זהו...עייפתי.....

[ירדן 41]

זהו...עייפתי.....

ערב טוב לכם, מה עושים ע"מ לעזור לילדים לישון? בן 5, ובן 7.5. השעה 22:40 והם עוד ערים נכנסו למיטה, יצאו רוצים לצייר, לקחו צבעים ודפים למיטה, שלא בהסכמתי המלאה מאיפה בא השגעון הזה להיכנס למיטה ושוב לצאת כי נורא רוצים לצייר, אני לא מבינה את זה הצורך הזה שלא נגמר....... והם עירניים, ולא עייפים ובבוקר לא מתעוררים ואני מאחרת לעבודה וכבר כיביתי אורות והם שוב קמו כי היו צמאים ואני כבר עייפה בעצמי ורוצה לישון דייייייי, עייפתי....... מה עליי לעשות ע"מ לגרום להם לישון מוקדם יותר?, שיחושו עייפות מוקדם יותר פעילות, אוכל, תזונה, חום, אהבה, הכל ברור לי .........!!! הם מקבלים מהכל, לא חסר דבר ובכ"ז...... הנה עכשיו שניהם יצאו מהמיטה ובאו להקריא לי ברכה: "אמא אני אוהב אותך מאוד, ועל הברכה שלי את צריכה לתת לי טוש צהוב" נו, מה תגידו על זה? מצד אחד לאכול אותם, והם מקסימים ויצירתיים אבל "דחיל רבאק" !!!! זה לא תקין לא עבור האיחורים שלי בעבודה וההפסד במשכורת לא עבור העצבים של הבוקר לא תקין שהוא אולי יהיה עייף בכיתה ובגלל שלא יילמד טוב ובכלל לא תקין לבריאות הגוף.... ילדים צריכים לישון יותר שעות ע"מ להיות בריאים וכו' וכל הבללה......... אבל זה נכון, ואני מאמינה בזה. ושינה זה בריאות. אבל גם לי יש חוסר בשעות שינה - בגללם - כי הם גם יודעים להתעורר באמצע הלילה, אחד, אחד ולבוא למיטתי....כן כן, שני גברים קטנים אצלי במיטה בלילה..... ואז...צפוף ואז לא ישנים טוב ואז מתעוררים ומתעצבנים על השינה המאוחרת, על הלילה שמקבל הפרעות ב-3-4 בלילה וכו' וכו' הוי, אני מקנאה בכאלה שאצלם זה אחרת, שם הילדים ישנים בזמן, מתעוררים בזמן ולא מעירים את אמא באמצע הלילה. חבל שלא המציאו איזה כדור שינה טיבעי בריא כזה, שמתאים לילדים........ אנא, טיפים, ויפה שעה אחת קודם......

 

[ע ל ו מ ה]

מתי את מתחילה התארגנות ערב?

אני גיליתי כשהגדול שלי היה בן 4, שיש מעגלי שינה. שלפעמים ילד עייף שלא הולך לישון בזמן נעשה שוב עירני (בעצם על עצמנו אנחנו יודעים את זה - יכולים להיות מאד עייפים לפני מסיבה ואח"כ העייפות נעלמת, עד גל העייפות הבאה). הגלים הם בסדר גודל של שעה וחצי עד שלוש שעות כך שאם פיספסת את הגל הנכון, את תקועה עד מאוחר. נסי לקצץ פעילויות אחר הצהריים ולהשכיב ממש מוקדם. כווני אפילו ל-18:30 בערב. שיהיו כבר שבעים ורחוצים, שהבית יהיה מואר באור לילה (לאו דווקא חשוך, אבל לא מואר לגמרי), שיהיה שקט יחסית. יכול להיות שזה אומר ממש לוותר על פעילויות אחה"צ - פחות מפגשים עם חברים, פחות פעילויות אחרות. אבל זה יהיה זמני, עד הסדרת שעות השינה. אחרי שתעשו את ההזזה הזו, אחרי שכבר יקומו בשעות יותר מוקדמות בבוקר, השעון הביולוגי שלהם יאפשר להשכיב אותם בשעה מוקדמת גם בלי טקס כל-כך מוקדם. אצלי זה עבד עם בן ה-10 מאז שהיה בן 4, ועובד כיום שוב של בן ה-4.

