זהות אישית- כאמא וכאדם

זהות אישית- כאמא וכאדם


אני כבר 4 חודשים אמא. חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן וכל בוקר גם אם בקושי ישנתי בלילה- אני קמה בשמחה ומחכה ליום עם הקטנה.
השבוע הלכתי איתה לחוג יוגה והמדריכה אמרה שם משהו שפתאום ירד לי האסימון לגביו-כאשר נמצאים בחופשת לידה אנחנו נטו עם התינוקות ובקלות אפשר לאבד את הזהות של עצמנו בכובע שהוא לא של ההורה ואנחנו נוטים לשכוח לעשות דברים למען עצמנו. זה אומר לשכוח לפעמים לטפח את עצמנו (שוכחת לקבוע תור לעשות גבות כבר כמה שבועות... מפחדת להסתכל מה המצב שם
), זה אומר להרגיש שאת רק מתעסקת עם הילדה ושכחת את עצמך.

אני מתכננת להישאר עם הילדה לפחות עד גיל שנה אם לא יותר ושלמה עם זה אבל מרגישה שקצת איבדתי את עצמי בתוך האמהות. כאילו שכחתי את עצמי... אני כל הזמן עם הילדה וגם בסופשבוע כשהבחור לוקח אותה שיהיה לי זמן לעצמי זה תמיד הולך על לארגן ולנקות את הבית (ונכון אפשר להביא מנקה אבל גם אין לנו תקציב לזה וגם קשה לי עם זה) או שעושה סידורים וקניות לקטנה שלא יכולה לעשות יחד איתה והופ... זה נגמר. אז אני מנסה לסדר ולנקות במהלך השבוע אבל לא תמיד זה מצליח בגלל שהיא לא ישנה כמו שצריך.

חשבתי לבקש מבעלי לצאת מוקדם פעם בשבוע באמצע השבוע ואז לעבוד מהבית אחרי שהקטנה תירדם ואני אוכל לצאת בערב לחוג קבוע או פעילות עם חברה אבל יודעת שזה בעייתי ויודעת שהסוף של זה יהיה כמו הסוף של הדייטים הרומנטיים שלנו (בהתחלה עושים ויוזמים ולאט לאט יש סיבות ותירוצים למה לא).

אשמח לתובנות, המלצות, רעיונות איך בכל זאת מבלי שזה יפגע בעבודה של הבחור אני יכולה למצוא את עצמי מחדש.
 

debby12

New member
מנהל
זה לא פשוט...

וזו גם הסיבה להודעת הרקע של הפורום הזה (הקטע הזה שבו את נעלמת ונשאר רק תינוק תובעני)

אם את לא רוצה שזה יפגע בעבודה של הבחור, את צריכה למצוא דרך להתאוורר מהבת שלך כמה שעות בשבוע.

אם זה עניין כלכלי - אולי את יכולה להציע לאמא אחרת לשמור על התינוק/ת שלה כמה שעות במקביל לשלך ואז שהיא "תחזיר" לך

אם לא - אז פשוט בייביסיטרית

נדמה לי שלהרבה אמהות קשה עם זה לא רק בגלל הקטע הכלכלי אלא בגלל הקטע של "לשחרר" ולסמוך על מישהי אחרת שתשגיח עליה כמה שעות. מעולם לא הרגשתי ככה בעצמי (כשהגיעה המטפלת הראשונה של בכורתי לראשונה, נפלתי על צווארה בהכרת תודה ועפתי מהבית כמו טיל בליסטי. אם כי - מודה - היא היתה מטפלת של תינוקת אחרת במשפחתי המורחבת לפני כן, אז כבר היה למשפחה נסיון איתה)

אם זה קשה לך - אז זה עוד משהו שאת צריכה להתאמן עליו....
 
זה מה שחשבתי- לקחת בייביסיטר אבל לא רוצה שזה יהיה סתם

על קשקושים אלא על חוג מסודר וחוג זה בשעות הערב.
הקטנה ילדה שלא קל להרדים אותה ויש לה שגרת ערב שאם אני לבד- זה לא קל לי ובטח ובטח שבייביסיטר ולא תמיד זה באותן שעות גם אם מנסה.
&nbsp
כבר יש לנו בייביסיטרית שבאה לעזור לנו כשהבחור היה בחו"ל ועליה אני כן סומכת יחסית אבל היא לא פנויה במהלך היום ובערבים היא פנויה אבל בשעות שהבחור כבר בבית אז פחות רלוונטי... נראה לי שבאמת אמצא ביייביסטר לשעות היום ואולי פשוט אקח איזה שעתיים בשבוע במהלך היום או משהו כזה.
&nbsp
דיברתי עם הבחור והוא אמר שזה בעייתי משהו קבוע והוא לא יכול להתחייב כרגע לזה.
(שזה מה שתיארתי לעצמי).
 

debby12

New member
מנהל
גם "קשקושים" עוזרים מאוד לשמור על שפיות...

