זהות אישית

[victoia]

זהות אישית

היי!
שמי מעיין ונראה לי שאני טרנסגנדרית (ביולוגית אני גבר)....אבל בגלל שמעולם לא "חקרתי" את עצמי לעומק אני עדיין מבולבל\ת ולא סגורה עד הסוף...מה גרם לכם להיות ככ בטוחים ברצונות שלכם?

 

[אוויר חדש]

אני פחות מכיר את נושא הטרנסיות

לגבי קבלת עצמי כגיי - כשניסיתי לחזר אחרי נשים, הרגשתי שהנפש שלי מתנגדת לכך בחוזקה, כמו גוף שדוחה איבר חיצוני שמנסים להשתיל בתוכו. לעומת זאת כשהתחיל משהו עם בחור שמצא חן בעיניי, חשתי תשוקה עזה להיות עוד ועד במחיצתו. זהו. אחרי תחושות כאלו כבר לא נותר הרבה ספק.
כבר מגיל הרבה יותר צעיר שמתי לב שאני מסתכל על הגברים היפים ולא על הנשים היפות, אבל את זה עוד אפשר היה להדחיק. כשהגעתי לשלב שבו רוצים למצוא זוגיות, לא יכולתי להדחיק.
&nbsp

 

[אוונגליון]

שקלת לפנות לאיש/אשת מקצוע?

אולי פסיכולוג/ית יכול לעזור להגיע לאיזו השלמה עם עצמך.

 

[גנימדס]

אצל טרנסים זה קצת שונה

קלטתי שאני הומוסקסואל עם תחילת ההתבגרות המינית. קצת ניסיתי להיאבק בעצמי, אבל בשלב מסוים הבנתי שזה מה שיש, ואני צריך להתמודד עם מה שיצא.

אני חושב שההבדל בין נטיה מינית לשייכות מגדרית הוא מאד גדול.
טרנסיות שהכרתי אמרו לי שזה משהו שקשה להסביר- אבל זה כמו, נגיד , שאני לובש משהו שאני ממש שונא, או שגדל לי זקן (בסםירת העומר וכיו"ב) ואני מרגיש בתקופות האלה שזה ממש לא אני וממש לא מתאים לי - רק שההרגשה הטרנסית היא חזקה יותר וחוסר ההתאמה מלווה את האדם בכל אשר יילך, ומשמעותי הרבה יותר מבגד.




(ו..............רגע, הואדמתי?)

 

[victoia]

קצת על עצמי

אז זהו...שמאז שאני קטנה תמיד רציתי להיות ילדה....הבעייה שלי עם זה שגדלתי שאני ממש שכלית, אז קשה לי לחשוב רק רגשית מה אני רוצה. ידעתי להלחם בשאיפות שלי ולדכא את הרגש. יש לזה יתרונות אגב אבל היום אני נמצאת במקום רע. אני יודעת שאין לי עתיד באופק. כי לוותר על האמונה שלי אני כבר יודעת שזה לא נכון, ומצד שני מה שאני רוצה לא יתקבל בעיני אלוקים (היישות שאני כרגע ממש לא יודעת איך לעכל). עם החברה אני יודעת איך להתמודד (לעזוב לחו"ל בממקרה הרע) אבל לא משנה מה אני אחליט הענין של ההלכה והאמונה תמיד יחכו לי בפינה.........אני כבר אפטית ואדישה וזה רע

 

[חול פירמידות]

ברוכה הבאה!

למעשה יש כאן בפורום טרנסג'נדרית דתייה...אז יתכן והיא תוכל יותר להאיר את עינייך ותחושותייך.

כהומו אני יכול להזדהות עם הדחייה החברתית שאת חשה, אך קשה לי להבין את התחושות של להיות "אישה כלואה בגוף של גבר". מלבד כמובן שזה נשמע דבר קשה מאוד.

שולח חיבוק !

 

[שחום נאה37]

תתחזקי

בעזרת השם הכל יסתדר לטובה מעיין יקרה,הדרך לא קלה גם לסביבה משפחה ואנו נחזק ונתחזק לשמש מה בשורות טובות תמיד

 

[פורטי40]

בגיל 6

בגיל 6 ראיתי נער בן 14, שכמותו לא ראיתי לפני כן: צבע העיניים והשיער והעור היו חדשים בעיני, לא ראיתי משהו כזה לפני כן. באותו רגע הרגשתי רצון עז להיות בקרבתו. והחשוב מכל----- ידעתי שאסור לי לגלות לאף אחד את הרגשות האלה ואת והדחף החזק הזה. אחרי כן הנער נעלם ולא ראיתיו יותר.
בגיל 6-14 במשך השנים "התאהבתי" בחברים לכיתה שלי, וגם בשני מורים
בגיל 14-18 נמשכתי לכמה מהר"מים בישיבה וגם "שיחקתי" קצת עם שניים מהתלמידים שנראו גבריים יותר - כבר צמח להם הזקן ושיער הגוף.
בגיל 20 היה לי נסיון ראשון עם גבר
בגיל 24 קראתי על הנושא והתיידדתי עם הומואים והיה לי חבר במשך שנתיים. רק אז נעשיתי בטוח ברצונות שלי
בגיל 26 פגשתי את בן זוגי איתו אני חי עד היום.

 

[אוויר חדש]

אהבתי את התיעוד הכרונולוגי

אני מניח שלכולנו יש סיפור פחות או יותר דומה.
אני זוכר שהרב סטיבן גרינברג סיפר שכשהיה ילד אירחו במשפחתו בני משפחה חברים, והוא לא היה מסוגל להפסיק לשים לב כמה יפה בנם הנער.