה אמרה שבשבת כולנו נחים...?!?! ואסור לדבר בטלפון בשבת... ו...היי מה זה ??? אבא מדליק את הטלויזיה בשבת??? מה? אולי אבא שלי גוי?! אימאל`ה...איזה פחד...``< את... האמא- > ``הו.. א-לוקים... למה הוא עושה לי את זה ליד הילד...??? אני לא יכולה לסבול את זה ...! בשביל מה שלחתי את הילד ללמוד בבית ספר דתי...??? אני רואה את הבלבול שלו...על הפנים הצעירות שלו... למה עשיתי לו את זה ??? הו...א-לוקים...הבעל הזה...אני אוהבת אותו... אהבתי אותו, ולכן התחתנתי איתו...הוא לא יכול לעשות משהו, שהילד לא יתבלבל כך... והילדה תיגדל... מה אז יהיה?!?! א-לוקים עזור לי...!``< הבעל האוהב- > `` אני מת על האישה הזו...היא הסיבה היחידה שלי לחיות... רק היא...תאמינו לי בא-לו*ים...אני מאוהב בה... אבל...אני גם צריך לחיות לא?! אני לא יכול לוותר בקלות על החיים האמיתיים שלי... תסכימו איתי ! אני רגיל בערב שבת... לעשן עם החבר`ה... אולי נראה אחר כך סרט טוב... אולי של שון קונרי... אני מת על השחקן הזה...שחקן אדיר...נרביץ שינה...נקום ככה...ב12:00 יאללה... אני צריך ללכת עם הילד לבית הכנסת...אוייש, נכון שאני אוהב את אישתי, ומת עליה... אבל ב`מת... אני לא מרגיש נוח עם זה שכולם מסתכלים עלי, ופתאום מסתכלים על הילד...ואחר כך עלי..וחוזר חלילה... מה קרה ? מה יש? כן! זה הילד שלי... אומנם אני לא בדיוק נראה דתי...אבל זה הילד שלי...!!! אוייש... נמאס לי... אבל...אה...טוב נסבול...אין משהו אחר לעשות... וואו...כמעט שכחתי... מחר יש משחק של ``מכבי חיפה`` וואי וואי היא האלופה הבאה... חבל על הזמן של כולם...אני חייב לדעת אם אני נוסע עם האוטו של סמי...או שאקח את האוטו שלי...נראה כבר...יאללה ביי...``< נראה לך שזה מה שאת רוצה...? הרי הוא לא מתכוין לחזור בתשובה...(או שכן...ואם כך אז לא אמרתי כלום...) יש לו את שגרת החיים שהיה רגיל אליה, אולי הוא ישנה קצת, בשבילך, הוא אוהב אותך...אבל, עם הזמן הוא ידרוש קצת...ממש קצת...וזוהי תחילת הסוף... והילד... יש לך אומץ לקחת אחריות על הנפש הרכה של הילד...??? הילדים קולטים הכל !!! הם חשים בבלבול...ומתבלבלים בעצמם... לא תהיה לילד זהות, הוא לא יוכל לומר...``אני דתי`` כי החברים שלו הוזהרו כבר, על ידי הוריהם...``לא להתקרב יותר מידי לילד הזה, אבא שלו, לא בדיוק דתי...`` מבינה?! כך בדיוק (אם לא יותר) החיים שלך יהיו... תתפסי ראש... נכון שישנה אהבה... אבל...אם את חושבת רק עלייך ועליו... ולא על הילדים שלך... זוהי א ג ו א י ס ט י ו ת במיטבה... זהו... ביקשת וקיבלת...תשובה מתאמצת... רחוק.
