z i p z i p
New member
זהו.. הכל נגמר...
ניסיתי הכול, באמת. החלטנו ללכת לטיפול, התראנו , בילינו, שכבנו ואז שוב הוא אומר אני לא רוצה אותך יותר וזה סופי. חודשיים הוא משחק בי הלוך ושוב, עזב, חזר שוב עזב לדירה משלו ושוב התקרבנו. היום שיא השיאים הוא אומר לי שבגלל הסקס היה לו רע איתי. נראה לי שהוא מפנטז על עצמו שהוא כמו מישהו בסרט כחול ושהחיים נראים כמו סרט כחול עלוב עם בנות גונחות בכל פינה, ככה הוא היה רוצה. הוא לא מבין שהוא לא כזה בכלל מאז שאנחנו מכירים הוא די פסיבי ורגוע ושאני התאמתי את עצמי אליו מפני שאני לא הייתי כזו פעם. אז נכון בשנה האחרונה המצב הדרדר, הסקס יותר משמים ורק פעם בשבוע אבל כשמשקיעים בכ"ז זה נהדר. הוא מסרב להכיר בכך. שאלתי אותו אז למה התחתנת איתי בכלל אם כ"כ היה רע תמיד והוא אמר לי לא יודע חצוף כזה. אני מבינה שהוא אפס עלוב ורע בשבילי, למה לי בנאדם כזה שלא מעריך אותי ומכיר בי כמה שאני נהדרת (מענין שכל החברים שלו תמיד מקנאים כמה אישתו אחלה ומשוחררת ונותנת לו תחופש שלו..) אבל למרות הכל אני מרגישה נורא, פגועה כמו שבחיים לא הייתי, מרגישה כישלון גרועה בהכל. הוא מדבר שטויות וגם הוא אומר שאני לוחצת עליו לענות ואז יוצאות לו שטויות אבל זה כ"כ פוגע... אני וגם כולם חשבו שאנחנו כאלה זוג מושלם, פשוט נוצרנו אחד בשביל השני. אני כבר לא יוגעת אם הוא הרגיש ככה כמו שאמר או שכל הזמן הוא שיקר לי. האם בנאדם יכול במשך 6 שנים לשחק בהצגה שלא נגמרת? או שאולי עכשיו הוא מבין שבעצם היה לו משהו חסר כל הזמן ורק עכשיו הוא הבין? אף פעם לא נפגעתי ככה, האמת שאף פעם לא זרקו אותי ולא אמרו לי שזהו האהבה נגמרה. איך אני אתמודד עם הכל? אני מתחרפנת פה.. סליחה שהיה ארוך,,,
ניסיתי הכול, באמת. החלטנו ללכת לטיפול, התראנו , בילינו, שכבנו ואז שוב הוא אומר אני לא רוצה אותך יותר וזה סופי. חודשיים הוא משחק בי הלוך ושוב, עזב, חזר שוב עזב לדירה משלו ושוב התקרבנו. היום שיא השיאים הוא אומר לי שבגלל הסקס היה לו רע איתי. נראה לי שהוא מפנטז על עצמו שהוא כמו מישהו בסרט כחול ושהחיים נראים כמו סרט כחול עלוב עם בנות גונחות בכל פינה, ככה הוא היה רוצה. הוא לא מבין שהוא לא כזה בכלל מאז שאנחנו מכירים הוא די פסיבי ורגוע ושאני התאמתי את עצמי אליו מפני שאני לא הייתי כזו פעם. אז נכון בשנה האחרונה המצב הדרדר, הסקס יותר משמים ורק פעם בשבוע אבל כשמשקיעים בכ"ז זה נהדר. הוא מסרב להכיר בכך. שאלתי אותו אז למה התחתנת איתי בכלל אם כ"כ היה רע תמיד והוא אמר לי לא יודע חצוף כזה. אני מבינה שהוא אפס עלוב ורע בשבילי, למה לי בנאדם כזה שלא מעריך אותי ומכיר בי כמה שאני נהדרת (מענין שכל החברים שלו תמיד מקנאים כמה אישתו אחלה ומשוחררת ונותנת לו תחופש שלו..) אבל למרות הכל אני מרגישה נורא, פגועה כמו שבחיים לא הייתי, מרגישה כישלון גרועה בהכל. הוא מדבר שטויות וגם הוא אומר שאני לוחצת עליו לענות ואז יוצאות לו שטויות אבל זה כ"כ פוגע... אני וגם כולם חשבו שאנחנו כאלה זוג מושלם, פשוט נוצרנו אחד בשביל השני. אני כבר לא יוגעת אם הוא הרגיש ככה כמו שאמר או שכל הזמן הוא שיקר לי. האם בנאדם יכול במשך 6 שנים לשחק בהצגה שלא נגמרת? או שאולי עכשיו הוא מבין שבעצם היה לו משהו חסר כל הזמן ורק עכשיו הוא הבין? אף פעם לא נפגעתי ככה, האמת שאף פעם לא זרקו אותי ולא אמרו לי שזהו האהבה נגמרה. איך אני אתמודד עם הכל? אני מתחרפנת פה.. סליחה שהיה ארוך,,,