זהו......עייפתי........

[ירדן 41]

זהו......עייפתי........

ערב טוב לכם, מה עושים ע"מ לעזור לילדים לישון? בן 5, ובן 7.5. השעה 22:30 והם עוד ערים נכנסו למיטה, יצאו רוצים לצייר, לקחו צבעים ודפים למיטה, שלא בהסכמתי המלאה מאיפה בא השגעון הזה להיכנס למיטה ושוב לצאת כי נורא רוצים לצייר, אני לא מבינה את זה הצורך הזה שלא נגמר....... והם עירניים, ולא עייפים ובבוקר לא מתעוררים ואני מאחרת לעבודה וכבר כיביתי אורות והם שוב קמו כי היו צמאים ואני כבר עייפה בעצמי ורוצה לישון דייייייי, עייפתי....... מה עליי לעשות ע"מ לגרום להם לישון מוקדם יותר?, שיחושו עייפות מוקדם יותר פעילות, אוכל, תזונה, חום, אהבה, הכל ברור לי .........!!! הם מקבלים מהכל, לא חסר דבר ובכ"ז...... הנה עכשיו שניהם יצאו מהמיטה ובאו להקריא לי ברכה: "אמא אני אוהב אותך מאוד, ועל הברכה שלי את צריכה לתת לי טוש צהוב" נו, מה תגידו על זה? מצד אחד לאכול אותם, והם מקסימים ויצירתיים אבל "דחיל רבאק" !!!! זה לא תקין לא עבור האיחורים שלי בעבודה וההפסד במשכורת לא עבור העצבים של הבוקר לא תקין שהוא אולי יהיה עייף בכיתה ובגלל שלא יילמד טוב ובכלל לא תקין לבריאות הגוף.... ילדים צריכים לישון יותר שעות ע"מ להיות בריאים וכו' וכל הבללה......... אבל זה נכון, ואני מאמינה בזה. ושינה זה בריאות. אבל גם לי יש חוסר בשעות שינה - בגללם - כי הם גם יודעים להתעורר באמצע הלילה, אחד, אחד ולבוא למיטתי....כן כן, שני גברים קטנים אצלי במיטה בלילה..... ואז...צפוף ואז לא ישנים טוב ואז מתעוררים ומתעצבנים על השינה המאוחרת, על הלילה שמקבל הפרעות ב-3-4 בלילה וכו' וכו' הוי, אני מקנאה בכאלה שאצלם זה אחרת, שם הילדים ישנים בזמן, מתעוררים בזמן ולא מעירים את אמא באמצע הלילה. חבל שלא המציאו איזה כדור שינה טיבעי בריא כזה, שמתאים לילדים........ אנא, טיפים, ויפה שעה אחת קודם......

 

[חיפוש אדום]

אצל האחרים...

תמיד הדשא ירוק יותר, משום מה... אני מאוד מבינה את הרצון שלך לשקט בערב, אחרי שכל היום עבדת לפרנסתך ולפרנסתם, דאגת להם, שיחקת איתם, האכלת וקילחת אותם... ודי! שישנו קצת ויתנו גם לי קצת מנוחה... מכירה את זה. יש שעה מסוימת מאוחר בערב, לעיתים, שאני אומרת לפעוטתי: "די, עכשיו אני כבר לא מטפלת בך, אלו לא שעות של ילדים!" לצערי, זה לא תמיד עובד. אולי כדאי להחליט שמשעה מסוימת מכבים את האור והם לא יוצאים מן החדר. אולי כדאי לשים להם מוסיקה מרגיעה. אולי כדאי לשים להם כוסות מים לשתיה, כך שלא יהיה להם תרוץ לצאת. ולהיות אסרטיביים!!! אני לא מצליחה בנושא הזה, לצערי, אולי את תצליחי יותר!

 

[ירדן 41]

תודה על האמפטיה

אני התחלתי להגיע למסקנה שבגלל מפגשי חברים, הפעילות המשותפת של שני הבנים שלי מתאחרת וזה גורם להם לישון מאוחר. בלית ברירה אצטרף לקצץ במפגשי חברים.

