אני חושב שזו טעות.
לימוד רוחני הוא חלק מרכזי בהתקדמות של כל דרך רוחנית רצינית שאני מכיר.
(זה כולל בודהיזם).
אתם הופכים את השכל והמחשבה לאויב , אבל אין טעות יותר גדולה מזו.
יש הרבה מה ללמוד וללמד אודות "זה".
אדם ללא שכל ועומק , לא מסוגל להגיע אל האמת.
אולי תהיה לו חוויה , אבל היא תהיה שיטחית ורדודה כמו פלקט.
השכל וההבנה הוא זה שנותן לחוויה עומק.
אפשר להגיד שגם האבן חווה את החוויה של "להיות כאן ועכשיו". אבל אין לה מודעות , אין לה הבנה.
אדם ללא שכל הוא בדיוק כמו האבן חוויותיו הן כמו האבן.
השכל והחוויה משולבים זה בזה ומשלימים זה את זה.
שכל ללא חוויה איננו אמיתי , וחוויה ללא שכל איננה אמיתית.
השכל הינו ה"גשש" שמכווין את התודעה להיכן ללכת , והוא בעצם זה שמזמין את החווויה מבחינה מסוימת.
השכל הינו כלי קיבול לרוחניות.
בדיוק כפי שמי שיוצא למסע ללא מפה יטעה ויתבלבל , כך גם מי שינסה לעשות "רוחניות ללא שכל".
אין לו סיכוי מראש.
בדיוק כפי שאדם אחר יכול לתמרן אותנו בעזרת סוגסטיות , כך גם האדם יכול לעבוד על עצמו.
המון "חוויות" הן בעצם סוגסטיות עצמיות.
כמו כן יש אנשים שבטוחים שיש"ו דיבר איתם , יש אנשים שבטוחים שחוצנים מלווים אותם , יש אנשים שבטוחים שהCIA רודף אחריהם , וישבתי משוגעים מלאים באנשים שחווים חוויות שונות ומשונות.
החוויה לבדה ללא שכל איננה שווה הרבה. יתכן שהאדם מייצר אותה מתוך אינטרס מסוים , למשל.
לעומת זאת השכל הוא מה שנשאר מהחוויה אחר כך. הוא מאפשר גם לבחון אותה וגם להעביר אותה הלאה.
החוויה זה כמו לבקר בשטח , השכל זה כמו ליצור מפה של השטח.
ככל שאדם משקיע יותר בלימוד רוחני רציני , הוא הופך להיות יותר ישר עם עצמו , ניתן להשפיע עליו פחות , וחויותיו אמיתיות יותר.
בעזרת השכל הוא מסוגל לראות מה מנהל אותו , ולנקות את עצמו.
בלי שכל כל זה בלתי אפשרי.
ישנם בנפש מנגנוני הגנה מתוחכמים ביותר , כדי להסתיר מאיתנו את כל הדברים הכואבים , הלא נעימים , המפחידים והמביישים שקיימים בתוכינו.
(הם בעצם מי שיוצרים את ה"תת מודע" לפי הפסיכולוגיה של פרויד).
על מנת להכיר מנגנונים אלו למשל , לזהות מתי האדם עובד על עצמו , מתי הוא ישר עם עצמו , מתי הגאווה שלו מניעה אותו ועוד - חייבים שכל , והרבה.
גם בדיון האחרון שלנו -
אתה חווית חוויה מסוימת , שתאמה לגמרי את ה"תיאוריה" שהבאתי (שהיא חוויה לא פחות מאשר תיאוריה , אבל נניח לזה)
אך בחרת לדחות את החוויה שלך , בגלל משהו שמישהו אמר לך.
אם היית עובד עם שכל , ולא מתנהל לפי דעות קדומות, אני בטוח שהיית מקבל לפחות את האפשרות שהחוויה שלך היתה אמיתית יותר ממה שאותו אחד אמר לך.
היית בודק לעומק את המשמעויות של מה שהוא אמר , לעומת התיאוריה שהצעתי ולעומת מה שחווית.
אבל בגלל שאינך מתנהל לפי שכל אלא לפי "מוארים לא מוארים" , לכן את החוויה שלך דחית , ועל האמת אינך יודע האם לצחוק או לבכות.
זו מבחינתי דוגמה לחוסר שכל.
(אבל באופן כללי אתה בחור חכם).
