נדירליאל
Active member
אני בעונה שלישית.
האם אמשיך לצפות במעללי חבורת הצעירים, הקווירים, הסטרייטים?
האמת, הזוג "הראשי" טום וקאל יוצאים מכל החורים בגוף.
שני השחקנים לא מצליחים לפתח את הדמויות שלהם מעבר למה שיצרו בעונה ראשונה, כשלון ממשי כשחקנים. אפילו באופרות סבון השחקנים מצליחים יותר.
אותן מחוות, אותה שפת גוף, אותם חיוכים דביליים וכלום. איך בני אדם מסוגלים להיות יחד כששום דבר אמיתי לא קורה להם?
אז נכון, בעונה הראשונה היה מעניין, כי הקבוצה היתה קטנה יחסית, גם פרק של 10 דקות [היה כזה] היווה שינוי מרענן, המציאות הלא מיופיפת של סיפורי סאן פרנסיסקו למשל הוצגה כ- RAW, גס, בוטה, "אמיתי".
בעונה שניה ניסו להעלות תכנים שמעסיקים את הקהילה הקווירית, מעבר לזוג טום וקאל.
הוסיפו דמויות שונות, משפחה, קונפליקטים אמיתיים[?]
היה פרק אחד ראוי לציון: פגישה סדרתית עם שותפים ל"שלישיות" - כך בתמצית גאונית של סיפור קצר הם הצליחו, יוצרי הסדרה להציג עולם מורכב וקשה מאוד בחברה הקווירית, שדי נוטים להכניס אותו מתחת לשטיח. [השיעמום מהמין עם אותו בן זוג, הקלות הבלתי נתפסת לסקס זמין, מחלות וכו']
אבל זהו - משעמם.
ובעונה שלישית, אני כבר בפרק שלישי, למעט הפרק הראשון "פריסילה" שהוא חריג ממש בנוף של הסדרה, והיה בו משהו כואב, עמוק, עדין, פואטי על גבול השירה ממש, שני הפרקים אח"כ הם נפילה ממשית.
אתן לסדרה עוד צ'אנס של פרק או שניים, אקפוץ לביקור בעונה הרביעית, וזהו.
האם אמשיך לצפות במעללי חבורת הצעירים, הקווירים, הסטרייטים?
האמת, הזוג "הראשי" טום וקאל יוצאים מכל החורים בגוף.
שני השחקנים לא מצליחים לפתח את הדמויות שלהם מעבר למה שיצרו בעונה ראשונה, כשלון ממשי כשחקנים. אפילו באופרות סבון השחקנים מצליחים יותר.
אותן מחוות, אותה שפת גוף, אותם חיוכים דביליים וכלום. איך בני אדם מסוגלים להיות יחד כששום דבר אמיתי לא קורה להם?
אז נכון, בעונה הראשונה היה מעניין, כי הקבוצה היתה קטנה יחסית, גם פרק של 10 דקות [היה כזה] היווה שינוי מרענן, המציאות הלא מיופיפת של סיפורי סאן פרנסיסקו למשל הוצגה כ- RAW, גס, בוטה, "אמיתי".
בעונה שניה ניסו להעלות תכנים שמעסיקים את הקהילה הקווירית, מעבר לזוג טום וקאל.
הוסיפו דמויות שונות, משפחה, קונפליקטים אמיתיים[?]
היה פרק אחד ראוי לציון: פגישה סדרתית עם שותפים ל"שלישיות" - כך בתמצית גאונית של סיפור קצר הם הצליחו, יוצרי הסדרה להציג עולם מורכב וקשה מאוד בחברה הקווירית, שדי נוטים להכניס אותו מתחת לשטיח. [השיעמום מהמין עם אותו בן זוג, הקלות הבלתי נתפסת לסקס זמין, מחלות וכו']
אבל זהו - משעמם.
ובעונה שלישית, אני כבר בפרק שלישי, למעט הפרק הראשון "פריסילה" שהוא חריג ממש בנוף של הסדרה, והיה בו משהו כואב, עמוק, עדין, פואטי על גבול השירה ממש, שני הפרקים אח"כ הם נפילה ממשית.
אתן לסדרה עוד צ'אנס של פרק או שניים, אקפוץ לביקור בעונה הרביעית, וזהו.
נערך לאחרונה ב: