זה אני..

[אופק דגנית]

זה אני..

כשמגיע יום התעודות.. מחפשת קודם כל את החלק שבו יש למחנכת כמה מילים לאמר באישי לילד/ה. למה? אולי כי זה בעצם מה שהכי חשוב לי..כאמא מעבר לציונים ויכולת לימודית יש מעבר גם בבהס"פ.. והיום היא כתבה כך..לנערה שלי "כל הכבוד..גאה בך! נראה כי עלית על דרך המלך בתחום הלימודי מאמציך נושאי פרי. מבחינה חברתית מרגישה שינוי אכפתיות ופתיחות רואה אותך מחייכת יותר.. ואין דבר יותר חשוב מזה! והיא צודקת.. הנערה שלי..אין דבר יותר יפה וחשוב מהחיוך שלה.. וכשהיא מחייכת..העולם מחייך איתה. והאמון שלי בה..וההליכה שלי איתה יד ביד לפי הקצב והיכולת שלה.. עשו את שלהם.

 

[מצוטטת]

כש...........

מחייכת גמני מחייך

מילה שוה זהב!!! ה-# הוא נישאר רק יעד גמני מחייכת כרגע כשקוראת אותך

 

[אוהב לבשל]

את מותק!

לדעתי ילד צריך לעשות מה שטוב לו. אם ציונים חשובים לו - יש לעודדו להשגיות שם. אם ציונים לא מעניינים אותו - יש לעודד אותו לחפש מה כן מעניין אותו ולתמוך. זה מקסים שלך חשובים "הדברים" האחרים פרט לציונים. אז יש עוד סיכוי לדור הבא, כי שלנו די מזוין.

 

[ביפו]

יישר כוח - לשתיכן, ולמרות שלא מכיר

אתכן - שמחתי לקרוא כאן על משב חיובי וצלחה הורית. יש גם כאלה. היו - היה לי בן "תכשיט" שהיה מוגדר כ"היפר-אקטיבי" - והיה במשך שנתיים - מפקד-מחנה של הג'מבורי השנתי בצופים. בצבא - שירת בנח"ל בגרעין של חבריו. הפך לרס"ל בפועל - בתחום המודיעין/מבצעים. היה לי גם ילד מופנם ו"צופה על החיים שעוברים לידו" - והיה לנער אקטיבי בבית ספרו ותלמיד מעולה -= בשירות הצבאי היה ביחידות מיוחדות - ולספורטאי ברמה העליונה, עם רקורד באירופה. יש גם מוצלחים בילדים שלנו, שהם מביאים נחת והצלחה להורים.