אני מבינה את מה שאת כותבת. ומסכימה שזה אידיאלי אם בזמן שיש לך בייביסיטר את עושה משהו שמרגיש לך בעל משמעות כמו חוג או שיעור התעמלות וכו' (אגב - שיעורי התעמלות יש גם ביום, והם בד"כ זולים יותר בין השעות 10 בבוקר ל-4 אחה"צ - זה נקרא Happy hour בהרבה מקומות. למשל בפילאטיס שלי...)

אבל עם תינוקת קשה לפעמים לצפות דברים (היא יכולה לא להרגיש טוב או סתם שיהיה לה "יום רע" שבו את לא רוצה להשאיר אותה לבד) ואז תצטרכי לבטל

ובכל מקרה - עד שיהיה לך תוכן "מסודר" כזה, בעיני אל תזלזלי כלל ביכולת לשבת איזה שעתיים בשקט בבית קפה, לשתות קפה בשקט ולבהות בעולם או סתם לגלוש ברשת בלי שאת אחראית לתינוקת תובענית. בעיני זה מציל חיים....

וגם - אם וכאשר זה מתאים לך - מותר לך גם להחליט ששנה נטו בבית זה יותר מדי בשבילך. הפתגם החביב עלי הוא: פעם היו לי עקרונות, היום יש לי ילדים....
אז נכון שהתכוונת לשבת שנה בבית באופן בלעדי - אבל אם זה לא מתאים לך באיזשהו שלב - זה גם בסדר!! אולי, למשל, את יכולה לחזור לעבודה במשרה מאוד מאוד חלקית בתור מחליפה של גננות אחרות כשהן חולות/בחופשה או משהו כזה (סתם רעיון).
 
עדיין קשה לי מחשבתית לעזוב אותה להרבה זמן

אפילו כשבעלי לוקח אותה בסופשבוע לכמה שעות- הלב שלי מתגעגע ומן הסתם כשזה יהיה עם בייביסיטר - אני גם אדאג בטירוף. כן כן יודעת שצריכה לשחרר...
&nbsp
אני הולכת איתה לחוג יוגה, התחלתי בשבוע שעבר והיה ממש נחמד ומתכננת להמשיך אבל מאוד רוצה משהו של יצירה ואת זה בעייתי לעשות עם קטנטונת שרוצה ידיים ואין לה סבלנות להישאר בתוך מקומות כי רוצה להיות כל פעם בחוץ. היא ממש מתחרפנת בתוך מקומות סגורים.
&nbsp
לגבי ההחלטה להישאר או לא-ברור שאפשר לשנות את הדיעה וההחלטה. כרגע זה מה שמתאים לי כאמא ומתאים לנו כמשפחה.
 

hatalya

New member
חכי רגע, הסתכלי על הדברים בפרספקטיבה של זמן..

4 חודשים זה כל כך מעט! תנסי לחשוב על זה, מה זה 4 חודשים? זה נפלא שאיבדת את עצמך! זה נפלא כי את נותנת מעצמך לתינוקת האהובה שלך ואת נהנת מזה. ההתמסרות הטוטאלית הזו לדעתי היא מבורכת וחשובה לכל בני הבית. הבת שלי בת 10 חודשים, עדיין תלויה על ידי 23 שעות ביממה (; בגיל חצי שנה התחלתי לצאת לקורס פעם בשבוע. להגיד לך שזה עזר לי למצוא את עצמי מחדש? לא זה לא. רק איוורור קצר ובום חזרה לשגרת ההרדמות האין סופיות. עצמי היא האמא שאני, עם תינוקת במנשא, ליכלוך על החולצה וללא איפור. זו אני ולא נראה לי שאם אחפש את עצמי מחדש אמצא משהו אחר :)
 
