זה קרה שוב

[חןYA]

נועם , חידשת לי

אני חייבת לומר לך שמכל המושגים בפסיכולוגיה שהכרתי , זה היה חדש לי טוב לדעת. אבל מה אומר לך נועם , עם כל הידע שלנו לא פעם עידון הרגשות /סובלימציה/העתקה זה לא עובד ואתה מרגיש שמה שלא תעשה זה לא זה. נשמע לא טוב ,נכון? אבל מה לך זה לא קורה לפעמים? לשבור את הכלים האמיתיים ולא בכאילו????????????

 

[nutmeg]

איזו חרדה??

מדובר פה על כעס... אתה מכיר? לא פחד, לא חרדה, לא עצב, לא כלמיני דברים אחרים... כעס.... גרררר כזה! ואם כבר אז מדובר על סובלימציה. עידון בעברית. במקום להכות את ילדי "עידנתי" את התגובה שלי וניקיתי את הבית. תיעלתי את אותה אנרגיה כועסת למקום יותר נורמטיבי ומקובל.

 

[גרא.]

נועם,למען פרויד הזקן, אני חייב לתקן

את מה שכתבת,לא מדובר בהעתקה (copy),אלא במנגנון התקה (replacement). זהו למעשה מנגנון פסיכולוגי שבאמצעותו,מועבר מטען רגשי מהאובייקט האמיתי שלו,לעבר גורם אחר.אין כאן שום נגיעה, וודאי לא ישירה לחרדה.הדוגמא הקלאסית, היא אותו אב, למשל, החוטף הערות וביקורת מהבוס שלו בעבודה, אבל לא מעיז לענות לו,פן יבולע לו.. כשהוא חוזר הביתה, הוא מתיק, כלומר מעביר את התסכול שלו,וכתוצאה גם את הכעס שלו אל בני משפחתו.. אשתו, ילד זה או אחר, החוטף כמובן על לא עוול בכפו, צעקות או לעיתים גם כפות..

 

[Blue mystic]

זה קרה שוב ../images/Emo4.gif

היום התחיל נהדר. קמתי, רצתי, התקלחתי והכנתי ארוחת בוקר. הכנתי שני טוסטים. הרגשתי רגוע ושליו (לא קורה לי הרבה). נשארתי רעב, אז החלטתי להכין עוד טוסט. הוא נשרף, אז הכנתי עוד אחד. גם הוא נשרף. אמרתי לעצמי בצחוק שאם השלישי ישרף אז אני שף של ממש. השלישי לא נשרף, הוא נתקע בתוך הטוסטר. אז הוצאתי את הטוסטר מהחשמל ונסיתי להוציא אותו, אבל הוא נפל עמוק יותר. נסיתי למשוך אותו החוצה והוא נתקע במשהו ונקרע. בשלב הזה התחלתי להתעצבן. נסיתי להוציא בעדינות את החתיכות והן התפוררו ונפלו עמוק יותר. ואז, כמו בשאר הפעמים, הרגשתי כאילו זה קורה לי באופן אישי. כאילו מישהו מעולל לי את זה. הפכתי את הטוסטר ונסיתי להוציא את החתיכות, וכמובן שכל השיש במטבח התמלא פירורים. הרגשתי בוער מבפנים, ופתאום מצאתי את עצמי בועט במקרר. עצרתי וחשבתי לעצמי שזה מגוחך, הרי יש לי יום כ"כ טוב ולחוש כ"כ זועם בגלל ביש מזל קטן שכזה זה אבסורד של ממש. אז נרגעתי והמשכתי לנסות להוציא את החתיכות, אך היה נדמה כאילו הן אוחזות בכוח בתחתית הטוסטר ועושות לי "דווקא". ואז זה התפוצץ בתוכי בתחושת ניפוץ כזו, אותה בעירה עיוורת של זעם. אז מה עשיתי? הנחתי את הטוסטר בצד, סיימתי להוציא ממנו את חתיכות הטוסט, נקיתי את השיש והריצפה מפירורים, החזרתי את הטוסטר למקום, ונתתי לו אגרוף. הוא נשבר לגמרי. אני לא בן אדם חזק במיוחד, אבל באגרוף הזה היו כל האנרגיות שחיכו בתוכי בסבלנות להזדמנות שלהן לצאת החוצה. עכשיו אין לי טוסטר.

 

[187פיטר פן]

אהבתי כל מילה../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

אגב, את הפירורים קברת בטקס או ככה סתם??

 

[Blue mystic]

זה לא מצחיק

 

[אמא של בנות]

אני תוהה אם זה קרה לך או לי.....

אני יכולה להזדהות עם הכשרונות שלך בהכנת טוסט. אבל לי לא יצא לפרוק את כעסי על הטוסטר, מסיבה פשוטה - הוא מת לפני כן.... וקצת רציני - מהנסיון (העשיר..) שלי בנושא, כשכועסים ובגלל זה הורסים משהו, לא מרגישים אחר כך יותר טוב. אולי רק יותר רע. אז אחרי שהורסים כמה דברים מתוך כעס, רצוי להגיע להבנה שזה לא הפתרון (אחרת נשארים בבית בלי צלחות זכוכית..). בהצלחה ובתאבון..

 

[חןYA]

עדיף להרוס טוסטר וכאלה מאשר

יחסים עם אנשים או אנשים...

 

[nutmeg]

פרוק כעס

לא בהכרח חייב להסתיים בהרס. אפשר לפרוק כעס גם בריצה סביב השכונה, בשעה אינטנסיבית של פעילות גופנית וכד'. אני למשל למדתי "לרכב" על גל כעס ולנקות את הבית. יוצא לי מה-זה-נוצץ! כעס הוא רגש מאוד מניע. לפעמים אפשר להתשמש בכוח המניע ולהפיק ממנו גם משהו חיובי.

 

[חןYA]

כמה חכם ואיזו שליטה!!!!!!!!!