זהירות!!!!
. ראשית מספר הבהרות: תמיד סברתי כי עלי להתמודד עם מכלושים אוביקיביים וכן עם חרדותי ללא סיוע של חומרים פסיכואקטיביים. במהלך חיי הבוגרים למרות שסבלתי מרמת חרדה גבוהה הצלחתי לתפקד באופן סבירבמסגרות תעסוקתיות, חברתיות,צבריות וכ"ד. לפני כ11- שנה כשחיפשתי דרך להגדיל את הכנסותי.לגמרי במקרה הוצע לי להשתלב באחת מזרועות הבטחון וזאת למרות גילי המתקדם, עבר צבאי רגיל למדי והיותי אדם ללא כישורים מיוחדים. למרות מודעותי למגבלותי הרגשיות והנפשיות נענתי להצעה בשל הפיתוי הכספי.ככל הנראה הפרופיל ההתנהגותי והאישיותי שלי ענה על הציפיות של צוות המגיסים מסיבה שאינה ברורה לי. אני מתקשה להבין כיצד גוף מסודר ומקצועי שכזה מקבל למסגרתו אדם הסובל חרדות . במהלך תהליך הגיוס התחלתי לסבול מרמות חרדה הולכות וגדלות וכן מכאבי בטן חריפים. רופא המשפחה סבר כי הרקע לסמפטומים הגופניים הינו נשפי. הוא הציע לי ליטול קסנקס ... " תרופה בטוחה אשר אינה ממכרת "....בכדי להמחיש את דבריו סיפר לי שבצרפת מתוך שלשה יהודים שניים צורכים קסנקס. מאז , (כאמור כ-11 שנה) איני מצליח להפטר מצריכת תרכובת הכימיקאליים האיומה הזאת. מספר חודשים לאחר תחילת נטילת התרופה גוייסתי למילואים במסגרת צו 8 .בשל דחיפות העניין לא הצלחתי לרכוש את תרופה ותוך כדי השרות התחלתי לסבול מתופעות חסך בסם ( סם חוקי לחלוטין אבל סם לכל דבר) . אני מתקשה לתאר את תחושות ההשפלה שמצב זה עורר בי.נאלצתי לפנות לקב"ן על מנת שימליץ לשחרר אותי למספר שעות היות ובאותה עת התרופה לא היתה בשימוש צבאי. כשהשתחררתי משרות המילואים פניתי לפסיכיאטר על מנת שיסייע לי להגמל מקסנקס. לאחר שבשיחה טלפונית מקדימה הסברתי את הרקע לפניתי אליו הוא התמקד באופן התשלום : 200 שקל במזומנים בלבד ( בשנת 1990 ). מדובר בפסיכיאטר מוכר המטפל במוסד יוקרתי בתל אביב. היות ואני תושב הפריפריה, אדם פרובינציאלי בכל הנוגע להתמצאות ברחובות תל אביב הגעתי לפגישה באיחור. במסגרת "קבלת הפנים" הדגיש בפני שנשוחח בזמן הנותר לרשותנו ושיגבה את הסכום המגיע לו במלאו . לאחר מחצית שעה שיחה מוחו האנליטי הקודח הגיע למסקנה ש " אני צורך קסנקס בגלל ש "הדמות האימאית המופנמת מחזיקה אותי בביצים"במילים אלה ממש. כטיפול גמילה הכפיל לי את מינון הקסנקס (???????????). כמובן שלא קיבלתי את גישתו. הבטחתי לעצמי שאני לא פונה יותר למישהו מאנשי בריאות הנפש. סיוע מכיוון בלתי צפוי קיבלתי מקורא בכף היד. הוא לא התימר לסייע לי בתהליך הגמילה אבל תמיכתו הרגשית מכוונת לחשיבה חיובית איפשרה לי להתמודד עם תחשות החרדה שלא פסקו על אף העובדה שצרכתי קסנקס. בשנת 1995 טופלתי על ידי פסיכולוגית קלינית : ממש מלאך, גם מקצועית ועניינית וגם אנושית .