זהירות זה ארוך.....

[polegra]

זהירות זה ארוך.....

פעם ראשונה שזה קורה ככה... במהלך הזוגיות שלנו היו לנו לא מעט ריבים וגם פרידות...אבל תמיד מקסימום למחרת הוא או אני היינו מתקשרים ותמיד בקשר ותמיד מדברים...ומעבר לזה תמיד אוהבים. ודווקא עכשיו אחרי תקופה טובה מלאת אהבה וטוב הרגשתי שאני לא יכולה לשתוק יותר ולא יכולה להבליג והכל התפוצץ בריב גדול ומכוער שבסיומו החלטנו על פרידה. עברו כבר 3 ימים בלי טלפונים בלי נסיונות להשלים דרך חידוש הריב...3 ימים של שקט מוחלט. בהתחלה זה כאב אבל לא הגיעו דמעות...ואחרי זה נהנתי מהשקט מהלבד...כיביתי פלאפון והייתי עם עצמי..אפילו בבית לא הציקו לי והבינו שאני צריכה את הלבד. אתמול בערב כבר חזרתי לעצמי...הכנתי אוכל ניקיתי וכו'...אבל בלילה הרגשתי איך לאט לאט כל האהבה הופכת לכעס ולשינאה...צפו ועלו כל הרגעים הרעים וכל המריבות כל הצעקות והזלזול ....ופתאום כבר הבנתי שאני לא יכולה יותר להשלים עם זה. כשהכרנו הייתי רכיכה אני מודה. שטיח חסר רצון וחסר כל ביטחון לא האמנתי שאוכל להיות נאהבת לעולם וכשהוא בא הערצתי אותו והייתי עפר לרגליו רק על כי הוא שם לצידי. והוא בנה אותי . הפך אותי למי שאני היום ודווקא היום כשאני חזקה ובטוחה במה שמגיע לי אני מתחילה להבין שככה אני לא יכולה להמשיך כי מגיע לי יותר. אמנם אני עדיין מפחדת שאשאר לבד ועדיין לא מאמינה שמישהו אחר ירצה אותי...אני יודעת שלא אוכל להרגיש חופשיה ליד גבר אחר או להאמין שיקבל אותי כפי שאני. אבל אני כבר לא מפחדת מזה . לא מפחדת מלהיות לבד. זה שונה מכל הריבים שהיו לנו עד היום ומכל הפרידות כי אני לא מוכנה לוותר יותר. לא מוכנה לשתוק. אולי אני דרמתית מידי אבל אני רוצה שיהיה לי טוב ולהיות מאושרת. ואתמול פעם ראשונה אחרי תקופה ארוכה בה אני נרדמת רק כשאני מדמיינת אותי חבוקה בזרועותיו נרדמתי עם עצמי עם החיבוק שלי בלי דמיון מודרך ולחשוב שהוא שם להגן עלי...אני הייתי שם עבורי.ואולי זה השינוי הכי גדול כשהבנתי בעצם שרק אני אוכל לעזור לעצמי ולתת לעצמי מה שאני צריכה ולא אף אחד אחר. זה שונה מהלבד קודם שבו פחדתי מאנשים ולכן התרחקתי מכולם כי האמנתי שכולם רק יפגעו בי . עכשיו אני רוצה לבד בשביל לבנות את עצמי ולהעצים את כל מה שהתחלתי בו בשנים שהייתי איתו כי הדרך עוד ארוכה ביותר ורק כשאני לבד אשלים עם כל ההחלטות ועם הדרך ואדחוף את עצמי קדימה אהיה מאושרת. כי הכל צריך לבוא ממני וממני בלבד. אז כן..אני אצא מהבית ואשכור לי דירה..לי כי זה טוב עבורי. וכן אני אתחיל ללמוד כי זה מתנה בשבילי. ואוציא סוף סוף את הרישון לא כי הוא חושב שזה נכון עבורי אלה בגלל שאני רוצה את זה לעתיד שלי. אז הדרך עוד ארוכה...אבל אתמול בלילה עשיתי את הצעד הראשון...חיבקתי את עצמי ואהבתי כל רגע. טלי

 

[moribat]

וואו.../images/Emo24.gif

כל כך הרבה שלבים ותובנות במעט זמן, 3 ימים. מעריצה אותך.באמת. כמה כוח.בלי קשר לפרידה..איזו עוצמה, איזו אהבה כלפי עצמך. מצטערת שאני נתפסת לדברים האלה, קשה לי להתייחס לכל אקט הפרידה, מה שזועק מהודעתך זה הכוח, ולא השבר שלרוב מרגישים בפרידה. אגב, לא הוא בנה אותך. בנית את עצמך, הכל בא ממך.מפתיע מה שמגלים על עצמנו, נכון? הבנייה לקחה יותר משלושה ימים, ועשית עבודה מעולה. לא יודעת מה יילד יום, ואם תחזרו להיות יחד.אני מוותרת על הקלישאות הברורות שנאמרות במצבים האלה, רק לא יכולה להמנע מלהתפעל מהאהבה והבנייה שלך את עצמך. רק קלישאה אחת..עם כאלו נתונים, כל מה שלא יקרה..את תהיי בסדר.