 

[ירדן 41]

ב-19:00 הערב שניהם היו אחרי מקלחת

כן, שמתי לב שבגלל מפגש עם חברים, כאן או בביתם, הפעילות של שני הבנים שלי המשותפת מתחילה מאוחר, והם כנראה לא יכולים בלי זה, לחדווה שלהם, ליצירתיות שלהם ולהתפתחות שלהם (הערב הם לקחו שני בלונים ושני קשים, ניפחו את האחד, וחיברו את שני הקשים ביניהם בדבק סלוטפ, שהיו כבר בתוך הבלונים מודבקים, ואז ניסו להעביר אוויר מבלון מנופח אחד, לבלון לא מנופח שני, ואת זה עשו בין 9-10 בערב, כשאני ראיתי סידרת טלויזיה (היחידה שאני רואה אחת לשבוע ואין סיבה שגם על זה אוותר.....) אז זו פעילות יפה, והיה חבל לי לעצור את זה...וכך יוצא שתמיד יש משהו יצירתי חדש, שמתחיל מאוחר מידיי, בגלל מפגשי חברים שגזלו מזמנם הפרטי. ולכן אני מתחילה להגיע למסקנה שאקצץ במפגשי חברים שלהם, השאלה מה המינון הנכון, (שניהם עם חברים בצהרונים עד לשעה 4 אחה"צ ואף יותר קצת) האם אין זה מספיק? חברים זה חשוב, ואני לא רוצה לקלקל ולעשות טעויות........

 

[פלגיה]

אני חושבת שאפשר לקצץ זמן חברים

לא בשעות אלא בימים. יש ימים בשבוע שבהם מותר להיות עם חברים, ויש ימים שלא. חברים זה חשוב, והם רואים אותם במשך 8 שעות ביום. זה המון. גם אחים זה חשוב ואם את רוצה שישנו כבר בשעה שמונה זה אומר שנותרו להם מעט מאוד שעות להיות ביחד. זה נהדר שהם יצרתיים, ונהדר עוד יותר שאת מתלהבת מהיצירתיות שלהם, אבל מותר לך להגביל את היצירתיות בזמן. להגיד "יפה מאוד, אבל עכשיו לא הזמן המתאים, תמשיכו מחר". אין כאן פיתרונות קסם, והכנסה לשגרת לילה מצריכה עבודה שתהיה עבודה קשה עבורך, לפחות בתקופה הראשונה. בעיני צריך לפחות בתקופה הראשונה לפנות הכל ולעסוק רק בהרדמה (בלי שיחות טלפון באמצע, למשל). לקבוע כללים ברורים של איזו שעה מיועדת לכניסה בחדר, ולהתנהלות שקטה בו (ואז מותר למשל לקרוא ספר במיטה, אבל לא לקפוץ ולצעוק), ובאיזה שעה כיבוי אורות (ואז מותר לשמוע מוזיקה באוזניות, למשל). את לא יכולה להכריח ילד לישון אם הוא לא נרדם, אבל את כן יכולה לקבוע כללי התנהגות של מה מותר ומה אסור לעשות בשעה שבה הוא אמור לפחות לנוח, אם לא לישון. חשוב שתשמרי על השעות שלך - ואם את רוצה לראות טלוויזיה ב-9 אז לדאוג שכיבוי האורות יהיה ב- 8 וחצי. מעבר לשעה שקבעת - את הופכת "לא נחמדה". מותר לעשות את זה. מותר להביא שתיה בלי לחייך, או לראות יצירה ולא להתפעל - אלא לומר "עכשיו אני עייפה, מחר יהיה לי זמן להתפעל כמו שצריך". חשוב לזכור שבתקופה הראשונה זה יהיה מאוד קשה. הם לא יקבלו את השינוי ברצון, והם ינסו אותך בלי סוף. את צריכה למצוא מישהו (חברה או אחות או אמא) שיחזקו אותך בדרך הזאת ויעודדו אותך להמשיך. להערכתי צריך לפחות שבועים של התעקשות על מנת לשנות הרגלים. נראה לי שאם ישנו בזמן גם לא יבואו אליך בלילה. אבל אם לא - מה שעזר אצלינו היה שהרשיתי לבת החמש לישון במיטה שלי כשאני לא שם, והיה ברור ש"עמוק בלילה" כשאני באה לישון אני מעבירה אותה למיטה שלה. פיתרון כזה גם יכול לעזור לך אם תרצי ליצור הפרדה כך שאחד לא יפריע לאחיו להרדם.

