זהו. החלטתי להתגרש. מה הלאה?

[מיואשת מהחיים]

זהו. החלטתי להתגרש. מה הלאה?

היחסים עם בעלי הגיעו לקיצם. אין תקשורת, מצידו, לא מוכן לשבת ולנסות ללבן בעיות. אין סקס. זה החל מתקופת ההריון, הפעם האחרונה היתה באוגוסט, כעת אין קירבה, אין חיבוקים, אין שום דבר, והילד כבר בן שנה וחצי. אין כבוד ואמון. תפסתי אותו מחביא סרטים כחולים בבדוים. עובד כעצמאי אך לא מדווח כמה מכניס, כמה כסף. מה מגיע לי לפי החוק? לאן ללכת? ילד - לא מוכנה לוותר על הילד בשום פנים, הוא מה שמחזיק אותי שפוייה!! אני זו שמטפלת בו, קמה בלילות כשצריך ובקיצור הכל. והוא עוזר רק מתי שאני מבקשת, אחרי כמה נידנודים. בית - דירה קטנה, משכנתא גדולה מאד, של 25 שנה (כל חודש כ3000 ש"ח), מתוכה עברנו רק 4 שנים. הכנסות והוצאות - אני מרוויחה כ2500 ש"ח, בעלי מובטל, יש לו עבודות פה ושם, עבודות "שחורות" שמכניסות יפה כ3000-4000 ש"ח לחודש. גן לילד 1500 ש"ח. לאן לפנות? מה יהיה עם הילד? אקבל אותו למשמורת מלאה? והבית? אין לי בעיה לוותר על הבית, חשוב לי רק שהילד יהיה איתי. תודה.

 

[adam33]

קצת מסובך ..

כמה דברים בהקשר לגרושין: 1.הילד בן שנה וחצי ומאחר וכך ישאר בחזקתך כל עוד את אם ראויה. 2.לגבי הסדר איזון משאבים מן הסתם הכל יתחלק חצי. 3.החובות כמו בהכנסות יחולקו חצי חצי. 4.מדור לילד קשור בהוצאות שחייב לתת לילד ועל כך יהא צריך לעשות חישוב פרטני. ובאשר לנישואין.. איני חושב שזה שתפסת סרט כחול זה סוף העולם..חשבי לעצמך מדוע הוא פונה לסרטים כחולים ומצד שני מה היה אם היה פוזל החוצה ? האם היה זה יותר גרוע? לא מוכנה לוותר בסופו של דבר תצטרכי לוותר בדברים הפחות חשובים ולהאחז בדברים היותר חשובים לך ותצטרכי גם לדבר איתו אז מדוע שלא תעשי כבר כעת את הדבר שמתבקש דברי איתו נסי לומר לו שאת החלטת ואל תתקפי אותו נסי לשמוע את הצד שלו אם יעלה ביניכם לפתור דברים אזיי הרוחתם בהמשך הנישואין ואם לא יעלה הדבר אזיי לפחות שניכם הפנמתם שלא הולך הנישואין ובהסכמה אתם תפרקו את ה" חבילה" ולכן בכל מקרה את צריכה לדבר איתו מאבקים בבתי משפט רק מחמירים את הקוטביות והרי לכם אין כסף להתחיל בכך. ובקשר לכסף..הרי הוא לא גונב בשביל לצאת לבלות ולא מעלים בכדי לשים בצד כספים הוא מן הסתם עושה את כל הקומבינות בכדי שהמשפחה שלכם תשרוד במצב הקשה שאת מספרת עליו אז אם היתי במקומך לא היתי עוסק בכך שיהיה לכם בהצלחה.

 

[מיואשת מהחיים]

סרטים כחולים זה היה הקש ששבר.

ניסית לדבר איתו על מערכת היחסים והוא סירב. העדיף לטאטא מתחת לשולחן. אמרתי לו אלף פעמים שאני לא מוכנה שהמצב יישאר כך, שנלך לייעוץ נישואים וכולי והוא מצידו שום דבר, טוען שאני צריכה להשתנות, מדבר אליי בצורה מגעילה (אלימות מילולית מתמשכת מידי, עוד מתקופת ההריון). מה אני אמורה לעשות אם הוא לא מוכן לנסות לדבר, ליישב את הדברים? היו מקרים שהצלחתי לתפוס אותו שיחה אך הוא כל הזמן הטיל את כל האשמה עליי, בקיצור אני נתקלת בחומה. אני באמת לא יודעת וכואב לי על הילד שיצטרך לגדול באווירה כזו.

 

[adam33]

אין כאן צדק אלא חוכמה.

