זה כואב..

JustSomeone00

New member
זה כואב..

זה לחייך מבלי להיות מאושר, זה להגיד שהכל בסדר אבל בעצם לשקר, זה לנסות להיות חזק כשאין לך בדיוק איך, זה לקוות מבלי להאמין, זה סתם להגיד לעצמך שקרים שאיכשהו יכסו על הכאבים, זה להסתכל מסביבך וכל כך לרצות דברים שלעולם לא תוכל לקבל, זה לחיות במין הרגשה של פספוס של מה היה יכול להיות אבל לא היה..
 
אותנטיות

הי יקרה,
לחיות בשקר זו באמת חוויה קשה, אבל לפעמים היא לא הכרחית...
מה יקרה אם תגידי שלא הכל בסדר? שקשה? שאת צריכה עזרה?
אולי תגלי שיש מי שיושיט לך יד ויהיה שם בשבילך...
את צעירה, עוד לא מאוחר והרגשת הפספוס עוד ניתנת לשינוי.
מה את אומרת?
רותם
 

JustSomeone00

New member
מה אני חושבת..

תאמת שכבר פניתי להרבה אנשים, מורים, חברים, עובדים סוציאליים, ותמיד התאכזבתי מחדש אף אחד לא באמת עזר לי והרבה פעמים זה גם סיבך אותי.. אז אני לא רואה מה הטעם בלנסות שוב..
 
לבקש עזרה

הי לך,
אני מבינה את האכזבה מזה שביקשת עזרה ולא עזרו לך, אבל אולי תוכלי למצוא מישהו שכן יעזור...
כשאת אומרת שזה סיבך אותך - למה את מתכוונת? איזה נזק זה עשה?
נראה לי שהמחיר של להישאר עם זה לבד הוא גם כבד ואולי שווה לנסות שוב...
רותם
 

JustSomeone00

New member
.

איך זה סיבך.. חברות שבהזדמנות שפתאום רבנו הלכו וסיפרו הכל, מורים שביקשתי מהם שלא יספרו להורים את מה שאני מספר להם והם כן דיברו איתם וזה עשה בלאגן בבית.. בקיצור אין עם מי לדבר אין איך לעזור, הקטע של האמון כבר לא עובד אצלי
 
אנחנו כאן

הי יקרה,
אנחנו כאן. אם תרצי וכשיתאים נשמח לשמוע וגם לעזור במידת הצורך.
מאחלת לך שבת שקטה
רותם
 
למעלה