 

[ע ל ו מ ה]

מצטרפת לדעתה של פלגיה

אני בהחלט הבנתי - כאמור כשהגדול שלי היה בן 4 - כמה חשוב הזמן המשפחתי. עד אז, כבר מגיל 0, הייתי מקפידה על מפגשי חברים בכל אחה"צ. אז האמהות של החברים שלו גם היו חברות שלי (כיום אני "זקנה" יחסית...) וכך גם השגתי חברה לעצמי וגם עשיתי לעצמי

על "את אמא טובה, הפגשת את הילד עם חברים". רק בעקבות ניתוח מעמיק של מצוקה מסוימת שלו בגיל 4 (מעבר לגן חדש, הפסקת שנת צהריים) קלטתי כמה הזמן המשפחתי חשוב. בשלב ההוא, ממש באופן יזום, ביטלתי לגמרי מפגשי אחה"צ (לחודשיים בערך) ואח"כ הוספתי במינון יותר נמוך. מה שפלגיה אמרה על "בלי טלפונים" הוא כל-כך נכון. אני חוזרת הביתה ב-16:00 ומקפידה על זמן בית עד 20:00. את שיחות הטלפון שלי אני עושה רק בזמן הנהיגה (שעתיים ביום, עם דיבורית כמובן). ולעבודה שלי (הייטק, לא באמת אפשר לסיים ב-15:00) אני חוזרת רק אחרי 20:00 בערב. ארבע השעות שאני מקדישה להם אחה"צ מאפשרים לי בלב שלם לקבוע גבולות ברורים אחרי 20:00. כמו שפלגיה אמרה - אני מגיבה אז בלי חיוך והתפעלות, אני אומרת שאני כבר עייפה ושעוד יש לי עבודה. זהו. זה הזמן שלי. בלב שלם, כאמור, כי הייתי להם כל אחה"צ. בארבע שעות המשפחה האלה, אני כמובן כוללת גם ארוחת ערב ואמבטיה ואפילו הכנת התיקים למחר, אבל זה עדיין זמן שלהם. בד"כ אני רותמת את בן ה-4 לעזור לי ואז זה גם זמן משותף. בן ה-10 כבר משתמש בזמן הזה אחרת, כי כיום הוא כבר מבלה עם החברים שלו כרצונו. הוא מקבל זמן אחד-על-אחד שלי כשהוא באמבטיה והצעיר כבר ישן או צופה בטלויזיה. פחות חברים כי אכן כבר היו איתם 9-10 שעות לאורך היום. זמן אמא נקי בלי משימות שאינן קשורות אליהם. וגבול ברור כשמגיעה השעה שתורי לקבל ממני תשומת לב.

 

[פלגיה]

אני חייבת לציין

שכשיש מתבגרים בבית כל החוקים האלה נשברים, בגלל ששעת ההליכה לישון מתאחרת, וגם בגלל שמתבגרים כבר יכולים להעסיק את עצמם, אבל צריכים את אמא לשיחה וליעוץ מדי פעם. אבל עד אז - יש עוד זמן.

