זה לא מפחיד?

זה לא מפחיד?

+לאחר שבוע של שתיקה,וביקורים קצרים להתעדכן... נהנתי מאד שבאמת יש התקדמות בהכרה של ההומוסקסואליות בקרב המגזר הדתי,אתר כיפה יצר משבצת למושג,אסף זהבי מציע שידוכים,הסרט ואהבת מציג בפומבי ממש לפרצוף את הדילמא של ההומו הדתי וכמובן הפורום ועוד כמה ארגונים תומכים שגורמים להרגיש בבית... אבל ברגע של אמת תגידו זה לא מפחיד (לפחות לי כנשוי..) לאור כל ההזדהות,וההדים הגדולים שעושים כדי להכניס את הרעיון לתודעה הציבורית,למעשה כל הריכוך הזה מקל ראש במנגנון ההדחקה,השתקה,הסוואה שיצרנו לעצמנו ואומר לנו צאו החוצה לא כ``כ מסוכן שם יש פחות אוייבים יש יותר הבנה יש לגיטימציה למה שאתם....אבל מפחיד אותי שאני לא בטוח שאני רוצה להגיע למקום החופשי והמשוחרר הזה... אני כן רוצה מנגנון הדחקה חזק....
 
עדיף גילוי על הסוואה

כשהתחלתי בחיי כהומו בגיל 20, היינו כמו מחתרת עם סיסמאות וסודות ורמזים - מחתרת שהעולם הסטרייטי לא ידע עליה. ההומואים, גם החילונים, חיו בסתר, וכמעט כל הסטרייטים חשבו שבכל הארץ ישנם אולי עשרה הומואים בסך הכל, וכל העשרה האלה רוצים רק לפתות ילדים, או שהם אסירים בבית כלא, ושהתופעה נדירה ביותר. ואז, בתחילת שנות ה-70, הגיעו לארץ ראשוני לוחמי השוויון והזכויות של ההומואים (רובם מארה"ב) וייסדו את תנועת השחרור שלנו, זאת שנקראת כיום האגודה לזכויות להט"ב. כיום אין יותר מחתרת כזאת, מלבד בחוגים דתיים. פתאום ההומואים החילוניים הם אנשים כמו כולם. וכאן התשובה לשאלתך: איבדנו את הרומנטיקה של ה"מחתרתיות", את הרגשת הגיבוש ושותפות הגורל שהייתה לנו אז. אבל בסיכום כללי הרווחנו. הרווחנו את החופש, את הטבעיות את הזכות להיות ככל האדם עם קשרי אהבה ואינטימיות ללא אשמה וללא רדיפת החוק והחברה. שינוי במחלוקת -צא אל המקום החופשי והמשוחרר הזה! הוא עדיף בהרבה על הדחקה חזקה! נ.ב. בקישור שלמטה תראה את ההסטוריה שלנו בארץ, של המאבק והיציאה מעבדות לחופש.
 
צא מהמשבצת...

‏(אין מה להגיד בהיסטוריה אתה חזק... אבל באמת בא תנסה להכנס לקמצוץ זמן לראש נשוי דתי ואבא תחשוב לרגע.......,ועכשיו תגיב מה עדיף?
 

HH26

New member
אכן מפחיד

אבל,לדעתי, צריך להבדיל בין לגיטימציה לעבירה ובין כיבוד האדם כאדם וקבלתו לחברה בלי קשר לנטיות שלו ולהתמודדויות שהוא עובר. לצערי החברה לא ממש מצליחה לעשות את ההפרדה הזו - או שאתה מאשר יחסים הומוסקסואליים או שאתה הומופוב.. זה עושה הרבה נזק. נטייה מינית זה לא הומו או סטרייט, יש קשת של נטיות בעוצמות שונות, להרבה "סטרייטים" יש נטיות הומוסקסואליות מסויימות, ולדעתי הרבה ממאבקי הזכויות ההומוסקס' וההכנסה של הומוסקסואליות למיינסטרים התרבותי שוחקות את הרתיעה שיש לציבור ממשכב זכר ומעלה את מספר האנשים שעוברים עבירה זאת - בעצמי נתקלתי בעברי בצ'אטים בגברים סטרייטים (אפילו נשואים) שמחפשים להתנסות בכל מיני ריגושים. כבר שמעתי על מקרים שאחרי 25 שנות נישואין וחיים סטרייטים לחלוטין הבן אדם מחליט לעזוב הכל ולעבור לגור עם גבר.. אלו תופעות שלא היו מתרחשות בחברה עם קצת "הומופוביה בריאה". כי בן אדם היה פשוט מדחיק את ה2 אחוז הומוסקסואליות שיש בו, אבל היום לא לממש את זה זה כבר סוג של עבירה (לפחות בחברה החילונית). אז אני נגד הכרה חוקית ונורמטיבית בזוגיות הומוסקסואלית אני נגד אווירת האיש הישר בעיניו יעשה שנושבת בכל מקום, אבל כן צריך לחנך לכבד את האדם ואת ההתמודדויות שלו.
 
