זה את ואני
ואת מילותייך לא תמיד הבנתי הקשבתי לאוויר היוצא מגופך וכשרקדנו לאורה של הזריחה לקחתי בשקט את ידך לנשום את כל רגשותייך לדעת את כל השדים לאורה של הזריחה אני שמעתי גם את בחירתו של ליבי. ולא תמיד הבנתי את פעימות נפשך את הכאבים השוחים בתוך הדם את כל השדים הצובטים את לבך את מנגינת העולם אבל לקחתי בשקט את היד הרועדת שלי ואולי שלך ולאורה של הזריחה אני פתאום ראיתי לראשונה, אותך. ואת לבך לא תמיד הבנתי מחבקת חזק את גופך לאורם של כל כוכבייך לשירתן של פיות העולם, ספגתי את כל אהבותייך שמעתי את כל הדמעות הרגשתי את גופך נותן לי להיות הכי הכי קרוב ובכל זאת לא תמיד הבנתי לעיתים השתיקה צרמה לאוזניי וכשליטפתי את גבך לאורם של כל הכוכבים לשירתם של צעדיי בחיים נשקתי לאט לעורך לא יודעת אולי מבינה בלילה המתוק של השנה הרגשתי שזה כל מה שאני רוצה נשמתי לאט את כולך ונתתי לאושר שלנו להציף את גופי אולי אותך יחד איתי כי זה כל מה שצריך להגיד זה פשוט וזה את ואני.
