זהו!
תנקי את השירותים היא אמרה, "אני רוצה אותם מצוחצחים!" פניתי לעבר האיזור האיום, 3 תאי נשים ו2 גברים חיכו לי מעוררי תהיות לגבי מה הזוועה שמצפה לי היום... בנשים הכל היה בסדר, נו אז כמה פדים מלאי דם, כמה טמפונים משומשים ומפיות, רגיל... נכנסתי לשירותי הגברים, שם חיכתה לי הזוועה, חצי קילו של חרא מרוח על כל האסלה ומסביב הרבה נייר טואלט מלא חרא. הבטתי בזוועה, תהיתי למה זה מגיע לי ומי המלוכלך שמחרבן ככה בשירותים ציבוריים
דמעות זלגו מעיני בעוד אני מתלבטת אם לעזוב עכשיו ולהרוס את העתיד הזוהר שלי ברשת...הרגשתי כמו אישה קשת יום עם 3 ילדים בבית רעבים ללחם. החלטתי כי אמשיך במלאכת הניקיון וכי איני מוותרת (אחרי הכל הרמתי עכבר מת לפני כמה חודשים אז מזה כבר הרבה חרא מרוח? מסתבר שלא עיקלתי את כמות הזוועה כיאות). בעוד אני משפשפת את כמויות החרא חשתי כי כל תחולת המעיים שלי עולה מעלה וכיוון שלא אכלתי עדיין אכן זו היתה תכולת המעיים, הקאתי מיצי קיבה מגעילים לתוך האסלה מחשש כי יכריחו אותי לנקות גם את זה... מעצם העובדה כי הקאתי לתוך חרא ומהריח הנפלא הקאתי שוב
שפכתי על האסלה כמות תעשייתית של "דגריזר" ונעלתי את השירותים. חזרתי אל מנהלתי הנחמדה בתחושת גועל עזה ומזגתי לי קולה להעברת הגועל בעוד אני שומעת את המילים מהדהדות בי ..."צאי לפינוי"
חשתי כי הסוף קרב אך החלטתי לתת לענין הזדמנות נוספת, לקחתי את המפתח ויצאתי לכיוון חדר הזבל, שם זה היכה בי! 4 פחי זבל מלאים מחכים לי + עגלת קרטונים כפול מהגודל (הלא כל כך קטן) שלי. מעל הזוועה חגים 4 דבורים (לא דבורים צהוב שחור אלא דבורים הגדולים האלה השחורים)
עדיין לא התגברתי על הטרואמה מכיתה ב'. בעודי מנסה להוציא את השקיות ומבינה אני כי 4 פחים+ 3 קילומטרים לפח +עגלת קרטונים= כשעתיים עבודה בחום של 12 בצהריים מול כולם בגן העיר עם דבורים מאיימים לאן שלא תסתכל, הבנתי כי זהו! ניסיתי להגיע לפשרה ולנסות את העובדה כי אין מצב ואוכל לסחוב את הפחים הללו...תסמכו על המנהלת שלי שתמצא פתרונות יצירתיים! "תחלקי אותם לחצי" כלומר 8 פחים?!!!?
האם הזכרתי כי לא קשרו את שקיות הפחים בלילה ולכן בנוסף לכל אצטרך להרים פריט פריט אל הפח? הזכרתי כי אני ג'ינג'ית ונשרפת מהר? הזכרתי כי יש לי כוח של פודל ויתפסו לי כל השרירים מסחיבת הפחים? הזכרתי כי אני אסטמתית והשתחררתי מבית חולים לפני שבועיים? כן!!!!
למנהלת אכפת? לא!!!
החלטתי שזהו! לא אכפת לי שאוטוטו פותחים את הסניף והיא תשאר לבד, לא אכפת לי שעכשיו פסח ויש לחץ וכולם חדשים שם חוץ ממני (ועוד אחד אבל תנו לי להעצים את הסיטואציה) אכפת לי שיש לי משמרות לכל השבוע ואין מחליף? לא!!!!!! אמרתי יפה שלום ועזבתי את המקום גאה בעצמי (וקצת מבואסת כי אהבתי את העובדים האחרים והכל) ושלום על ישראל! (יותר נכון על אמריקה אבל טוב נו) אז זהו! אתם מוזמנים להגיב לי בתמיכה רבה ובכלל מה אתם חושבים הייתי צריכה להשאר? ללכת עוד קודם כשהקאתי? הגיבו בכיף... יום טוב
תנקי את השירותים היא אמרה, "אני רוצה אותם מצוחצחים!" פניתי לעבר האיזור האיום, 3 תאי נשים ו2 גברים חיכו לי מעוררי תהיות לגבי מה הזוועה שמצפה לי היום... בנשים הכל היה בסדר, נו אז כמה פדים מלאי דם, כמה טמפונים משומשים ומפיות, רגיל... נכנסתי לשירותי הגברים, שם חיכתה לי הזוועה, חצי קילו של חרא מרוח על כל האסלה ומסביב הרבה נייר טואלט מלא חרא. הבטתי בזוועה, תהיתי למה זה מגיע לי ומי המלוכלך שמחרבן ככה בשירותים ציבוריים