לקום ולעשות מעשה ובגלל הכל .. השאלה מה המעשה? אין ספק שאלימות מילולית היא מאוד חמורה ואין ספק שהסרטים הכחולים הם סיפוק צרכים וחסכים. הבהירי לו שאת רצינית ואם גם זה לא יעזור פני לייעוץ במקום מגורייך ( אני מניח שיש בשרותי הרווחה) זה לא יעלה לך הרבה וזה גם יתן לך את כל האפשרויות הן להשאר במערכת יחסים בהנחה שהוא ישתנה והן ייעוץ בהקשר לדרכך העתידית. ייעוץ הנישואין בלשכת הרווחה הינו מסובסד וזה יתאים למצב שאת נימצאת בו כמו כן זה ייתן לך פתח לעתיד באם תתגרשו ותצתרכי חוות דעת נוספות אבל את חייבת לשוחח איתו שאת רצינית בנושא ושאת כבר לא יכולה להבליג על האלימות שלו תאמרי לו שהסרטים הם לא הבעיה העיקרית אלא ההתיחסות שלו כלפייך שמביאה לכך שתתרחקו זה מזה. רגשית ומינית.

 

[האלי]

החלטת להתגרש? איזה יופי ../images/Emo13.gif

זה באמת קלי קלות, את עושה את הצעד הראשון והמערכת כבר גוררת אותך דרך כל השלבים הבאים, את יוצאת מצד שני עם גט ביד, לבד בעולם. תאמיני לי, עשיתי את זה. אבל אני בחרתי ללכת רק אחרי 18 שנה שבהן בדקתי כל סדק אפשרי דרכו אוכל לבנות מערכת יחסים טובה עם אשתי. אני לא אומר שזה הדבר ה"נכון" לעשות, אבל אני כן אומר שהחיפזון מהשטן, במיוחד בנושאים האלו. הכרות יותר מעמיקה שלך עם עצמך תוכל מאד לעזור לך. עכשיו בואי נבדוק אם זה מה שאת רוצה. נסי למצוא לך רגע שקט ושבי עם עצמך לבדוק לתוכך מה מתסכל אותך, למה את מרגישה כל כך רע? ואת יודעת מה? בואי תנסי משהו אחר. נסי לבדוק כמה טוב לך במערכת הנישואין הזו. נסי לראות איזה איש מקסים הוא הגבר הזה שאת נשואה לו. אני משווה את זה לנעל שתקוע לה מסמר בסוליה. אנחנו שוכחים את כל הנעל ומרגישים רק את המסמר שדוקר. אז לרגע נסי לא לשכוח את כל הדברים הטובים והנפלאים שיש לך מהקשר עם בעלך. אחרי שתעשי את הבדיקה הזו אני חושב שתוכלי להגיע לחשיבה יותר נכונה ולבחור לך את הדרך שבאמת את רוצה ללכת בה. שלך, האלי.

 

[אישה1 פשוטה]

לטנגו צריך שניים

האלי יקר, בד"כ הייתי מסכימה לחלוטין עם ההשוואה שלך למסמר בנעל. אבל !!! אני ממש לא. כי המסמר הזה, הקטן הזה, שעוקץ, מכאיב, מורט עצבים, ואפילו רק בפעמים המעטות בהם אנו נועלים את הנעליים, מאפיל על כל היופי של הנעל. ומה זוכרים ?? את הנעל היפה או את הכאב שנשאר לאורך זמן מהמסמר הזה שכל כך מציק ומכאיב ?????? מדובר כאן באדם (וזאת על סך דבריה בלבד ולכן - בהחלט בעירבון מוגבל !!!)שמשפיל את אשתו, משתמש נגדה באלימות מילולית (אולי אפילו פיזית, היא לא אמרה ואני מקווה בכל לבי שלא), מתייחס אליה כאל יצור נחות ואינו מוכן להודות, אפילו בחצי פה, שיש בו מידה מסויימת של אחריות למצב בביתו-משפחתו. "אין כבוד ואמון" נכון שלפרק את החבילה זה פשוט (ממש קלי קלות

) ואני האחרונה שמצדדת בלמהר לעשות את הצעד, כי כמוך, מאמינה ש"החיפזון מהשטן" אבל מגיע רגע (וכל אחד מוצא את הרגע הנכון לו בזמן) שנגמר הזמן הקצוב והמוקצב והמציאות מחייבת אותנו לנהוג כך. אתה אחרי 18 שנות יחד, אני אחרי 15 וה"מיואשת מהחיים" עכשיו. לא מקבלת השפלה של אדם ("מדבר אליי בצורה מגעילה (אלימות מילולית מתמשכת מידי, עוד מתקופת ההריון")בשל שום סיבה. אין לכך כל הצדקה !!! אמרו כבר לפניי - בשביל טנגו צריך שניים וגם אם יש שניים - הרי ששניהם צריכים בראש וראשונה לרצות לרקוד אותו יחד And I rest my case

 

[האלי]

היתה לי הרגשה

כאילו היא רוצה להתגרש כי היא מיואשת ולא משום שהגיעה להחלטה בעקבות מחשבה מעמיקה. מעשים שנעשים מתוך חולשה רק לעיתים רחוקות נראים בדיעבד כנכונים. אל זה כיוונתי וזה מה שרציתי להגיד. שלך, האלי.

 

[גליתr]

צרי קשר...

מיואשת שלום, קראתי את סיפורך ומצאתי שיש כמה נק´ שוות בין הסיפור שלך לבין הסיפור שלי ובעיקר השאלות בדבר הזכויות...אשמח להיות איתך בקשר כאן בפורום או בצ´אט, אם זה נראה לך....תני סימן חיים.