זהו, זה סופי.. דעתכן

[nowhere2go]

זהו, זה סופי.. דעתכן

לפני חצי שעה חזרנו מהשדה. הקפצנו את אמא לשדה. היא נוסעת לסגור את הפיינל דיטיילס. בקיץ הקרוב חוזרים לארה"ב. היא כנראה תחזור כבר במאי (ואני בטח צטרף אליה), אבי ואחי יצטרפו בסוף השנה (יוני-יולי). הבעיה, אני והחבר עומדים לחגוג שנתיים - ב 12.02 , הוא עד עכשיו לא יודע מכל הסיפור הזה (לא סופי אז לא היה טעם לדון בזה בכלל). מה אתן אומרות? לספר לו עכשיו? או לדחות את זה? סביר להניח שנפרד כשאספר לו (מצידי לפחות) - אין סיבה לאמלל אותו (לפגוע בו) ולמשוך את הקשר הזה עד המעבר. עם כל האהבה אליו. לדחות את הקץ - יהיה יותר גרוע. לונג דיסטנס לא יסתדר - הוא לוחם בקבע, אסור לו לעזוב את המדינה ב 5 שנים הקרובות ואני מתכננת ללמוד כשאגיע (השבוע סיימתי לשלוח ולכתוב את כל ה SOP ... מזל טוף)... בקיצור.. פפפ... זה כל מה שיש לי להגיד.. רעיונות???????? טליה..

 

[moshavnikit]

תספרי לו

מעבר לזה אין לי מה להגיד.. כל עוד את יודעת שתחזרי לשם גם הוא צריך לדעת את זה

 

[Cling And Clatter]

בטוח את חוזרת לארה"ב?

אם כן, תספרי לא. אין פה שום שאלה

 

[Cling And Clatter]

*לו

 

[elena20]

למה בכלל התחלתם את הקשר אם היה ברור

שאת חוזרת? או שאני טועה וזה לא המקרה? וברור לספר.

 

[M a r i a n22]

בת כמה את? את רוצה לעזוב?

אם את מעל 18 את יכולה להשאר...חשבת על האופציה?

 

[Shiri from the block]

היא בת 22../images/Emo113.gif../images/Emo139.gif

 

[Shiri from the block]

לעבור ולהיפרד../images/Emo113.gif../images/Emo139.gif אם זה לא נועד לקרות זה לא נועד לקרות. יבוא מישו אחר יום אחד../images/Emo13.gif תהני לך בארה"ב../images/Emo24.gif בתקווה שבקרוב אני אגיע לשם גם../images/Emo9.gif

 

[nowhere2go]

כמו שנאמר

אני בת 22, +/- 5 שנים בארץ. למה התחלנו? כי לא היה בתכנון לחזור לארה"ב (כמו שלא היה בתכנון לעבור לישראל).. אבל תוכניות משתנות. השאלה היא לא אם לספר לו, זה בבודאי שכן.. אין סודות בקטעים האלה. ואני לא אמשוך אותו באף .. "אגב, מחר אני נוסעת- תתמודד""... זה לא ככה.. הוא הבנאדם שהכי קרוב אלי בעולם, בתקופה שאני בארץ - הוא עבר איתי הכל. כבר כמה ימים שאני מסתובבת במיטה מצד לצד, אכולה מחשבות. לגבי להשאר בארץ - זה בעייתי... יהיה לי מאוד קשה להשאר בארץ - לבד. כשכל המשפחה שלי בארה"ב. ועד שהוא ישתחרר (לא בשנים הקרובות..קבע) זה לא בדיוק שאני יכולה לראות אותו בכל רגע שאני רוצה. אבל אני אוהבת אותו. אז דברים מסתבכים. טליה, שבנוסף להכל עכשיו גם חולה...

 

[Shiri from the block]

החלמה מהירה../images/Emo24.gif../images/Emo113.gif../images/Emo139.gif

 

[Eti No Name]

אהבה גורמת להכל להסתבך.

אבל מצד שני, זה הדבר הכי טוב ושהיא שואפים אליו כל היצורים עלי אדמו. שווה לך לפספס *אולי* את אהבת חייך? בשביל כל דבר צריך להקריב, אני לא באה חס וחלילה להגיד לך אל תסעי או לחלופין - תסעי, פשוט תעמידי כל דבר במקומו ותשאלי את עצמך מה עדיף לך.. הכל עניין של סדר עדיפויות, וכמה שזה נשמע חסר רגשות והכי קל בעולם, את צריכה לבחור.. [וסליחה שחפרתי לך, זו השעה + כמויות נוראיות של שוקולד:$] והחלמה מהירה!

 

[nowhere2go]

../images/Emo51.gif לכולן חוצמיזה ש..בכלל לא חפרת -

זה נשמע פשוט.. לארגן סדרי עדיפויות. אבל זה מורכב הרבה יותר. כמו שאמרת יש מה להרוויח - אבל יש מה להפסיד. נראה לי שאני אפסיק לשגע את עצמי .. ושבת הבאה שהוא יצא הבייתה - נראה מה עושים.... ש-ו-נ-א-ת את החורף...

 

[shan28]

אני חושבת שאת צריכה להגיד לו את זה ...

וכמה שיותר מהר כי אם לא את תרגישי רע עם עצמך... וכמה שיותר מוקדם, ככה יהיה לו יותר זמן לעכל את זה ביחד איתך ושזה לא יבוא לו בבום פתאומי... אני אומרת לך את זה מניסיון שחברה שלי טסה לצרפת וחבר שלה בארץ והוא יטוס אליה ביום שני

וגם הוא בצבא ואישרו לו לטוס ... תחשבי על זה

 

[M a r i a n22]

אז ככה.

קודם כל תספרי לו ותראי מה התגובה.אולי אתם יכולים לחשוב על פיתרון ביחד? ואני מאמינה במה שכתבו פה...אם זו אהבת אמת והאהבה שנועדה לך הכל יסתדר