זהו הגיע הסוף...

זהו הגיע הסוף...

זהו הגיע הסוף... למה? למה כל הזמן אנחנו חייבים לריב? על כל שטות קטנה נוצר לנו ריב של בגידה! למה? אני שואל את עצמי האם זה הגורל שמונע מאיתנו להיות ביחד וגורם לנו לריב...? או שאולי זאת יד האלוקים או יד ימינו השטן שתמיד פוגע בנו...? הכיצד זוג שטוען שהוא כל כך אוהב אחד את השני רב כל כך הרבה??? היום זה שוב פעם קרה, היום שוב פעם החלטנו לקחת הפסקה, אבל איזו מין הפסקה זאת אם בכל פעם שאנחנו מדברים אנחנו מדברים כמו חברים, בכל פעם שאנחנו נפגשים אנחנו מתנהגים כמו חברים, בכל פעם שאנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים הרכות אנחנו משפילים מבט, אהה?? הייתי רוצה יום אחד להגיד דיי!! מספיק!! לקום וללכת! אבל איך לעזאזל עוזבים מישהי שאוהבים? איך מתנתקים לא רק מהזוגיות אלא מכל מה שמסביב.. מכל הזיכרונות, מכל החוויות, מכל ההנאות , מכל ההתנסויות?? את הראשונה שלי בהמון דברים (ואני לא מדבר על הפעם הראשונה שלנו במיטה)! איך אני יכול לקום וללכת ממשפחה שהייתי חלק ממנה במשך שנה ושלושה חודשים?? איך אני מונע מעצמי להתקשר, לחשוב, להיזכר.... אני אוהב אותך! את האושר בחיי, אני נשבע! למרות הכול אני אוהב אותך! אוהב יותר מכל דבר אחר בחיים!! אני לא מסוגל אפילו לדמיין ולחשוב על היום שאחרי.. שלא נדבר על הרגע שבו תהיי עם גבר אחר! תמיד האמנתי שרק האהבה תנצח ובאמת היא ניצחה ברוב הפעמים, אבל כנראה לא הפעם. כנראה שהיא עייפה והפעם ניצחו אותה! ויכול להיות שזה הסימן? שזהו... הגיע הסוף? כי אם אהבה כמו שלנו לא מסוגלת לנצח אז כנראה שאפילו היא חלשה מדיי! מתוקה, תדעי שאת הדבר הכי טוב שקרה לי! לא יכלה להיות תקופה נפלאה יותר בלעדייך! איתך עשיתי הכול, ואת היחידה שמכירה אותי מכף רגל ועד ראש! הלוואי והייתי יכול לגרום להכול להיות טוב אבל כנראה שאלוקים כך רוצה, כנראה שמלאכים לא נשארים בלעדיים! תזכרי רק דבר אחד שישאר תמיד נכון: את האהבה האמיתית שלי! הראשונה שלי! בזכותך אני מאמין באהבה! אבל בזכותך אני גם מבין את כאבה, וחבל! אני רק מודה לך על כל השנה ושלושה חודשים הטובים ביותר שהיו לי עד כה.. אני מודה לאלוקים שהעניק לי אותך בדיוק בגיל 25 ועשה לי טוב...! אבל עכשיו כואב לי והפצע שבלב לא מגליד ואין מי שירפא. אין מי שימלא את הריקנות! זה עכשיו נגמר, הגיע הסוף ועכשיו אני לבדי! אבל לא הכול היה כאב כי היה גם טוב, ועל זה יוכלו להעיד כל הפריטים והזיכרונות... אני אוהב אותך )-:
 
משתתף...

אין פיתרון פלא לכל התהיות שהעלית. הזמן מעביר את הכאב אט אט אבל הזכרונות נשארים לנצח.
 

ארטיימר

New member
אתה לא שלם עם עצמך

אל תעשה טעויות. לריב זה אומר שעדיין לא נמצאה הדרך הנכונה לפתור. אולי מה שצריך זה ללמוד איך לתקשר נכון. אחרי שזה יקרה, תוכלו ללבן דברים ואז לדעת מה באמת. גם אם דברים יצאו משליטה, נשמע שיש בסיס בקשר
 
שלום לך

הדברים נכתבו לפני כשנה וחצי... מאז.. אנחנו כבר לא... כך ש... וברור שהדברים הא אמתיים.
 

קליט

New member
אתה כותב יפה מאוד

ועכשיו עליך להתמודד עם שאלות החברים . . שמתי לב שלא העלית את האפשרות של ; ללכת ליעוץ . . . ? . . . ב) יש עוד דרך חזרה ? . . . ג) לפחות עכשיו אתה יודע יותר טוב מה לחפש . . אני צודק בזה ? . . . חזק ואמץ !
 
אני יענה לך

על השאלות.. הלכנו לייעוץ לא הואיל בגלל התערבות הוריה... אין דרך חזרה היא כבר נשואה היום.. כן אני מקווה שאני יודע טוב יותר מה לחפש בתקווה שהיאוש לא יוביל אותי לעשות שטויות... ותודה על החיזוק.
 

קליט

New member
אתה נשמע בחור די חזק

לרגישות שלך ישנם גם יתרונות, אתה שם לב לדברים שאנשים אחרים לא שמים לב אליהם . .תמשיך להשכיל בענייני תורת הנפש ומודעות עצמית - וזה יתן לך כוח . נכון, זה לא תמיד קל, כי אתה הרי הירגשת את האושר הזה . .
 

2ת Wל ר2

New member
לאאאאאא!!!!!! זה עצוב מידאאאי!!

תגיד לי שזה לא מציאותי!!!! תגיד לי שזה לא יכול לקרות.. תגיד לי שזה הזוי... המשפחה שלי מספיק לא מרוצים מזה שאיני רוצה להתחתן כרגע. למה איני רוצה להתחתן? כי אני מפחדת.. מפחדת שאולי זה אחד הדברים שיקרו לי... אז בבקשה, תגיד לי שזה משהו דמיוני... ו.. אל תשקר עלי.. מצטערת על הוידוי. הקטע הזה הכאיב לי. נורא... :'(
 
למעלה