 

[אויטה]

היי ירדן

התופעה הזו מוכרת .................... אז קיבלת עוד מנת אמפטיה, אבל לא זו המטרה שלי עכשיו. סורי לדעתי, התנהגות של ילדים (ובכלל אנשים) ממשיכה עוד ועוד כאשר היא מקבלת חיזוקים. מה את עושה כשהם מתנהגים כך? איך את מגיבה? התגובה שלך אליהם היא זו שמחזקת את ההנתהגות שלהם. יכול להיות שתגובה שלך אליהם היא התגובה הכי הגיונית רציונלית, כמו שואמרים "לפי ההגיון הישר", אבל היא לא משיגה את מטרתה. ולכן, פשוט לשנות את "כללי המשחק" - תגיבי אליהם אחרת באופן כזה שישבור את הדפוס. כדי לדעת איך לשנות ולשבור את הדפוס, צריך קודם כל לשאול מה מאפיין את התגובה שלך אליהם. כלומר, מעבר למכלול השיטות השונות - מה משותף להם? ןואני לא מדברת עכשיו על מה שאת אומרת להם אלא על מה שאת עושה בפועל. חומר למחשבה. אויטה.

 

[אלן 1 היחידה]

מסכימה מאד עם מה שאת אומרת ואני,,,,

חושבת שבפועל נכון מאד,האם את אסרטיבית איתם ומרימה קול????? לי יש גם שני בנים,הבכור בן 8+ עם קשיים להרדם וקשיים להתעורר בבוקר,,, והקטן תינוק מתוק,,,אבל,, אני לקראת השעה 8 כבר סיימתי את ארוחת הערב ומקלחות במיוחד לקטן,הוא כבר יישן, עוזרת לגדול עם המערכת,הוא מתקלח וישר למיטה ולפני 9,,עם בקבוק מים לידו קבוע, אז נכון שהוא קם,,וקם,,עד שאני שואגת עליו ועוד כועסת כי הוא עלול להעיר את הקטן אני מאד נוקשה בדברים האלו,ובכלל בחינוך איתם,אסרטיבית בלי וויכוחים ודיונים,והבן שלי דברן לא קטן ווכחן,אבל אני בשעה 9 בשקטטטטטטטטטטטט וגם שהוא שאל עניתי לו שבשעה 9 אני רוצה זמן לעצמי,,,לקרוא,לנוח ולשתותצ קפה בשקט לאחר שמשעה 2 כשהוא מגיע מבה"ס אני עסוקה לסרוגין עם שניהם,(אני חד הורית שמגדלת לבד)ומגיע השעה 8,,מה לעשות גם אני עייפה וגם לי מותר,והוא בהחלט מבין,למדתי אותו מקטנות,, אז עיצה לי אלייך,,,בלי פתקים,מכתבים,וקוצי' מוצי',,,,מים ליד המיטה קבוע, סיפור או כל דבר שירצו ויעשה להם טוב,ובשעה 9 נסגר האור, אגב,בנוגע לבוקר,כרגע אני לא עובדת,ולמרות הכול מאד קשה בבוקר כי קשה לו להתארגן וקרררר,,, ועכשיו שהקטן נכנס למעון ואני מחפשת עבודה,הוא יודע שאם הוא לא יהיה מוכן בשעה 7:45 אני בחוץ,,,, והוא מבחינתי נשאר לבד,אין לי בעיה עם זה וזה עובד נהדרררררר,,,, אני ישנה לבד ורק כשהוא מבקש לישון לידי מידי פעם אני מניחה לו כי הוא קצת מקנא בקטן שיישן במיטה לידי,, וזה נכון שעד גיל 5 יישן לידי באותה מיטה עד שיצא לי עשן,,,,,העברתי אותו לחדר,,יש לו טלויזיה,,, והכי מצחיק,אני לא ישנתי כל הלילה והוא יישן נפלא לבדו. אני צריכה את הערב בשבילי,גם לי מגיע ומותר,,ואני צריכה שקט,,,,, זה נותן לי כוח ליום המחרת ובכלל,, למרות שלכאורה בגלל שאין אבא זה קשה יותר,אני מאד נוקשה ומרוויחה הרגלתי אותו/אותם .ויודעת כמובן לנתב את הדברים כשצריך, בהצלחה אילנה

 

[ספיישיל]

הילדים משכיבים את ההורים.