 

[orit281]

../images/Emo45.gif

 

[maybesure]

../images/Emo24.gif

נטלת לך מנת אומץ, ועל כך יש להעריך אותך יותר מכל הבניה! לפי דבריך נראה שהזוגיות הייתה חד סטרית. את עפר לרגלךיו והוא מכתיב רצונותיו, אז גם אם תהיה חזרה-לפחות תדעי מה את הולכת להכתיב! כולנו קצת שפוטים בזוגיות, כל אחד בתחומים שהאחר שולט בהם יותר,,,אבל השאלה היא עד כמה ניתן לחיות עם השפיטות הזו, ומה קורה אם וכאשר מתמרדים לה. בכל מקרה, אני אישית-לא מאפשרת לכעסים ושנאה לחלחל, ברגעים רעים כאלו אני מחפשת איפה אני יכולה דווקא לאהוב ולקבל חזרה אהבה (בעיקר משפחה) אני בטוחה שאושרך ימצא אותך, בין אם איתו ובין אם יהיה זה מישהו חדש. לגבי לימודים: אני למדתי במהלך הנישואים שאם לא ארשם לעצמי לא אצא ללמוד כי תמיד יהיו קדימויות. לכן אני מקפידה ללמוד כמה שיותר את מה שמעניין אותי בלי לחשוב בכלל אם זה מתאים או לא מתאים לבעל/הורים/ילדים או קריירה. ונהיגה, אני יכולה לנחם אותך, למדתי בגיל 30. עד אז למעשה לא היה לי צורך ממשי לנהוג, והיום, אף שזה מאפשר לי עצמאות כלשהי, זה גם די משעבד

ההסעות לחוגי הילדים קורעות אותי! ואיתי אפאחד לא מתחלק בזה. וכשנזקקתי לזה באמת, עשיתי את הרשיון תוך 3 חודשים תאוריה וטסט ראשונים. ככה ששום דבר מאלה הוא לא בחזקת להשיג את הירח! קבלי חיזוקים וחיבוקים. מייבי

 

[g u r a]

../images/Emo24.gif

כל הכבוד לך על ההחלטה והאומץ המשיכי בדרך שאת מאמינה בה ועשי לעצמך את כל מה שטוב לך עושה. שהרי-" אם אין אני לי- מי לי." אני בטוחה שתדעי עוד אהבה טובה ויפה יותר.

 

[polegra]

תודה על התמיכה

אמנם היום אני כבר לא עפר לרגליו.....אבל ככה הוא הכיר אותי ובזכותו הפכתי למי שאני היום וזה גרם לי לעמוד על שלי ולא לוותר... ןזה גורם לריבים וויכוחים שכבר אין לי כוחות נפשיים עבור זה...הוא אמנם תומך ואוהב ומעניק...אבל במקביל יש הצטברות של הרבה דברים אחרים שכבר מעכירים כל חלק טוב בכל מקרה...יהיה טוב...זה בטוח טלי

 

[seeyou]

-בהצלחה

Knowing is not enough; we must apply. Willing is not enough; we must do. Better be alone than in bad COMPANY. keep smiling

 

[לחמניה מתוקה]

מאחלת לך ../images/Emo50.gif../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif

 

[ענתי 10]

../images/Emo24.gif אני גאה בך!! ../images/Emo25.gif

 

[ק א ס י ו פ א ה]

טלי, את בחורה נפלאה ../images/Emo24.gif

את יפה מבפנים ויפה מבחוץ (ראיתי את התמונה בכרטיס האישי שלך ואין לך במה להתבייש). ויש לך את הדבר שאני מעריכה מכל, היכולת להתמודד, להתגבר ולבנות את עצמך מכלום. ואת הגעת למשהו כל כך אדיר- למדת לאהוב את עצמך ולהציב את עצמך במרכז. יש כאלו שבטוחות שהאושר יבוא עם האחד. וזה לא נכון. האושר האמיתי בא כשטוב לך עם עצמך. תמשיכי ככה ומי שמתאים לך כבר יגיע. אבל אז תהיי איתו ממקום אחר, של עצמה וביטחון. וככה תוכלי לתת מעצמך בלי לגרוע מעצמך. ואני חייבת לכתוב שריגשת אותי עם ההודעה הזו

