זהירות-מצב רוח רע

DDNL37

New member
זהירות-מצב רוח רע

לא יכולה להתגבר על התחושה שזה יהיה שלילי מכירה את גופי כל כך טוב יודעת מה ההרגשה כשכן ומה ההרגשה כשלא... לא מתגברת על הזלילה המיותרת לא מכירה את עצמי במראה... ובנוסף אחת המחנכות הודיעה לי היום שאחת האמהות התקשרה והתלוננה על העדרותי המרובות (חוץ מהעדרויות לשאיבות והחזרות הפעם אושפזתי לאחר השאיבה ונעדרתי שבוע ולפני חודש וחצי היה לי הריון מדמם ונשארתי שבוע מתוך נסיון לשמור עליו...) ואני מרגישה שאני מאבדת שליטה על מה שקורה בעבודה,על איך שאני נראית (כל טיפול וכל הריון הוסיפו לי כמה קילוגמים )ואני שבעבר הייתי חטובה ונחשבתי למורה מעולה ונחשבתי לחייכנית תמידית מסתובבת שמנה וחמוצה ומרחמת על עצמי למרות שאני יודעת שזה לא מועיל אז זהו הוצאתי קיטור אך עדיין לא הוקל לי. ואני מודה לאל על מה שיש ויודעת שהעיקר הבריאות ומאמינה בחשיבות מצות השמחה -אבל העצב הזה משתלט עלי ...
 

יעל@

New member
ddnl ../images/Emo24.gif

הטיפולים הללו מביאים אותנו למקומות שלא חשבנו שנצטרך אי פעם להתמודד איתם. והנה זאת המציאות שלנו, ומה עושים איתה??? יש ימים עצב, וקשיים ענקיים, לקום בבוקר לפני העבודה, ללכת לבדיקות, לחכות לטלפון עם תוצאות הבדיקות, להתמודד עם השלילי כל פעם מחדש... מה לא??? והשאלה מה עושים עם זה, נכנעים לקושי או שמים אותו לצד החיים שהיו לנו קודם. לקח לי זמן להבין שהחיים שלי זה לא הטיפולים או הנסיונות להביא ילד, הטיפולים זה לצד החיים שהיו לי כל הזמן. אז תחזירי לעצמך את השליטה חזרה, תדברי עם המורה שאת עובדת איתה, אני בטוחה שהיא תבין... ותעשי דברים שיעשו לך טוב. יעל
 

DDNL37

New member
תודה

על שהערת בכל כך עדינות... אכן נתת לי חומר למחשבה. המתח וההורמונים כנראה משפיעים ...אבל החלטתי שאם זה שלילי אני לא מתרסקת .
 

יעל@

New member
אני רק רוצה להבהיר משהו

חשוב ומותר מאוד לבכות ולהרגיש עצובה, הרי אנחנו בני אדם וזה מה שעושה אותנו כל כך אנושיים. אבל אסור לוותר, ואסור להכנע. ומחר יום חדש, עם שמש שזורחת בחוץ. תרגישי טוב, ושולחת חיבוק גדול גדול, שטרודל
 

DDNL37

New member
יונית היקרה

אומנם רשמית טרם הוכרז על שלילי אבל כיון שאני מנוסה בהפריות אני מכירה מתי כן ומתי כנראה לא. וגם הגבתי להודעה שלך-ואני שוב כותבת שאני מצטערת על אכזבתך.
 

הרמוניה

New member
יש ימים כאלה...

שהיאוש משתלט והכל נראה אבוד-או כמעט אבוד.... מהנסיון שלי צריך להחזיק חזק חזק והגל הזה עובר... מקווה שהיום כבר קצת פחות מעונן הרמוניה
 
דידי עצובי

קשה נורא להתעלות מהעצב הזה לפעמים, וגם המצב ללא מוצא בארץ מוסיף, כאילו לא מספיק לנו משלנו. אנחה ארוכה... אבל הטיפול שלך עוד לא נגמר ושביב תקווה בטח נמצא אצלך עוד, תני לו מקום יחד עם העצבות. אולי אולי תתפלאי לראות שטעית.
 
למעלה