מוכר... מוכר

 

[m i c h a l i]

חשבתי שהתגברת על הבעיה ../images/Emo1.gif

שאלת אותנו את אותה השאלה לפני שלושה חודשים וקיבלת שם שלל עיצות האם ניסית חלק מהרעיונות שהעלנו שם? שום דבר לא עבד? מחכה לתשובתך

 

[ירדן 41]

ובכן, תשובתי,

אני אנסה להסביר מה עשיתי מאז אוק', ומה אני מתכוונת לעשות מעתה ואילך וכן, להסביר את עצמי קצת בנושא גבולות. אולי אתחיל קודם בנושא הגבולות, אני שוב חוזרת ואומרת שקשה לי להיות איתם יותר מידיי אסרטיבית וקשוחה ומגבילה כי אני בעצמי טיפוס זורם ואם אני חשה שהם לא עייפים, אני לא כופה עליהם שינה. אם אני חשה שהם לא מיצו אחד את חברתו של השני, או שאני עדיין לא "שבעתי" משניהם, והם עדיין לא "שבעו" ממני, אזיי - מה שיקרה זה שהשינה תתארך מעט, תתפרס מעט, ותידחה מעט, זה מה שקרה עד כה, אולם מעתה יהיה שינוי. מעתה בכוונתי להקדים תרופה למכה, ע"י שאצמצם מפגשים עם חברים, כך שכולנו נוכל להגיע לרוויה אחד מהשני, ונוכל ללכת לישון בזמן, חשוב להם מאוד לשני הבנים, פעילות משותפת ויצירתית של שניהם יחד, יש להם דמיון פורה, והם חברים טובים (90% מהזמן...) ועליי להספיק ולתת להם את הזמן שלהם ביחד, וזאת ע"י צמצום מפגשים עם חברים. שני הבנים שלי חוזרים מצהרונים, איתי, בשעה 16:20 וזה מצמצם לנו מאוד את היום. יחד עם זה הם רוצים בחברתי ואני בחברתם, סיפור, דפי עבודה, ארוחה, מקלחת, עזרה בשעורים, משחקי מחשב וכו', יש המון המון מה לעשות איתם (שלא לדבר על קניות והצגות וימי הולדת שהם הולכים, גם זה חלק מהסדר יום...) מאז אוקט', הצטיידתי במזרון נוסף (דווקא מהאקס...) ישנתי ליד מיטתם, זה לא הלך, לא היה לי נוח, ואז הבן ישן למטה, גם לא הלך, בסוף החלטתי שמתחיל להיות קר ולא אנושי בעייני שמישהו מאיתנו יישן קרוב לרצפה (המזרון חזר לבעליו). ודבר נוסף שעשיתי הוא להחליף ביני לבינם את החדרים, אני חזרתי לחדר הגדול שהיה לי והם לקטן שהיה שלהם פעם, במטרה להשיג עבורתם אינטימיות, והרגשה שהם לא בסוף הדירה אלא באמצע הדירה. (סיבה נוספת שהיתה עד כה לחסור הצלחתי בהשכבה שלהם, היא פשוט עייפות שלי, לי לא היה כוח להרדים אותם, לשכב לידם ולהקריא שוב סיפור, ואין מקום על המיטה, והייתי עייפה מכל הערב איתם מכדי שיהיה לי עכשיו גם כח לנסות ולהשרות עליהם שינה, ע"י נוכחות שלי בחדר. מה גם שהלילות שלי לא מוצלחים בגלל גיחות שלהם למיטתי. בכל מקרה, כפי שאמרתי, בכוונתי לצמצם פעילויות עם חברים, ע"מ שלהם ולי כמשפחה יהיה יותר זמן איכות, והרגשה טובה שתביא לשקט ושלווה וגם לשינה.........

 

[ron68]

ירדןיקרה

אומר לך מה דעתי בנושא ואין זו ביקורת. ילדים חייבים גבולות, הם כל הזמן בוחנים אותנו בהתנהגותנו כלפיהם. חייבת להיות שעת השכבה לילדים. עד השעה 21.00 מקסימום. התהליך חייב להיות הדרגתי. משעה 19.00 מתחילים להכניס את הבית לרגיעה. קרי טלביזיה בקול נמוך יותר, מקלחת ארוחת ערב. מבחינתך שלא יירדמו בהתחלה, אבל שלא יצאו מהחדר. את חייבת גם זמן לעצמך. אי אפשר להיות כל הזמן במרתון. עם כל השנטי שאת רוצה לזרום איתו. חשבי גם על כך שהם צריכים להיות מרוכזים בלימודים, ילד עייף הוא ילד עצבני. בילוי עם חברים יכולים להיות עד השעה 19.00. ההתחלה תהיה אולי קשה אבל בהמשך את תיהני מהרוגע. אמא רגועה ילדים רגועים לא????

