אוהבת אתכן בנות, ולא מוצאת
את המילים. הלוואי שלא היו לכן המסכות האלו. הן מסתירות מאחוריהן לבבות מדהימים, רגשות מיוחדים במינם. הן מסתירות את מאיה האמיתית, ואת תגל האמיתית. הן מסתירות את האנושיות שבכן. המסכות האלו חונקות. הורגות. תנו לדמעות לחדור בעדן. תנו לעצב לצאת החוצה. מותר גם להיות חלשים. מותר גם לכאוב. ואתן יודעות מה? המסכות לא באמת משטות באנשים שאוהבים אתכן. מחבקת אתכן חזק חזק מתוקות שלי. אוהבת המון סתיו
