זהו. אני מאושפזת.

[מור נסיכת הפופ]

זהו. אני מאושפזת.

כל היום הזה מחזיר אותי שנה אחורה. הכל כל כך דומה לפעם קודמת ועם זאת כל כך שונה. הגעתי לכאן לבד באוטובוס, בסה״כ הכל מוכר לי ואני דווקא שמחה שפחות מפחיד לי. כבר שמתי לי מצעים ופירקתי את המזוודה. לאט לאט אני משלימה עם העובדה שכאן אני צריכה להיות. לפחות לתקופה הקרובה.

 

[levshavur]

בהצלחה!!!

מור שלום,
אני שמחה לקרוא שעשית את זה סוף סוף, ולדעתי זה היה הדבר הנכון לעשות גם אם לא יהיה לך קל. אני זוכרת כמה התקופה הזאת של חודש וחצי שהייתי מנותקת מהסביבה המידית שלי ושהשגיחו שאני אוכל- עד כמה זה שיפר את המצב שלי ועשה לי טוב.
לבשה.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

שמחה מאוד מאוד לשמוע

כל הכבוד

איך עבר הזמן עד כה? מחזיקה מעמד?

שולחת הרבה כח וחיבוק גדול. גאה בך

 

[מור נסיכת הפופ]

קצת נבלעת כאן האמת..

אני בן אדם מאוד מכיל שתמיד ככה מנסה לעזור ולתמוך ולהיות שם בשביל אנשים אחרים וגם כאן סיגלתי לעצמי את התכונה הזאת עם הבנות במחלקה.
בחורה שחולקת איתי חדר הייתה היסטרית במיוחד היום (יום השקילה) וממש ניסיתי לתמוך בה ולהיות איתה וכשהגיע תורי להישקל כל כך רציתי שמישהו יהיה שם בשבילי לתמוך בי וזה לא קרה.

אני מרגישה בודדה המון פעמים, כבר קיבלתי כדורי הרגעה שמאוד עוזרים לפני הארוחות. עדיין קשה לי לעכל כמות כזו של אוכל.

אבל ההרגשה העיקרית שלי היא שמקומי לא כאן. אני רוצה להיות כאן, אני מתמידה ומשתדלת ונותנת מעצמי 110% ומרגישה אאוטסיידרית בגלל שרוב הבנות אנורקסיות/בולימיות בתת משקל ואני ה"גדולה מביניהן".
זו לא רק התפיסה המעוותת שלי, זו המציאות. והן כאילו בטוחות שאני לא מבינה מה הן עוברות וזה מקשה עליי מאוד, כי אני מחפשת מישהו שיבין אותי, מישהו להיפתח אליו ומקבלת אטימות מכולן כי אני לא כמוהן.

אני מוצאת את עצמי מדחיקה את הרגשות שלי, מדחיקה את הרצונות שלי, נבלעת בין כולן ורק מחכה שמישהו מהמשפחה שלי יבוא לבקר..

 

[קולדון]

מקווה שתתאקלמי עם הזמן.

את יכולה לדבר על זה עם המטפלים שלך?
מציעה לא לבלוע את הרגשות הקשים.. משם הכל מתחיל.

 

[מור נסיכת הפופ]

אני בהחלט אעלה את זה ברגע שאזכה לשיחה איתם.

הייתה לי שיחה אחת עם הפסיכולוגית וזו הייתה שיחת היכרות בלבד, אז לא ממש יכולתי לדבר על זה אבל זה משהו שבהחלט אעלה בשיחה הקבוצתית של המחלקה.

אתמול בערב היה קצת יותר טוב, ישבנו כולן יחד ודווקא הייתה הרגשה שאני מתחילה להסתדר, עדיין מציקה לי התחושה הזאת אבל, ואעלה אותה בהחלט.