 

[ירדן 41]

כן...תודה !

 

[חיפוש אדום]

בהצלחה../images/Emo45.gifירדן... ועוד שאלה בנושא

שתפי באיך מתקדם ה"פרוייקט" שלך... אצלי אישית זה פחות מצליח, כי למרות שאני מקלחת, משכיבה, מספרת סיפור ומכבה את האור. הפעוטה לא מסכימה להישאר לבדה בחדרה, כך שאני נשארת לידה עד שהיא נרדמת. בדרך כלל זה לוקח כמה דקות. אבל... אם היא נרדמה בצהריים (בצהרון או אצל אביה בין 5-6 אחהצ, דבר מעצבן לכל הדעות... אבל לא בשליטתי!) היא מן הסתם לא עייפה, ולא נרדמת. בסלון נמצאות שתי אחיותיה המתבגרות, לפעמים יש גם חברות בבית (הבכורה כבר בת 17 - יש לה סדר יום שונה) ואני מבקשת שתהיינה בשקט, אבל אם הקטנה לא עייפה - זו בעיה! לעיתים אני כ"כ עייפה וחסרת סבלנות, שאני לוקחת אותה לחדרי, ופורשת לה מזרן ליד מיטתי. האם זה כ"כ נורא??? איך לגרום לקטנה להשאר בחדרה לבד (עם אור קטן

) למרות שלא נרדמה?

 

[שוף על היפיוף123]

הגבלת הזמן עם חברים תביא לתוצאה הפו

תביא לתוצאה הפוכה זה רק יתסיס אותם ויעצבן אותם הסבירי להם את הנושא דרשי שעת שינה והסבירי להם למה קימה בזמן לגן ביה"ס הגעה בזמן לעבודה שלך בזמן השינה הגוף גדל וזה חשוב מאוד לגילם פחות עצבנות כשישנים מספיק אצלך ואצלם וכו חובה להסביר לאחר מכן קבעי כללים בעדינות ובשמחה אל תהיי שוטרת אולם הביצוע חייב להיות מדוייק בערוץ הורים של הוט ערוץ 41 הראו לפני שבוע ביצוע כזה ישנה מלווה עם מיקרופון שצמוד להורה באוזן והיא מסבירה לו מה לעשות ההנחיה שלה היתה כדלקמן כנס לחדר אל תדבר מעבר למשפט מונוטוני שחוזר על עצמו זהו זמן שינה החזר את הילד למיטה וצא מהחדר בזמן זה רואים את הילד מתברבר ומנסה להתווכח אל תענה היא הנחתה וצא מהחדר אין ויכוחים אין צעקות אין דיבורים יש עקביות מדהים איך זה נראה לאחר 3 לילות בהצלחה

 

[ירדן 41]

