זה בשבילם...
בשביל ההורים שלא פעם מלחיצים בשביל ההורים שמנג'סים... ואת/ה נאנחים..."אמאאאא,יהי'ה בסדר..." היא ילדה אותך בכאב אך בשמחה. הוא דאג שיהי'ה לך הכל. הם סחבו אותך על הגב לא מעט חודשים תוך תקווה שיום אחד תשיב להם כגמולם. ומה רוצים הורים יהודיים??? שהבת שלהם תתחתן תיכנס כבר לאיזו שמלה לבנה,נפוחה או פשוטה..רק שתינשא. אפילו הם כבר הצליחו,אז למה את לא??? כל רופא או אישה בבית כנסת/בשכונה יודעים ממנה שיש לה בת פנוי'הומה יהי'ה??? הם ניסו לבכות איתך אבל התעקשת שיפסיקו. והם לא מלחיצים,ממש לא-כשזה יבוא זה יבוא . אבל הסבלנות שלהם פוקעת והם חוזרת לסורה. "נוווווווו??? מה עם הבחור ההוא" אי אפשר לכעוס עליהם כמו על כל האחרים ששואלים,הם ההורים שלך אתם חייבים בכבודם!!! היא רוצים בצמא לשמוע על כל דייט {ואפילו כושל} הם אוספים כל מידע על סגולות נדירות ורבנים מברכים. הם כבר שילמו ממיטב כספם לכל צדקה שתושיע. הן סובלות לא פחות מאיתנו,מפחדות למרות התקווה. הם רואים בנו את היופי ולא מבינים איך הוא,הבחור לא רואה. הם חוששים יותר מכולם שניפגע. שומרות בגרון כמות לא קטנה של דמעות,שמישהו מלמעלה יענה כבר:"למה הבת המושלמת שלה עוד לבד???" ולא משנה כמה תחייכי באמת,הם ימשיכו לדאוג ולחשוש שהפסקת להתאמץ. כל חתונה מצית את דמיונה,כיצד היא מוליכה אותך אל עבר חופה... כל חג ייתן לו את הפנטזי'ה כיצד את מסיבה לשולחן עם החתן... כל יציאה גורמת להם לייחל שהפעם זה סוף סוף קרה. עבורה ועבור האמהות והאבותכולן אני אומרת : בוער!!! אמאבא בוער!!! אפילו היום בעידן העצמאות הנשית המהוללת,אני עדין רוצה להתחתן!!! וזה נועד להזכיר לנו שיש להיות סבלנים ולהכיר להם תודה. לשמוח המון בעיקר לידם. לשתף במידת האפשר,לספר על המאמץ וההשתדלות בדרך הארוכה. ולומר לידם בביטחון מלא שהנה,תיכף זה בא... ו... להתפלל חזק חזק שאם לא בשבילנו אז שיהי'ה בשבילם!!!
בשביל ההורים שלא פעם מלחיצים בשביל ההורים שמנג'סים... ואת/ה נאנחים..."אמאאאא,יהי'ה בסדר..." היא ילדה אותך בכאב אך בשמחה. הוא דאג שיהי'ה לך הכל. הם סחבו אותך על הגב לא מעט חודשים תוך תקווה שיום אחד תשיב להם כגמולם. ומה רוצים הורים יהודיים??? שהבת שלהם תתחתן תיכנס כבר לאיזו שמלה לבנה,נפוחה או פשוטה..רק שתינשא. אפילו הם כבר הצליחו,אז למה את לא??? כל רופא או אישה בבית כנסת/בשכונה יודעים ממנה שיש לה בת פנוי'הומה יהי'ה??? הם ניסו לבכות איתך אבל התעקשת שיפסיקו. והם לא מלחיצים,ממש לא-כשזה יבוא זה יבוא . אבל הסבלנות שלהם פוקעת והם חוזרת לסורה. "נוווווווו??? מה עם הבחור ההוא" אי אפשר לכעוס עליהם כמו על כל האחרים ששואלים,הם ההורים שלך אתם חייבים בכבודם!!! היא רוצים בצמא לשמוע על כל דייט {ואפילו כושל} הם אוספים כל מידע על סגולות נדירות ורבנים מברכים. הם כבר שילמו ממיטב כספם לכל צדקה שתושיע. הן סובלות לא פחות מאיתנו,מפחדות למרות התקווה. הם רואים בנו את היופי ולא מבינים איך הוא,הבחור לא רואה. הם חוששים יותר מכולם שניפגע. שומרות בגרון כמות לא קטנה של דמעות,שמישהו מלמעלה יענה כבר:"למה הבת המושלמת שלה עוד לבד???" ולא משנה כמה תחייכי באמת,הם ימשיכו לדאוג ולחשוש שהפסקת להתאמץ. כל חתונה מצית את דמיונה,כיצד היא מוליכה אותך אל עבר חופה... כל חג ייתן לו את הפנטזי'ה כיצד את מסיבה לשולחן עם החתן... כל יציאה גורמת להם לייחל שהפעם זה סוף סוף קרה. עבורה ועבור האמהות והאבותכולן אני אומרת : בוער!!! אמאבא בוער!!! אפילו היום בעידן העצמאות הנשית המהוללת,אני עדין רוצה להתחתן!!! וזה נועד להזכיר לנו שיש להיות סבלנים ולהכיר להם תודה. לשמוח המון בעיקר לידם. לשתף במידת האפשר,לספר על המאמץ וההשתדלות בדרך הארוכה. ולומר לידם בביטחון מלא שהנה,תיכף זה בא... ו... להתפלל חזק חזק שאם לא בשבילנו אז שיהי'ה בשבילם!!!