זה עדיין נורמלי?
קודם כל, היי
לא הייתי פה מלא זמן ולא כל כך ברור לי למה, כל פעם ששאלתי פה שאלה זה הרגיע אותי לחודש
אז אני בערך חצי שנה אחריי הניתוח ואני לא כל כך מורידה אני נורא מנסה להיות סבלנית, אבל זה קשה הורדתי 10 ק"ג לפניי הניתוח הורדתי עוד 7 מייד אחריו [בשבועיים הראשונים] נעצרתי למלא זמן ירדתי עוד 3 אחריי סגירה שלישית (נראה לי) ואז נעצרתי שוב בשבועות האחרונים הרגשתי שאני אוכלת ממש ממש מלא - ואפילו עליתי איזה קילו וחצי לפניי יומיים סגרתי סגירה נוספת - בסכ"ה סגורה עכשיו על 8 [ד"ר אבינוח בעצמו הציע לסגור לי 1 שלם ולא חצי, שזה מה שהבנתי שהיה אמור לסגור.. אני כמובן קפצתי על ההצעה, כי בפעם לפניי כן הוא אמר לי שהוא לא רוצה להעמיס לי על הקיבה, יש סיכוי שגם הוא מיואש מחוסר הירידה שלי
?) כרגע אני עם הגבלה ממש ממש רצינית, מתקשה להעביר נוזלים, אבל מעבירה (מהסגירה לא ממש אכלתי שום דבר, אני גוועת ברעב וחלשה נורא, שזה לא עוזר לחוסר סבלנות) אין שמחה ממני על ההגבלה- אני מאד משתדלת כחלק מהתהליך, להירתם אליו גם נפשית - מורידה כמה שיותר שטויות מהתפריט (כמה שאני מצליחה) לא אוכלת פסטות, שום סוג של לחם, כמעט שום סוג של בשר (חוץ מעוף) המטרה הקרובה - להוריד כמה שיותר דברים מטוגנים מקפידה על כל הכללים, ובשיא הצניעות, בהצלחה מרובה - כמעט ולא מקיאה [לעיתים מאד מאד רחוקות כבר לא מצליחה וכופה על עצמי הקאה] לא דוחפת, מכבדת את הטבעת, נותנת לה את כל האהבה והסבלנות שיש (במיוחד כי יש לי טבעת קריזיונרית במיוחד) - מכבדת את השעות שלה והכל ולא יורדת
אז אני יודעת שזה תהליך ולוקח הרבה זמן וכו' - אבל אני חושבת שאני צריכה לשמוע את זה שוב כדי להיות בטוחה גם אחריי חצי שנה (7 חודשים?) זה עדיין נורמלי לא לראות ירידה משמעותית? אני חייבת לציין שבכל אחת מהסגירות הרגשתי הגבלה, הרגשתי הגבלה גם אחריי הניתוח (כשהטבעת פתוחה) - אז זה לא שאין לי הגבלות בכלל הטבעת מותק, זו אני שלא משהו כל כך
כל מה שפרטתי למעלה שהורדתי, זה דברים שלא נגעתי בהם מהניתוח [כי הם פשוט לא עושים לי טוב, אני לא דוגלת בלהחרים דברים כי הם "משמינים" ומאמינה במידות.. אבל דברים כמו לחם ופסטות פשוט גורמים לי להרגיש ממש רע, אז וויתרתי עליהם] אולי לשמוע שוב שאני סתם בסרטים יגייס אותי בחזרה למשימה
ותודה על המקום הזה
קודם כל, היי