לא מסוגלת להיות כזו

ברור שני אפגיש אותם עם חברים, אבל במינון אחר, ברור שהסברתי עד כה את חשיבות השינה עם כל הנימוקים שאמרת וכמובן שאחזור על זה שוב אם יהיה צורך. בכל מקרה אין סיכוי, שאם הבן שלי לא נרדם, ומבקש אותי או רוצה לצאת מהמיטה כי אני לא באה אליו, אין סיכוי שאני אומר לו בקול מונוטוני שחוזר על עצמו כמו תקליט שבור, זה זמן שינה, זה זמן שינה, אין סיכוי, לא אצליח, ואני גם לא רוצה להיות ככה איתם, זה לא נעים לי ולא מתאים לאופי שלי אני מעדיפה להיות קשובה להם ולצרכיהם, ואם צרכיהם לא הסתיימו עם הכניסה למיטה, אז משהו לוקה בחסר ואני אדאג לכך, מראש, להבא, אולם באותו רגע שהבן שלי זקוק לי, כי הוא מפחד ומעדיף שאשכב לידו ואחבק אותו, ואולי נמשיך לפטפט עוד קצת על הבי"ס או על הגן, זה יקרה ,אני אעשה זאת איתו. אולם המסקנה צריכה להיות להבא, להתחיל זאת עוד יותר מוקדם ממה שתכננתי. התשובה שלי, זה לילה ולישון כבר, תגיע רק כשאהיה באמת בקצה, ולא על ההתחלה, אני לא אהיה כזו בחיים, לא אוהבת את זה. לא אוהבת את הנוקשות הזו. והרבה פעמים אני לא אוהבת גישות שאני רואה בתכניות האלה של ערוץ 8 או הוט כפי שסיפרת. הילדים זקוקים לנו, ואני לא אהדוף אותם באיזה משפט מונוטוני ויבש ונוקשה ואסרטיבי, רק בגלל שאני רוצה כבר להיות לבד, ואני לא מזלזלזת בלבד הזה. הוא נדרש גם כן, עבורי ועבורם. אולם המשפט הזה היבש הזה, לא יגיע אצלי על ההתחלה, אלא רק אם לא תהיה ברירה, אחרי הרבה זמן. (מה זה הרבה זמן?, לא יודעת כרגע, אבל לא במיידי)

 

[ירדן 41]

OK, אעדכן כשיהיו התפתחויות

ובקשר אלייך, יש מרווח גדול בין הילדה הקטנה לאחיותיה והיא רוצה בחברתם. קשה להרדם, כשבסלון הילולה של אחיות משפחה וגם את שם אולי. זה מפתה אותה גם להצטרף. לדעתי כדאי אולי לעשות איתה הסכם וגם עם האחיות שלה, שיקדישו לה כ-15 דק' כל יום בחדרה נטו, היא והם, לפני לכתה לישון קשה שמטלת ההרדמה תיפול רק עלייך. היא רוצה את אחיותיה גם לידה. סכמי איתן, שלפחות 15 דק' כל יום הן לבד נמצאות עם אחותן הקטנה, סיפור משחק, דיגדוגים, כריות, בובות, וכל דבר אחר שנראה להן לעיין ובכיף לאותו רגע אבל הסיכום יהיה שאם אחרי שהיא מקבלת את אחיותיה בחדר שלה ל-15 שעה, ואח"כ גם אותך ואם אח"כ היא בכ"ז יוצאת מהמיטה ולא ישנה אז יום למחרת היא מקבלת עונש שהאחיות שלה לא יבואו לשחק איתה בחדר. ולכן עליה ללמוד להתאפק ולא לצאת מהחדר, כדי שיום למחרת יהיה לה שוב כיף עם האחיות שלה. תלמדי אותה שיש לידה שידה עם ספרים ובובות והיא יכולה לשחק בהם לבדה עד שתירדם לבדה. נראה.....אולי יצליח לך......

 

[m i c h a l i]

שמחה לשמוע שניסית

לפחות אחת מההצעות שהעלינו כאן

מצד שני, את אומרת שקשה לך להיות קשוחה או ליצור גבולות איתם ואני חושבת שאת טועה. ילדים זקוקים לגבולות. כל עוד תשאירי את הגבולות הללו פרוצים, לא תגיעי לפיתרון. אחד התפקידים שלנו כהורים הוא ליצור לילדים גבולות ולעיתים הם אפילו מצפים מאיתנו לעשות זאת עבורם. אמרת גם שאת עייפה מכדי להרדים אותם או ליצור שיגרת שינה. אין מה לעשות יקירתי, כדי להגיע לתוצאות את צריכה להשקיע מאמץ. שיהיה בהצלחה בהחלטות שלקחת ומקווה שזה ישפר את הלילות של כולכם

 

[ilani7]

ובהמשך לתגובות ........ מבעל ניסיון

ירדן יקרה, כל המגיבים רוצים בטובתך אך, חינוך זה לא מתמטיקה, אין נוסחאות. אכן חובה גבולות ועוד יותר, התמדה. נסי, תהני מילדייך והצליחי ! תמיד לעזרתך (אם תבקשי), אילן

 

[ירדן 41]

חן חן , ../images/Emo13.gifאתם חמודים....../images/Emo24.gif