עבדנו יחד על התמודדות עם חרדות בשיטה ההתנהגותית בשילוב עם הורדת הדרגתית של מינון הקסנקס. תוך שנה הגעתי לצריכת כמות מזערית : רבע כדור של 0.25 מיליגרם. אז נפצעתי : אי לכך קשה לי להעריך באיזו מידה הטיפול הצליח או לא והאם הייתי משמר את אי הזדקקותי ל נטילת קסנקס לאורך זמן. כאמור, שבתי ליטול קסנקס באותו מינון. בין 0.5 מ"ג ל1.5 מ"ג. במסגרת " דע את האויב" השתתפתי בשנת 1999 בקורס אוניבסיטאי בנושא ההתמכרות לסמים. מספר עובדות מעניינות: ההתמכרות לבנזודיאזפינים מסוכנת וקשה מההתמכרות להרואין.השהלכות של נטילת בנזודיאזפינים לאורך זמן משתוות להתמכרות לאלכהל: פגיעה הזכרון לטווח קצר בריכוז,בכושר המיני, ירידה ביכולת הקוגניטינית .אני חושב שגם פוגע בכבד אבל אני לא בטוח. ניתן לעבור גמילה פיזית מהרואין ב תהליך הנמשך חודש באשפוזיות של משרד הבריאות הפזורות ברחבי הארץ תמורת תשלום של 1200 ש"ח .אין מענים טיפוליים במסגרת אשפוזית למכורים לבנזודיאזפיניים. ואנא על תספרו לי שבתהליך הגמילה ניתן לתפקד באורח תקין, תהליך גמילה מבנזודיאזפינים מקפל בתוכו סיכון להתקפים אפילפטיים ואף מצבים פסיכוטייים על כן הצורך באשפוז. ידוע לי שבחו"ל קיימים מוסדות המתמחים בטיפול במכורים לכדורים בתנאי אשפוז. אנחנו בארץ כנראה בנוים מחומר אחר ואין אנו זקוקים לגמילה בתנאי אשפוז. למישקורא מכתבי זה: אנא על תיכנס ללחץ המחמיר את החרדות. באם אתה עדיין בשלב הראשוני של נטילת התרופה עשה כל מאמץ להפסיק את נטילתה. אני לא הצלח תי בכוחות עצמי וראה איזה מחיר אני משלם. כאמור בפניתי הקודמת לפורום מזה כשנה אני סובל מפיברומיאלגיה. מחלה זו שבעבר נחשבה לפסיכוסומטית מוכרת כיום כמחלה לכל דבר הניתן לאבחון באמצעים קליניים. מבין הגורמים האפשריים העומדים בבסיס הופעתה נטילה רצופה של בנזודיאזפינים. מגוחך שלטיפול בפיברומיאלגיה ממליצים לצד חומרים אנטיכאונים טיפול ההנזודיאזפינים. אני לא איש יוזמות גדולות אבל נראה לי שהיה מקום להקים קבוצות לעזרה עצמית למכורים לבנזודיאזפינים ואולי אף עמותה. לסיום: תעשית התרופות מרוויחה הון עתק בזירה הבינלאומית ממכירת בנזודיאזפינים שהינם גם מהתרופות הנמכרות ביותר בישראל. המשטרה משקיעה מאמצים במיגור תופעת השימוש והסחר בסמים. צרכנים וסוחרי סמים נכלאים. מאידך , תעשיות התרופות מתעשרות על חשבוננו באמצעות ייצור וממכר בנזודיאזפינים תוך כדי גרימת נזקים חמורים לאוכלוסיה נזקים גדולים יותר מהנזקים הנגרםים בגין השימוש בהוראין. ככל הנראה אני כבר סובל בשלב זה מפגיעה אורגנית. לאחרונה טיילתי בפאריז. אם בעבר הייתי מסוגל תוך פרק זמן קצר לזכור את מפת המטרו בעל פה ולהתמצא בקלות ביקורי זה היתי צמוד למפה כמו אדם סנילי ,המידע לא נקלט כבעבר. ראו הוזהרתם!!! בהצלחה לכולנו.