אני חושב שזה להיפך

גברים שהדחיקו את ההעדפה שלהם להיות עם גבר, התחתנו והשכיחו מעצמם את מה שהם בעצם רצו כל החיים. ואז, תנועת השחרור של ההומואים הראתה להם שהם בעצם חיים חיים שהוכתבו להם, במקום לחיות את חייהם האמיתיים ולכן הם עוזבים 25 שנות נישואין לאשה, וסוף סוף מממשים את מה שהם היו, הווים ויהיו. לפני מאות שנים וגם לפני כמה עשרות, היו אנשים בעולם שהיו אז נגד הכרה חוקית ונורמטיבית בדרך חיים יהודית. אותם גזענים היו נגד אווירת האיש הישר בעיניו יעשה שנשבה בכל מקום. הם הפלו נגד יהודים, הכריחו אותם להמיר את דתם, ואף רצחו אותם בהמוניהם. לאור זה, איך יהודי יכול לעודד דיכוי של מיעוט? האם לא למדנו דבר מההסטוריה הכאובה שלנו כיהודים?
 

mendy770

New member
זה לא מפחיד אלא רק עוזר

למרות שרבים מאיתנו בארון ההכרה רק גורמת לאחרים להבין את ההומואים ואת עולמם הם מבינים שאנו אנשים רגילים כך שגם מי שבארון מכיר ומוקיר את ההכרה הנ"ל וחוץ מזה אפשר מידי פעם לצאת מהארון במקומות מסויימים כדי לתרום להכרה הנ"ל
 

DannyDinn

New member
מסכים לחלוטין

יש כאן פסיכולוגיה הפוכה ש"שכנענו" את עצמנו כיוון שאין כל כך בררה עם כל העולם המתירני שבחוץ, שעדיין צריך להיזהר ממנו, ולכן זה נשמע כמעט הגיוני שזה מפחיד ומסוכן ועדיף להשאר בארון... חבר טוב אמר לי שאני נהנה להיות בארון בגלל ה"ריגושים" שלא יהיו קיימים אם אצא... אני טוען שזה וזה שטויות. כל מצב שדוחק מיעוט לפחד מהצל של עצמו - פסול הוא. חייבים להפריד בין הדת למה שאנשים עושים בשמה! לכן לאמר שעדיף להשאר במצב הקיים או אפילו לחזור חזרה למצב דחוק יותר, זהו פחד מ"חבלי משיח" שלנו. מפחיד וכואב להיות חופשי, אבל זה הדבר הנכון לעשות. תחשבו גם על כמה אנשים ששמים קץ לחייהם אפשר היה להציל אם היתה הכרה מלאה בצורת חיים זו - זה ממש הצלת נפשות.
 
להדחיק זה רע?

%אוקיי לא מפחיד,אבל לא עדיף לנו שכל הרעיון של להוציא לחופשי את כל העולה ברוחנו יהיה יותר פרופורציונאלי ,שלא נגיע למצב שאם אנחנו מדחיקים קצת הנטיות שלנו כדי לחיות בשלום עם המציאות של גם וגם.... אז אנחנו מרגישים שזה כבר לא בסדר נוכח התפרצות הלגיטימציה המסחררת...
 

Nחמן

New member
לא להדחיק. להתמודד.

הנטייה קיימת עובדתית. אפשר להתמודד איתה ואפשר להצליח או לא להצליח. אני דווקא מזדהה עם כל דבריו של מנדי בהקשר זה ומבקש שוב לציין במיוחד את קבות הו"ד, בפועלת במיוחד בכיוון זה, שמנדי הזכיר. אני יודע היטב, שזה לא פשוט לצאת מהארון. גם אני חבוי שם היטב. עם זאת בתוך החבורה אני מעדיף להיות משוחרר מכל חסימה ולדעת, שאין לי צורך לחשוש, שמא מישהו יספר למי מאנשי הקהילה על נטיותיי. אני חייב לשבח גם אותך על התמודדותך האמיצה עם הנטייה.
 
