זה התחיל

[אופק דגנית]

זה התחיל

מאיש שהגיע לקבל שירות
מכרטיס ביקור שהושאר על השולחן שלי
"רהיטים "כתוב עליו
נמשך בעסקה שלא יכולתי לקבל מחיר
טוב יותר מזה
וממשיך וימשיך בכל סופשבוע על הגג
של איש הרהיטים וחבורה של אנשים
מדהימים שבאים להיפגש ולצחוק ולהנות
מחברות של שנים

אז מעל הגג
סופשבוע קסום לכולם

 

[אופק דגנית]

"אם היו שואלים אותי.."

לפני קצת יותר משנתיים
"איפה תהייה היום?"..
אין סיכוי שהייתי נותנת תשובה של היום..

בדרך הבייתה..
חשבתי היום..
על החלטות ופעולות
ועל המניע שלנו לעשות אותם..
מה הם אותן החלטות מאיפה הן נולדות בתוכנו..
מה הכוח שאנו שואבים מהם..
על הדרך..
על מי שהינו בשעת ההחלטה ועל מי שאנחנו בתוצאה..
על התהליך שנמצא בתוך כל זה..
על כל הלוקישין שמתחלף..
ועל אותו פרפר שהזיז את הכנפיים ויצר אפקט.. תנועה

נדמה לי שהשנתיים האלה היו בהס"פ במתכונת מצומצמת של החיים..
על כסף
ועל ילדים
ועל עבודה ומקומות עבודה
על אנשים
על גברים
על משברים
על דברים שלא ממש מסתדרים כמו שתוכנן בהתחלה..
על סבלנות לחיים
על סובלנות לעצמי..
על חלומות שלבסוף מתגשמים..אותם אלה שקשורים למהות של החיים שלי..

אמא היתה אומרת.."ששש ..לא מדברים ומתגאים מחשש לעין רעה.."...

אבל אני כל מה שבא לי לעשות בימים האחרונים זה לצרוח את השנתיים האלה..."עשיתי זאת בדרכי שלי.."...

 

[בישנית8]

סבבה