. ראשית מספר הבהרות: תמיד סברתי כי עלי להתמודד עם מכלושים אוביקיביים וכן עם חרדותי ללא סיוע של חומרים פסיכואקטיביים. במהלך חיי הבוגרים למרות שסבלתי מרמת חרדה גבוהה הצלחתי לתפקד באופן סבירבמסגרות תעסוקתיות, חברתיות,צבריות וכ"ד. לפני כ11- שנה כשחיפשתי דרך להגדיל את הכנסותי.לגמרי במקרה הוצע לי להשתלב באחת מזרועות הבטחון וזאת למרות גילי המתקדם, עבר צבאי רגיל למדי והיותי אדם ללא כישורים מיוחדים. למרות מודעותי למגבלותי הרגשיות והנפשיות נענתי להצעה בשל הפיתוי הכספי.ככל הנראה הפרופיל ההתנהגותי והאישיותי שלי ענה על הציפיות של צוות המגיסים מסיבה שאינה ברורה לי. אני מתקשה להבין כיצד גוף מסודר ומקצועי שכזה מקבל למסגרתו אדם הסובל חרדות . במהלך תהליך הגיוס התחלתי לסבול מרמות חרדה הולכות וגדלות וכן מכאבי בטן חריפים. רופא המשפחה סבר כי הרקע לסמפטומים הגופניים הינו נשפי. הוא הציע לי ליטול קסנקס ... " תרופה בטוחה אשר אינה ממכרת "....בכדי להמחיש את דבריו סיפר לי שבצרפת מתוך שלשה יהודים שניים צורכים קסנקס. מאז , (כאמור כ-11 שנה) איני מצליח להפטר מצריכת תרכובת הכימיקאליים האיומה הזאת. מספר חודשים לאחר תחילת נטילת התרופה גוייסתי למילואים במסגרת צו 8 .בשל דחיפות העניין לא הצלחתי לרכוש את תרופה ותוך כדי השרות התחלתי לסבול מתופעות חסך בסם ( סם חוקי לחלוטין אבל סם לכל דבר) . אני מתקשה לתאר את תחושות ההשפלה שמצב זה עורר בי.נאלצתי לפנות לקב"ן על מנת שימליץ לשחרר אותי למספר שעות היות ובאותה עת התרופה לא היתה בשימוש צבאי. כשהשתחררתי משרות המילואים פניתי לפסיכיאטר על מנת שיסייע לי להגמל מקסנקס. לאחר שבשיחה טלפונית מקדימה הסברתי את הרקע לפניתי אליו הוא התמקד באופן התשלום : 200 שקל במזומנים בלבד ( בשנת 1990 ). מדובר בפסיכיאטר מוכר המטפל במוסד יוקרתי בתל אביב. היות ואני תושב הפריפריה, אדם פרובינציאלי בכל הנוגע להתמצאות ברחובות תל אביב הגעתי לפגישה באיחור. במסגרת "קבלת הפנים" הדגיש בפני שנשוחח בזמן הנותר לרשותנו ושיגבה את הסכום המגיע לו במלאו . לאחר מחצית שעה שיחה מוחו האנליטי הקודח הגיע למסקנה ש " אני צורך קסנקס בגלל ש "הדמות האימאית המופנמת מחזיקה אותי בביצים"במילים אלה ממש. כטיפול גמילה הכפיל לי את מינון הקסנקס (???????????). כמובן שלא קיבלתי את גישתו. הבטחתי לעצמי שאני לא פונה יותר למישהו מאנשי בריאות הנפש. סיוע מכיוון בלתי צפוי קיבלתי מקורא בכף היד. הוא לא התימר לסייע לי בתהליך הגמילה אבל תמיכתו הרגשית מכוונת לחשיבה חיובית איפשרה לי להתמודד עם תחשות החרדה שלא פסקו על אף העובדה שצרכתי קסנקס. בשנת 1995 טופלתי על ידי פסיכולוגית קלינית : ממש מלאך, גם מקצועית ועניינית וגם אנושית .