זהו.. סוף העולם...

[dominogrose]

זהו.. סוף העולם...

הסתכסכתי לגמרי עם אמא שלי... אנחנו לא מדברות כבר מיום חמישי, חוץ מדברים שחייבים להגיד. כועסת עליה מאוד כך שאני לא מתכונת לעשות שיחת "אני מצטערת" לא ידעתי כמה דבר כזה יכול להשפיע על בנאדם... המשפחה היא הכל בעולם אז אני לא מתפקדת כבר כמה ימים. אני על הפנים

 

[אiסי]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

זה לא סוף העולם . לפעמים אנחנו כועסים ונעלבים מאנשים אחרים. כשזה קורה במשפחה הקרובה הפגיעה קשה יותר. מצד שני, כשזה קורה במשפחה הקרובה אנחנו מוצאים שזה קל יותר לסלוח. מקווה שכבר שוחחתן והבהרתן את המצב. כעס ושתיקה מובילות לעצב רב ולא פותרות דבר. האם את רוצה לשנות את המצב? לפי תגובתך נראה שכן...

נוסף לעידוד כי זה לא קל לריב עם אמא (בכל גיל)

 

[dominogrose]

עדיין המצב לא השתנה...

אמא לא מדברת איתי... אני לא מדברת עם אמא... אני רוצה שזה יעבור. אבל ממש לא מתכוונת להתחיל איתה שיחה של סליחה ומצטערת אני כועסת עליה ולא אסלח לך על היחס... כל הזמן משווה אותי לאחותי הגדולה שגרה באילת. ומראה (אולי לא במכוון) שהיא אוהבת אותה יותר מאשר אותי. ואל תגידו לי שזה לא נכון. כשאחותי הקטנה באה אליי ושאלה אותי אם אני שמה לב שאמא אוהבת יותר את אחותי הגדולה וכל הזמן מדברת עליה, אז הבנתי... שאני לא מדמיינת.

 

[סיוולה]

לפני הרבה הרבה הרבה שנים כשאני

הייתי בגילך, הייתי פונה למחשב ברגעים כאלה, ומעלה על הכתב, את הכל, את השלילי למול החיובי, ומחליטה, מי זו שתעשה את הצעד הראשון, ואיך צריך לעשות את הצעד הראשון. זה שאמא לא מדברת איתך, כ ר ג ע, זה לא סוף העולם (תאמיני לי, לפעמים, היום, אני מתפללת שאמא שלי תשתוק לכמה רגעים, אבל זו סתם "אשליה"...) וזה שההורים משווים, זה כל כך לא בסדר, אבל אין מה לעשות, זה מה יש. העיקר, שאת יודעת, שאת כמו שאת - ב ס ד ר מ ת ו ק ה ו נ א ה ב ת יש ימים של עצב ימים של שמחה אבל רוב הזמן יש את הזמן שבו אנו חיים. אמא שלך לא אוהבת את אחותך הגדולה יותר ממך אמא שלך, רוצה שתקלטי את המסר, מבין השורות שאולי תשתדלי קצת להשתפר, להשתנות, להיות קצת - אולי דומה - בתכונות לאחות הגדולה. אבל שתדעי לך, על בכורים, אומרים בילדותם, "מכת בכורות" ובבגרותם, "נחת לדורות", תנסי להוכיח שאת גם שם... על אותו מפלס.... אמא של נעמה וסיוון ששולחת לך חיבוק ונשיקה. ,

 

[אור הנפש]

dominogrose

dominogrose יקרה מבינה אותך מאוד...לא קל לריב עם אמא..להרגיש שמשווים אותך לאחותך... לא קל להגיע הבייתה ואמא לא ...מקבלת אותך...מדברת איתך... מבינה שהתחושה היא של מועקה ורצון שזה יגמר כבר... ואת מצידך מעדיפה שזה יגמר...אבל ביוזמת אמא...כי את מרגישה נפגעת... מבינה שקשה לך לפנות ולדבר איתה....אך כנראה שלא תצליחי לשנות אותה...את יכולה לשלוט רק על עצמך... מה דעתך לכתוב לה מכתב...כמו שכתבת כאן...לספר ולשתף את אמא בכל מה שאת מרגישה.... אני חושבת שזה יכול להקל עלייך מאוד...זה גם יגרום לך לשחרר ולומר את אשר על ליבך....ומועקה הזו של ברוגז.....תסתיים סוף סוף... מה את אומרת..? כאן בשבילך

 

[m i c h a l i]

סוף העולם?

