גולשת סדרתית
New member
זה לא סוד...
שבציבור החרדי מחלות הם סוד!! כאמא לילד חולה אפילפסיה, ובד בבד גם בדרך ליציאה בשאלה (כרגע מתנדנדת), מתרוצצות במוחי מחשבות רבות בנוגע ל"סוד".. בציבור החרדי מסתירים כל סוג מחלה שהיא כי: "מה יהיה בשידוכים?" זה משפט המחץ. ראבק! מה אתם רוצים עכשיו מילד בן 6? עד השידוכים יש לו עוד מינימום 12-15 שנה? מצטיירת לי איזושהוי סכמה חרדית שאומרת: אם הבן שלך חולה תסתירי את עובדת היותו חולה, וכשהוא יגיע לגיל שידוכים "תחתני" אותו עם בחורה שלא תדע דבר וחצי דבר על עברו או על מחלתו הנוכחית, מה שניקרא בעברית פשוטה "לעבוד עליה" ויש מקרים כאלה בציבור החרדי... (ובמחלות גרועות וקשות מאפילפסיה) או לסרוגין... אל תסתירי את עובדת היותו חולה ואז מי תרצה להתחתן עם בחור חולה אפילפסיה.. או בחור שהיה חולה בעברו? האם רק בחורה פסיכית תתפשר? או חולת נפש? או עיוורת? או צולעת? מדוע לא יכול להיות מצב אידיאלי ונורמלי והגיוני, שבו לא מסתירים את המחלה וכשמגיעים לשידוכים מחפשים מישהי במצב דומה. הרי אי אפשר להתכחש למחלה, זוהי עובדה, אז למה להגיע לעבודה בעיניים? או לחולי נפש? כן! יש בי כעס על המוסכמות החברתיות הכל כך לא מוצדקות! הפחד שלי מפרסום הידיעה נובע מכך (וסורי שאני נשמעת כל כך חרדית...) שאם ובתקווה שהמחלה תעבור לו תוך שנה לדוגמה.. ועד שהוא יגיע לשידוכים לא אזכור בכלל שהיה חולה... אז למה אני צכה את מלתעות הציבור החרדי שתמיד אבל תמיד זוכרים דברים מפעם? ואז זה שוב יפריע לו בשידוכים...? גם אם הוא כבר לא יהיה חולה תקופה של 10-15 שנה. אני מנועה מלדבר על הציבור החילוני כי אני לא יודעת מה קורה שם בתחום המחלות והסודות והעבודה בעיניים... אבל משום מה נראה לי ששם לא מסתירים או מסתירים פחות. האם זה נכון? אני בטוחה שגם בחורה חילונית לא תתחתן עם בחור חולה (מה גם שזו מחלה שחיים איתה כרגיל) ואינני מצפה משום בחורה שאינה חולת אפילפסיה שתרצה להתחתן איתו, אלא אם כן היא מודעת למחלתו ואף על פי כן היא תרצה להינשא לו. האם זה פייר כלפי הילד שלא אסתיר את מחלתו, כי אם נישאר חרדים אני כביכול הורסת לו.... אבל אם נצא בגלוי? תאכלעס? האם אני צכה להסתיר? או לא? ברור שאני לא מכריזה בראש חוצות שיש לי ילד חולה, אבל ברור גם שמדאגה לילד אני רוצה לדווח לביביסיטר.. למורה בת"ת... וכד.. (רק שבציבור החרדי ואולי בעצם גם החילוני עוף השמיים מוליך את הקול... ואף מעבר לכך... לפעמים אפילו דברים שלא היו מעולם...) ולמי שלא יודע מהי אפילפסיה... יש הרבה חומר בגוגל... על קצה המזלג: השם הנרדף והכל כך לא נעים למחלה הזו נקראת "מחלת הנפילה" היא מחלה בו יש פעילות לא תקנית בזרם החשמל במח, דבר שגורם לאיבוד שליטה, נפילה, פרכוסים. כל חולה ברמתו הוא. הטיפול שניתן הוא טיפול תרופתי שמונע לחלוטין את הארועים, ולכן הם מתפקדים כאחד האדם. השאלות שלי מופנות לחילונים ליוצאים וגם לחרדים.....