עבדנו יחד על התמודדות עם חרדות בשיטה ההתנהגותית בשילוב עם הורדת הדרגתית של מינון הקסנקס. תוך שנה הגעתי לצריכת כמות מזערית : רבע כדור של 0.25 מיליגרם. אז נפצעתי : אי לכך קשה לי להעריך באיזו מידה הטיפול הצליח או לא והאם הייתי משמר את אי הזדקקותי ל נטילת קסנקס לאורך זמן. כאמור, שבתי ליטול קסנקס באותו מינון. בין 0.5 מ"ג ל1.5 מ"ג. במסגרת " דע את האויב" השתתפתי בשנת 1999 בקורס אוניבסיטאי בנושא ההתמכרות לסמים. מספר עובדות מעניינות: ההתמכרות לבנזודיאזפינים מסוכנת וקשה מההתמכרות להרואין.השהלכות של נטילת בנזודיאזפינים לאורך זמן משתוות להתמכרות לאלכהל: פגיעה הזכרון לטווח קצר בריכוז,בכושר המיני, ירידה ביכולת הקוגניטינית .אני חושב שגם פוגע בכבד אבל אני לא בטוח. ניתן לעבור גמילה פיזית מהרואין ב תהליך הנמשך חודש באשפוזיות של משרד הבריאות הפזורות ברחבי הארץ תמורת תשלום של 1200 ש"ח .אין מענים טיפוליים במסגרת אשפוזית למכורים לבנזודיאזפיניים. ואנא על תספרו לי שבתהליך הגמילה ניתן לתפקד באורח תקין, תהליך גמילה מבנזודיאזפינים מקפל בתוכו סיכון להתקפים אפילפטיים ואף מצבים פסיכוטייים על כן הצורך באשפוז. ידוע לי שבחו"ל קיימים מוסדות המתמחים בטיפול במכורים לכדורים בתנאי אשפוז. אנחנו בארץ כנראה בנוים מחומר אחר ואין אנו זקוקים לגמילה בתנאי אשפוז. למישקורא מכתבי זה: אנא על תיכנס ללחץ המחמיר את החרדות. באם אתה עדיין בשלב הראשוני של נטילת התרופה עשה כל מאמץ להפסיק את נטילתה. אני לא הצלח תי בכוחות עצמי וראה איזה מחיר אני משלם. כאמור בפניתי הקודמת לפורום מזה כשנה אני סובל מפיברומיאלגיה. מחלה זו שבעבר נחשבה לפסיכוסומטית מוכרת כיום כמחלה לכל דבר הניתן לאבחון באמצעים קליניים. מבין הגורמים האפשריים העומדים בבסיס הופעתה נטילה רצופה של בנזודיאזפינים. מגוחך שלטיפול בפיברומיאלגיה ממליצים לצד חומרים אנטיכאונים טיפול ההנזודיאזפינים. אני לא איש יוזמות גדולות אבל נראה לי שהיה מקום להקים קבוצות לעזרה עצמית למכורים לבנזודיאזפינים ואולי אף עמותה. לסיום: תעשית התרופות מרוויחה הון עתק בזירה הבינלאומית ממכירת בנזודיאזפינים שהינם גם מהתרופות הנמכרות ביותר בישראל. המשטרה משקיעה מאמצים במיגור תופעת השימוש והסחר בסמים. צרכנים וסוחרי סמים נכלאים. מאידך , תעשיות התרופות מתעשרות על חשבוננו באמצעות ייצור וממכר בנזודיאזפינים תוך כדי גרימת נזקים חמורים לאוכלוסיה נזקים גדולים יותר מהנזקים הנגרםים בגין השימוש בהוראין. ככל הנראה אני כבר סובל בשלב זה מפגיעה אורגנית. לאחרונה טיילתי בפאריז. אם בעבר הייתי מסוגל תוך פרק זמן קצר לזכור את מפת המטרו בעל פה ולהתמצא בקלות ביקורי זה היתי צמוד למפה כמו אדם סנילי ,המידע לא נקלט כבעבר. ראו הוזהרתם!!! בהצלחה לכולנו.