 

[ניקוי ראש]

וואו את עוברת בדיוק את התהליך

פרידה מבן זוג שאוהבים כל כך... את עוברת תהליך של ריפוי שבתחילתו את מנסה לשכנע את עצמך שהוא לא בשבילך ואין לך מה לעשות עם אחד כזה. אחר כך באות הדמעות תבכי תוציאי את כל מה שיש לך זה בסדר. ואז מי ירצה אותי אני לא אכיר משהו כזה, אני לא אהיה חופשיה עם אף אחד ובלה בלה בלה.... זה מותר וזה חלק מהתהליך זה בסדר תני לזה לצאת. את צריכה כל הזמן להיות עסוקה פחות לחשוב עליו, את רוצה להרגיש טוב תדעי שמה שאת מרגישה הכעסים על זה שהוא לא מתקשר ומתפייס גם הוא עובר אותם בדיוק כמוך. דברי על זה עם חברות פשוט תעשו פורום על הנושא הזה זה יעזור לך. אולי הוא יתקשר השבוע הוא פשוט מחכה שאת תעשי את הצעד הזה. או אולי את לא צריכה להיות עם אחד שכל הזמן יש מריבות ואתם עדיין לא נשואים תעשי עם עצמך חושבים , טבלה של דברים חיוביים לעומת דברים שליליים. וכן דברי עם עצמך כמה שיותר "אם אין אני לי מי לי". אני מלכה בפירדות כמה פעמים עברתי את התהליך הזה רק ה' יודע. היום אני צוחקת על זה שאני נשואה ואין לי את הבעיות על הראש רבים הוא חייב לחזור הביתה אף שאין לנו מריבות שנמשכות יותר מה אני מדברת אנחנו לא רבים אנחנו מתווכחים אז הם נמשכים עד שהכעס חולף שזה גג שעה. בהצלחה חמודה הרבה זמן לא שמענו ממך,כנראה שהיית מאוהבת ורגועה?

 

[polegra]

ריגשתם אותי עם כל מה שכתבתם

באמת תודה. אתם מאוד מחזקים אותי עם התגובות שלכם ובהערכה שלכם אלי אתמול קיבלתי טלפון מאישתו של אבא שלי שהוא אושפז....היו לו 7 התקפים והקוצב פעל...אחרת הוא לא היה איתנו היום... בדיוק ההוא החליט להתקשר וממש בכיתי...ובלי לשאול כלום פשוט התייצב ולקח אותי לבית החולים שמר מרחק ולא נגע רק היה שם...ואחרי זה לקח אותי ואת אחי הבייתה... וזה אחרי שאתמול ניהלו שיחה..אם אפשר לקרוא לזה ככה במייל ואני חושבת שזו הפעם הראשונה שפרקתי את הכל....תמיד ני מנסה לומר כל מה שמפריע אבל בכתיבה היה לי יותר קל...והמוזר ביותר..גם הוא הסכים שהוא לא מסופק ממערכת היחסים זאת אומרת שלשנינו לא טוב כרגע. אבל בכל זאת הוא היה לצידי...היה שם עבורי. לפחות אני מקווה שזה אומר שנוכל להמשיך להיות ידידים כי אנחנו עדיין אכפתיים ומאוד אחד כלפי השני. שמתי לב אתמול שהוא שוקל כל מילה שהוא אומר בשביל לשים לב ולא לפגוע...אפילו ה"מותק" השנוא עלי נמחק כמה פעמים כמעט התפלק לו אבל הוא ישר תיקן את זה לטלי... הוא אמר לי שהוא כל כך התגעגע עד שזה ממש כאב לו ואמרתי לו שאני לא...והוא ראה את כל מה שעשיתי בבית בסופ"ש ואמר לי שהוא רואה שלי זה דווקא עשה טוב שמחתי לראות שהוא הבין את זה ולא פיתח עוד ריב ולא כעס..פשוט הבין. היום אחרי העבודה אני אלך שוב לבקר את אבא שלי...מקווה שהוא כבר ישוחרר מחר כי הוא כבר הסתובב אתמול קצת...אפילו התעקש לעשן סיגריה החמור! לקח ונטולין כדי שיוכל לעשן 2 שכטות! אמרתי לו שאני כבר כמה שבועות לא מעשנת ואני מצפה ממנו גם להפסיק! אז נראה אים הוא יהיה היום..אני בכל מקרה הולכת לעבוד עליו חזק בקטע הזה! כי למרות שאין ביינינו הרבה זכרונות טובים דווקא עכשיו כשאנחנו מנסים להשלים פערים אני לא מוכנה שהוא ילך לי! טוב..יצא כרגיל ארוך ומבולבל... טלי