סיונוש יקרה, ../images/Emo23.gif
אני לא מבין מה קורה כאן: כתבתי לך תגובה לפני כמה דקות והייתי בטוח שהיא הופיעה, אבל עכשיו אני רואה שלא. אני מרגיש תסכול, כי אני מרגיש שכתבתי לך מתוך לבי ושעכשיו אין לי סיכוי לשחזר את מה שכתבתי. המממ... ציפיות ולקיחת אחריות... (ציפיה מהמחשב ולקיחת אחריות על כך שלא בדקתי) טוב, אז... אני לא מתחמק ממך, אני אוהב אותך ורוצה להיות איתך (בפורום ובטלפון ובמפגשים) ואני מתגעגע אלייך ומצפה בקוצר רוח ליום שבת הקרוב (אני אחבק אותך... בגעגועים עזים! אני ממש אוהב אותך, סיון! ואני מקווה לזכות עוד להרבה הרבה שנים של קשר איתך!... וואו, אני ממש אוהב אותך!). לא כתבתי (פורום ואי-מייל) בגלל שלא הצלחתי. לא הצלחתי בגלל סיבות של ניהול זמן וזרימת עשיות, נושא שאני חווה לגביו קושי סובייקטיבי בימים האחרונים. וגם בגלל שמורכבות הפורום ומהירות הזרימה שלו גברו - ומקשות עלי לתפקד כחבר בו... וזה כולל להגיב ולהחזיר תשובה בתוכו... אז, זהו. מקווה שאת עדיין אוהבת אותי, שלך בגעגועים, בן