יקירתי, אני כבר מזמן לא סופרת את המריבות שלי עם אמא שלי (ויש והיו הרבה) אני מבינה את הכעס שלך ואת העובדה שזה משפיע עליך... השאלה היא איך את בוחרת להתמודד עם זה תתפלאי אבל הבחירה היא בידייך את יכולה לכעוס/להעלב/לרטון/להיפגע ואת יכולה לשוחח להסביר ולשאול . אם תפני לאמך ותגידי לה עד כמה את פגועה ממנה וכמה המצב הזה מקשה עליך, אני בטוחה שהיא תפנים לפחות חלק מדברייך. אמא היא אמא וברוב המקרים היא לא מתכוונת לפגוע. לפעמים ההורים חושבים שאם יכעסו ויפגעו בנו הדבר יזעזע אותנו ונפעל לשינוי. לפעמים גם ההורים זקוקים להכוונה ואם לא תגידי לה היא לא תדע

ומקווה שהריב הזה כבר מאחוריך

 

[dominogrose]

עדיין אותו מצב ../images/Emo7.gif

זה לא ריב רגיל... זה אפילו לא בדיוק ריב... אני רבתי הרבה פעמים עם אמא שלי וזה לא משהו חדש. אבל הפעם זה שונה. אנחנו פשוט לא מדברות. עבר כבר שבוע ו 3 ימים. ואנחנו לא מדברות מילה. היא כבר לא מתקשרת לשאול מתי אני חוזרת הביתה כבר לא שואלת לאן אני הולכת. היה יום שהייתי כל היום בעבודה עד 12 בלילה. והיא לא ידעה, לא התעניינה. לא שאלה איפה אני. וזה לא רגיל שהיא לא מתקשרת והיא הולכת ככה לישון בלי לדעת איפה אני. מה יהיה הסוף...?

 

[m i c h a l i]

מאד עצוב לי לשמוע ...

מה לגבי שיחה עם האחיות? אולי תפתחי בפניהן את ליבך? אולי אם תשבו יחד ותשוחחו תגיעו לאיזו מסקנה שבה תוכלו לשתף גם את אמכן?

 

[dominogrose]

אין עם מי לדבר...

אחותי הגדולה היא כמו אמא שלי. שניהם ביחד. כמו שכתבתי בהודעה הקודמת שאמא שלי אוהבת את אחותי הגדולה וכל הזמן מדברת עליה... הם כזה ביחד. ואחותי הקטנה... קטנה מידי. היא בת 10

 

[אני נוהר]

האם אמא שלך אם חד הורית

(הורים גרושים או אבא שנפטר? כי במצבים כאלה הרבה פעמים הילד הבכור (בן או בת) נהיה כמו בן זוג ועוזר לאמא ואז יש לה קשר חזק איתו. אבל זה לא אומר שהיא יותר אוהבת אותו היא יותר תלויה בו ואולי יותר מעריכה. אל תתיחסי למה שאחותך הקטנה אומרת לגבי זה שאמא שלך אוהבת את אחותך יותר אולי גם לה יש את הסיבות שלה להגיד את זה. אולי אמא שלך באיזה משבר וכתוצאה מכך הריב החריף וההתנהגות הזו. אני לא יודעת מה הרקע לריב - האם הדאגת אותה והיא החליטה לנסות להתעלם ממך כנסיון להחזיר אותך לסורך. אני חושבת שאת יכולה לנסות לדבר איתה לא בקטע של להתנצל אלא פשוט לפתוח דברים , להגיד מה את חושבת ומרגישה ושהיא תגיד מה היא חושבת ומרגישה. אולי זה יעזור...