נמאס לי הספרדי טס חזרה.. אמרתי לו שזהו אני צריך פסק זמן לא לדבר לא להתכתב לא כלום.. אבל אני לא רואה שום צורה שהחיים שלי ממשיכים והוא לא חלק מהם. כבר לא בא לי לחיות אני פשוט אוהב אותו יותר מידי ואם הוא לא איתי ושלי אין טעם לחיים שלי יותר.
עצוב לי שאתה אומר שאין טעם לחיים שלך יותר.
זה לא נכון.
החיים שלך מסתכמים ביותר מהבחור הספרדי, או מכל בחור אחר לצורך העניין.
אני מקווה שתתעורר מחר לבוקר טוב ואופטימי יותר..
זה שרון מנהל הפורום .
אני רוצה להגיד לך, שאתה לא לבד !!!
אם תרצה לדבר על מה שאתה מרגיש ועובר עכשיו, אתה מוזמן להתקשר אליי, בכל שעה שתרצה ביום ובלילה, תרגיש חופשי להתקשר. אני שולח את המספר שלי אליך במסר.
אני רק יכול להעזר ב- 60 שנות חיים כדי אולי לנסות ליעץ לך.
ויתור על החיים כפי שאתה מציג זאת מפחיד מאוד. האם באמת כל החיים כולם אבדו את משמעותם כשהספרדי עזב? האוכל אבד טעמו? הדברים הקטנים ששימחו אותך בלעדיו הפסיקו לשמח? יחסים בינאישיים שלך עם אנשים אף הם אבדו את טעמם?
מה דעתך, לחשוב עוד קצת
אולי לאסוף כסף לנסיעה אל אהובך?