זה היה אחד....

זה היה אחד....

מאותם ימים של סגריר הכל היה אפרורי ודומם הציפורים ביקשו לנקר במעופן הפרפרים ריחפו ללא לאות השמש צבעה הכל... בחום והיא... צפתה בנעשה רקדה את מחול הכשפים ולא חדלה לרגע מלגעת במיתרים כשהתופים נוהמים בקצב מונוטוני ... יום סגרירי...
 
זה היה אחד...

אחד מאותם ימים של סגריר הכל היה אפרורי ודווקה האויר הקריר הביא איתו את תחושת סוף המחנק של הקיץ, סוף סוף לבשת חולצת שרוול ארוך ולמרות השהלכת לפחות חצי שעה ברגל דרך מרכז ת"א לא הרגשת שכל הנוזלים ניגרים מגופך אל תוך התופת הלוהטת של הכביש. כשקמת הבוקר , הכלב שלך לא היה עצבני מחום, וכשה טיילתם את טיול הבוקר שלכם והא הלך רגוע ומחייך(הכלב). נכון שבטל´ הראשון שקיבלת הבוקר מהמזכירה שלך הבנת שממש היה לה קשה לקום הבוקר ויתכן שהיא אפילו איחרה לפתוח את המשרד, אבל גם זה לא ממש הפריע לך, ללא הלהט של השמש הזמן האט במעט את ריצתו, שוב עברת בשכונה וראית אנשים ממהרים למטלות הקטנות של היום (רק קצת יותר לאט היום). נכנסת לרכב בדרך לעבודה כבר ידעת שאתה מאחר לפגישה די חשובה אבל היתה את התחושה של מה כבר יכול להיות ביום כזה וצדקת כן הם שמו לב שאיחרת אבל במקום לכעוס הם סתם שמחו שבכל זאת הגעת. יום סגרירי כמנוחה ללוחם. סגול
 
למעלה