ישנם דברים שצריך להדחיק

כגון רצון לעברה על החוק, או על המוסר. הומוסקסואליות אינה עברה על החוק או על המוסר ולכן אין צורך להדחיק אותה. תאמר לי - החוק הוא יחסי, המוסר הוא יחסי. ואני אענה- התנהג לפי החוק והמוסר של מקום מגוריך וקהילתך. או...אם אתה חש שבקהילתך, החוק אינו צודק או שהמוסר מעוות, התחל להילחם למען שינוי. מצד שני אדם יכול לבחור להיות פסיבי ולחיות כל חייו כמו עכבר נפחד כדי לרָצות את כולם, ולוותר על כמה מהזכויות שלו כדי לאפשר לו "לרקוד על שתי חתונות" - כלומר לחיות חיים כפולים. הבחירה היא שלך. אתה עצמך יכול להסתגר עם אשתך וילדיך, לא לבוא במגע עם הומואים, לא לקרוא ולא לכתוב בפורום הזה, לא לחפש מוצא לצרכים הרומנטים/מיניים/אינטימיים שלך. גם זו שיטה. אבל אל תצפה שכולנו נעכב רק בשבילך את "התפרצות הלגיטימציה המסחררת" . הרכבת נוסעת קדימה! רוצה לעלות?
 

DannyDinn

New member
כן, זה רע!

לנפש, ללב, לראש, לכל הסובבים, ובעיקר לך! הדחקה במישור האישי גורמת בעיות בתווך הקצר והארוך, גם אם אתה לא מודע להם. במישור הכלל הדחקה גורמת לנידוי, להחרמה, לשנאת השונה, לשנאה עצמית, להתאבדויות, לרצח. בוודאי שזה רע.
 

banjelino

New member
להדחיק זה אכן רע אבל...

אבל לפעמים זה הרע במיעוטו. הכל תלוי בסדר העדיפויות שאתה מחליט לחיות לפיו.
 

DannyDinn

New member
לפרט, אולי. לכלל - לא...

גם אם אדם חושב שטוב לו עם ההדחקה, זה עדיין משפיע, אין מה לעשות. אבל הדחקה "לאומית" אינה מוצדקת.
 
ממש לא הדחקה לאומית...

#להבנת העניין,כוונתי שהגברת הלגיטימציה מקשה על מנגנון ההדחקה,ולמרות הבעיות שהזכרת כאן באשר להדחקה... בתור איש נשוי ואב,הדרך הטובה לשמר את המשפחה שלך, היא לנסות להדחיק קצת את הנטיות לפרוץ יותר מידי גבולות אחרת לא תהיה לך משפחה... בתור רווק כמובן שלא הייתי ממליץ על הדחקה,אבל למי שחרט על דגלו משפחה לא יכול לפרוץ את כל הגבולה,וכדי להישאר במסגרת אתה חייב להדחיק!!! (כמובן שיש מעידות לפעמים...)
 

DannyDinn

New member
עניין של איזון

הדחקה היא אולי המילה שמתאימה לך, ואולי זה רק עניין של טרמינולוגיה. לא הייתי משתמש במילה זו כיוון שלדעתי היא בעלת משמעות שלילית, של שלילת האישיות שלנו. אולי המילה המתאימה יותר היא "שליטה" או "התנזרות"... לגבי דגל המשפחה וסיסמאות דומות לאלו - לא כולנו נכנסו לזה באמת בגלל שהם רצו, אלא בגלל מה שאמרו להם לעשות. חלק בצורה בוטה וחלק בצורה מוסוות. אך עדיין לומר שחרטו את דגל המשפחה, הוא קצת יומרני, לחלק מאיתנו לפחות. אולי לא לך.
 
שליטה,בקרה...

/מקבל את מה שאתה אומר,``שליטה`` באמת נשמע פחות מטריד מהדחקה... אבל כוונתי היתה למה שהבהרת... שבת שלום!
 
ממש לא הדחקה לאומית...

#להבנת העניין,כוונתי שהגברת הלגיטימציה מקשה על מנגנון ההדחקה,ולמרות הבעיות שהזכרת כאן באשר להדחקה... בתור איש נשוי ואב,הדרך הטובה לשמר את המשפחה שלך, היא לנסות להדחיק קצת את הנטיות לפרוץ יותר מידי גבולות אחרת לא תהיה לך משפחה... בתור רווק כמובן שלא הייתי ממליץ על הדחקה,אבל למי שחרט על דגלו משפחה לא יכול לפרוץ את כל הגבולה,וכדי להישאר במסגרת אתה חייב להדחיק!!! (כמובן שיש מעידות לפעמים...)
 
למעלה