 

[ע ל ו מ ה]

האמת שאצלי כבר לא הרבה זמן...

בן ה-10 כבר מראה ניצנים מדי פעם... בעיקר של התרתחות מהירה וחסרת כל פרופורציות על כל מיני זוטות. אבל עוד יש זמן... ו... אני שומרת על השעה השבועית שלי אצל הפסיכולוגית, כיום כבר בפאזה שונה מטיפול עומק, ובעיקר לניתוח האמהות ואימון. אז מניחה שיהיה לי איפה לשקף את הקשיים ובמי להיעזר כשיישברו לי כל החוקים. בסה"כ מרגישה כבר היום הבדל לעומת השנה שעברה. כבר העזתי להשאיר אותם לבד בבית, ישנים, כשהלכתי לאסיפה במועדון היישוב (זמינה בסלולרי שנמצא בחיוג מהיר אם הם מתעוררים). וכבר הצלחתי לשבץ לי שעתיים חדר כושר בשבוע, בשגרה שלפני שנה לא יכלה להכיל זמן שמוקדש לי ואינו מוקדש למנוחה...

 

[ליאת +]

מאוד מוכר התקפי היצירתיות

הליליים האלה. גם לילדים שלי (שנתיים ושש) יש אותם. עצות: * לעצור את ההתפעלות שלך. אפשר להיות יצירתי גם בארבע, חמש אחה"צ. לא לחשוש להפסיק פעילות גם אם היא יצירתית. * אצלנו כל בנאדם שנכנס הביתה אחרי שבע בערב- דוחה את שעת השינה. גם סתם חברה שקופצת לבקר, או שכנה שנכנסה. אני משתדלת שהשעות האלה יהיו שקטות, ואם מישהו מגיע- יודעת ששעת שינה מסודרת כבר לא תהיה הערב. *קביעת שעת שינה עם הילדים- לשתף אותם בבעיה ולתכנן יחד איתם את הפתרון. *הליכה לישון (את) והשארת הילדים להתמודדות עם עצמם. * הקראת סיפור בהמשכים (כן! גם לגדול!) אנחנו קוראים עכשיו את הסיפור שאינו נגמר (ארוךךך) וגם כל סדרת הארי פוטר, או כל ספר אחר שהם אוהבים. אני מתעקשת שהגדול ישכב וממש אפשר לראות פיזית איך לאט לאט הוא נרגע. בסוף הסיפור הוא בדרך כלל כבר ישן... גם הריטואליות שבזה עוזרת. * לאפשר ערב אחד בשבוע- יום שישי, ללא שעת שינה, ואז הם יכולו להרגיש מעט את השוני. בהצלחה, התסכול והעיפות מאוד מאוד מוכרים לי.

 

[דנה5555]

מוכרת ההתנהלות הזו...

כשהילדים היו קטנים..בסביבות השעה 20:00, התחיל מסדר השינה.. היה לוקח כשעה..אבל ב-21:00..היו במיטות... היום הם גדולים (11,16)..הקטנה הולכת לישון סביב השעה 22:00...כשבדר"כ ישנן דחיות, כמו תוכנית טלוויזיה אהובה, אורחים לא קרואים, שעורים דחופים למחר... וכו'... הגדול...אין לי מושג מתי הולך לישון...זה קורה בדר"כ אחרינו... כל עוד השעות סבירות והקימה בבוקר אינה מורטת עצבים..מבחינתי - תקין.

 

[ירדן 41]

המון תודה לכולכם/ן

סליחה על התגובה המאוחרת שלי, קראתי את כל המסרים, הם היו מרגיעים, ומעודדים, מאוד חכמים, עם מסרים טובים. והיה לי מאוד נעים לקרוא אתכם, (יחסית לפורומים אחרים שהצליחו להרגיז ולפגוע בי על חוסר הצבת הגבולות שלי....)

 

[פלגיה]

../images/Emo140.gif

אני שמחה לעזור.