זה יצא ארוך, תתכוננו....
בעלי ואני נשואים כבר 7 שנים ובשנה האחרונה צצה בעיה המאיימת להפריד בינינו (לפחות ביוזמתי). הוא משחק במחשב באופן אובססיבי. הוא גילה משחק רשת בו הוא משחק עם חברים מעבר לים, והמצב מגיע לכך שהוא יושב ימים צמוד למחשב. הוא קם בבוקר, בדרך לצחצח שיניים מדליק את המחשב, מכין קפה (לשנינו) ואת שלו שותה כבר מול המחשב. הוא קם רק לאכול ולשירותים, ומדי פעם (פעם ב5-6 שעות )להציץ לראות מה אני עושה, ולהעביר לי ליטוף או נשיקה, וחוזר למחשב. כבר התרגלתי לישון באלכסון כי הוא משחק עד אור הבוקר ומגיע למיטה בין 4 לשש בבוקר. הוא עובד במשמרות אז לפני ואחרי משמרת הוא אמנם לא משחק, אז הוא ישן, ויוצא שאני לא מבלה איתו כמעט. הדבר היחיד שגורם לו לעזוב את המסך ולהקדיש לי תשומת לב הוא אם הוא רוצה סקס. כמובן שזה גם ממש מוריד לי את החשק וזו נהייתה מין דרך שלי ´להחזיר´ לו ולהראות לו שגם לי יש עיסוקים יותר חשובים ממנו. (כמובן שאם יש סקס, מיד אחריו הוא יחזור למחשב). פעם הייתי מאוד תוקפנית ו´קנאית´ בגישה שלי למחשב, והייתי רבה איתו ועושה לו סצינות שתלטנות והיום אני כבר משחקת אותה יותר אדישה, וכביכול שמחה בשמחתו שמשהו מביא לו כ"כ הרבה אושר, אבל למעשה אני מאוד נפגעת ונעלבת. לא יפריע לי אם הוא ישחק כמה שעות ביום (נגיד 5), אבל אני מרגישה מאוד זנוחה, ולא נאהבת כשהוא מעדיף את המחשב בכל שנייה פנויה. הרגשות בינינו מאוד חזקים, והוא אומר שהוא אוהב אותי, אבל זה מה שהוא נהנה לעשות, וממילא אני רואה טלוויזיה בערב וזה לא מעניין אותו ומה כבר אפשר לעשות ביחד... הבעיה היא שהוא זנח את כל שאר התחביבים שלו, גם המשותפים שלנו. בגלל שהוא לא מתפנה לשום דבר אחר, אני החלטתי שאני לא מוכנה להיות היחידה שתנקה ותתחזק את הבית, וכך גם הבית הפך מוזנח מאוד וממש מקום שלא נעים להיות בו. אני כן יודעת שהוא אוהב אותי אבל לא מרגישה זאת, ואני מאוד אוהבת אותו- אבל מרגישה שאוטוטו מגיעה הקו האדום שלי ואני לא מוכנה להמשיך ככה. לאחרונה הוא חזר ממילואים ארוכים, והיו לנו יומיים נהדרים, (ללא מחשב), והיה כיף לגלות שהוא התגעגע אליי יותר מלמשחקים, אבל מאז יום שישי בבוקר (ועד היום) הוא דבוק למסך המצב שב לקדמותו, והשמחה שלי הפכה שוב לעצב וכאב. אני מרגישה שאני במבוי סתום איתו, אבל זה מצב שאני לא מוכנה להשלים איתו. אני סיימתי תהליך טיפול ארוך אישי, ואין סיכוי שהוא יסכים לבוא איתי לטיפול זוגי, כך שרציתי לקבל עצות טובות מה אפשר לעשות. תודה רבה
בעלי ואני נשואים כבר 7 שנים ובשנה האחרונה צצה בעיה המאיימת להפריד בינינו (לפחות ביוזמתי). הוא משחק במחשב באופן אובססיבי. הוא גילה משחק רשת בו הוא משחק עם חברים מעבר לים, והמצב מגיע לכך שהוא יושב ימים צמוד למחשב. הוא קם בבוקר, בדרך לצחצח שיניים מדליק את המחשב, מכין קפה (לשנינו) ואת שלו שותה כבר מול המחשב. הוא קם רק לאכול ולשירותים, ומדי פעם (פעם ב5-6 שעות )להציץ לראות מה אני עושה, ולהעביר לי ליטוף או נשיקה, וחוזר למחשב. כבר התרגלתי לישון באלכסון כי הוא משחק עד אור הבוקר ומגיע למיטה בין 4 לשש בבוקר. הוא עובד במשמרות אז לפני ואחרי משמרת הוא אמנם לא משחק, אז הוא ישן, ויוצא שאני לא מבלה איתו כמעט. הדבר היחיד שגורם לו לעזוב את המסך ולהקדיש לי תשומת לב הוא אם הוא רוצה סקס. כמובן שזה גם ממש מוריד לי את החשק וזו נהייתה מין דרך שלי ´להחזיר´ לו ולהראות לו שגם לי יש עיסוקים יותר חשובים ממנו. (כמובן שאם יש סקס, מיד אחריו הוא יחזור למחשב). פעם הייתי מאוד תוקפנית ו´קנאית´ בגישה שלי למחשב, והייתי רבה איתו ועושה לו סצינות שתלטנות והיום אני כבר משחקת אותה יותר אדישה, וכביכול שמחה בשמחתו שמשהו מביא לו כ"כ הרבה אושר, אבל למעשה אני מאוד נפגעת ונעלבת. לא יפריע לי אם הוא ישחק כמה שעות ביום (נגיד 5), אבל אני מרגישה מאוד זנוחה, ולא נאהבת כשהוא מעדיף את המחשב בכל שנייה פנויה. הרגשות בינינו מאוד חזקים, והוא אומר שהוא אוהב אותי, אבל זה מה שהוא נהנה לעשות, וממילא אני רואה טלוויזיה בערב וזה לא מעניין אותו ומה כבר אפשר לעשות ביחד... הבעיה היא שהוא זנח את כל שאר התחביבים שלו, גם המשותפים שלנו. בגלל שהוא לא מתפנה לשום דבר אחר, אני החלטתי שאני לא מוכנה להיות היחידה שתנקה ותתחזק את הבית, וכך גם הבית הפך מוזנח מאוד וממש מקום שלא נעים להיות בו. אני כן יודעת שהוא אוהב אותי אבל לא מרגישה זאת, ואני מאוד אוהבת אותו- אבל מרגישה שאוטוטו מגיעה הקו האדום שלי ואני לא מוכנה להמשיך ככה. לאחרונה הוא חזר ממילואים ארוכים, והיו לנו יומיים נהדרים, (ללא מחשב), והיה כיף לגלות שהוא התגעגע אליי יותר מלמשחקים, אבל מאז יום שישי בבוקר (ועד היום) הוא דבוק למסך המצב שב לקדמותו, והשמחה שלי הפכה שוב לעצב וכאב. אני מרגישה שאני במבוי סתום איתו, אבל זה מצב שאני לא מוכנה להשלים איתו. אני סיימתי תהליך טיפול ארוך אישי, ואין סיכוי שהוא יסכים לבוא איתי לטיפול זוגי, כך שרציתי לקבל עצות טובות מה אפשר לעשות. תודה רבה