שבציבור החרדי מחלות הם סוד!! כאמא לילד חולה אפילפסיה, ובד בבד גם בדרך ליציאה בשאלה (כרגע מתנדנדת), מתרוצצות במוחי מחשבות רבות בנוגע ל"סוד".. בציבור החרדי מסתירים כל סוג מחלה שהיא כי: "מה יהיה בשידוכים?" זה משפט המחץ. ראבק! מה אתם רוצים עכשיו מילד בן 6? עד השידוכים יש לו עוד מינימום 12-15 שנה? מצטיירת לי איזושהוי סכמה חרדית שאומרת: אם הבן שלך חולה תסתירי את עובדת היותו חולה, וכשהוא יגיע לגיל שידוכים "תחתני" אותו עם בחורה שלא תדע דבר וחצי דבר על עברו או על מחלתו הנוכחית, מה שניקרא בעברית פשוטה "לעבוד עליה" ויש מקרים כאלה בציבור החרדי... (ובמחלות גרועות וקשות מאפילפסיה) או לסרוגין... אל תסתירי את עובדת היותו חולה ואז מי תרצה להתחתן עם בחור חולה אפילפסיה.. או בחור שהיה חולה בעברו? האם רק בחורה פסיכית תתפשר? או חולת נפש? או עיוורת? או צולעת? מדוע לא יכול להיות מצב אידיאלי ונורמלי והגיוני, שבו לא מסתירים את המחלה וכשמגיעים לשידוכים מחפשים מישהי במצב דומה. הרי אי אפשר להתכחש למחלה, זוהי עובדה, אז למה להגיע לעבודה בעיניים? או לחולי נפש? כן! יש בי כעס על המוסכמות החברתיות הכל כך לא מוצדקות! הפחד שלי מפרסום הידיעה נובע מכך (וסורי שאני נשמעת כל כך חרדית...) שאם ובתקווה שהמחלה תעבור לו תוך שנה לדוגמה.. ועד שהוא יגיע לשידוכים לא אזכור בכלל שהיה חולה... אז למה אני צכה את מלתעות הציבור החרדי שתמיד אבל תמיד זוכרים דברים מפעם? ואז זה שוב יפריע לו בשידוכים...? גם אם הוא כבר לא יהיה חולה תקופה של 10-15 שנה. אני מנועה מלדבר על הציבור החילוני כי אני לא יודעת מה קורה שם בתחום המחלות והסודות והעבודה בעיניים... אבל משום מה נראה לי ששם לא מסתירים או מסתירים פחות. האם זה נכון? אני בטוחה שגם בחורה חילונית לא תתחתן עם בחור חולה (מה גם שזו מחלה שחיים איתה כרגיל) ואינני מצפה משום בחורה שאינה חולת אפילפסיה שתרצה להתחתן איתו, אלא אם כן היא מודעת למחלתו ואף על פי כן היא תרצה להינשא לו. האם זה פייר כלפי הילד שלא אסתיר את מחלתו, כי אם נישאר חרדים אני כביכול הורסת לו.... אבל אם נצא בגלוי? תאכלעס? האם אני צכה להסתיר? או לא? ברור שאני לא מכריזה בראש חוצות שיש לי ילד חולה, אבל ברור גם שמדאגה לילד אני רוצה לדווח לביביסיטר.. למורה בת"ת... וכד.. (רק שבציבור החרדי ואולי בעצם גם החילוני עוף השמיים מוליך את הקול... ואף מעבר לכך... לפעמים אפילו דברים שלא היו מעולם...) ולמי שלא יודע מהי אפילפסיה... יש הרבה חומר בגוגל... על קצה המזלג: השם הנרדף והכל כך לא נעים למחלה הזו נקראת "מחלת הנפילה" היא מחלה בו יש פעילות לא תקנית בזרם החשמל במח, דבר שגורם לאיבוד שליטה, נפילה, פרכוסים. כל חולה ברמתו הוא. הטיפול שניתן הוא טיפול תרופתי שמונע לחלוטין את הארועים, ולכן הם מתפקדים כאחד האדם. השאלות שלי מופנות לחילונים ליוצאים וגם לחרדים.....