אני נותנת לה את כל כולי וזה נפלא באמת

אבל כן מרגישה שאיבדתי את עצמי בדרך. הכל סביב הילדה כל הזמן, 24-7 וזה הגיוני אבל גם רוצה משהו בשבילי.
&nbsp
פעם אהבתי לאפות ואפיתי המון- עכשיו אין זמן וכשהיא ישנה זה מפריע להפעיל מיקסר ותנור כי זה ממש קרוב לחדר שלה וגם אין למי (הבעל לא אוכל עוגות ועוגיות ואין דורמנים נחמדים בבניין שיכולה להביא להם כמו שהייתי עושה בבניין הקודם).
&nbsp
אני מאוד מאמינה שאם אמא מאושרת גם הילד מאושר ואני מאושרת ושמחה כל כך שיש לי אותה, אבל פשוט זקוקה לקצת זמן פרפרית ולא רק להיות אמא במשרה מלאה כל יום כל היום. אני בחרתי בעצמי להישאר איתה ושמחה כי אני זוכה לראות אותה מתפתחת וגדלה אבל כן שנת הלימודים נפתחת ממש בקרוב, הכנות התחילו וזה צובט בלב שאני לא שם. אני מנסה לפתח חוג ולצאת איתו לדרך ויודעת שזה ימלא אותי באנרגיות ויעשה לי ממש טוב אבל כרגע זה מרגיש תקוע ולא זז. מנסה לחשוב על כיוונים לפתח את עצמי במקביל לטיפול בקטנה.
 
הוא צריך לצאת מוקדם

בשביל שתלכי לחוג או תקבעי עם חברה? תבדקי אם אין חוגים למבוגרים שמעניינים אותך בשעות אחרי שהוא מגיע מהעבודה, וגם לקבוע עם חברה אפשר מאוחר.
כשמארגנים ערב נשים של הגן או של הכיתה זה תמיד בשעות שבהן אין צורך לקחת בייביסיטר כי זה מאוחר בערב וכולן מסתדרות בלי בעייה. וכנ"ל לגבי חוגים בשעות מאוחרות.
 
אני ישנה בממוצע שעתיים-שלוש בלילה וגם זה לא רצוף

כשהוא מגיע הבייתה אני די במצב של "בוא נרדים אותה, נאכל משהו,אני אתקלח וארדם על הספה"
- בספק אם אוכל לצאת גם אם בפועל הולכת לישון רק סביב 23:00.
לצערי העבודה של בעלי כזו שיש ימים שהוא ייצא בשש וחצי ויש ימים שייצא ב-11 בלילה אז כן לא ממש יכולה לסמוך על זה...
&nbsp
השבוע הוא כתב לי שיוצא בשבע בערב באחד הימים ופתאום אחרי חצי שעה עידכן שנתקע בפגישה והגיע בסוף ב-10 בלילה (אל תשכחי שיש גם סאבויי לקחת וזה לוקח 45 דקות בערך להגיע לבית וזה אם הרכבת הגיעה ישר).
 

Ani15

New member
ויתרה מזו

במקביל ל"איבוד זהותך האישית" (או במילים אחרות: המיומנות לדבר עם מבוגרים אחרים ולא על חיתולים), זוגות רבים גם מאבדים את האינטימיות והרומנטיקה בזמן זה. אני מאוד בעד הבייביסיטר פעם בשבוע ומאוד בעד הדייטים הרומנטים, גם אם זה מצריך מאמץ אמיתי כדי לא להפסיק את זה. גם לשיעור ספורט צריך להתאמץ כדי לצאת בחורף...
 
אני מסכימה איתך, לצערי זה פשוט לא יוצא לפועל

השבוע פעם ראשונה מזה כמה שבועות שהצלחנו לשבת ,לראות סרט ולאכול סושי וגם זה היה כי יצא ב-3 מהעבודה כי זה היה יום ההולדת שלו וזה הצריך הכנה בעבודה של שבוע-שבועיים מראש (אבל מצד שני-במקרה חירום נגיד כשהקטנה לא הרגישה טוב- רק עדכנתי אותו מבלי לצפות שיגיע והוא מיד התייצב במרפאה).
&nbsp
אנחנו שנינו מאוד עייפים כך שלצאת כל פעם זה סיפור עבורנו ועדיין לא מרגישים בנוח להשאיר בייביסיטר שתרדים את הקטנה וכו' כך שלצאת מוקדם גם בעייתי במיוחד שאף פעם לא יודעת מתי הוא מגיע...
&nbsp
המצב בעבודה קשה ובעייתי כרגע ומאחר וזו משכורת יחידה- הוא אומנם מציב להם גבולות אבל גם לא יכול לשחק יותר מידי משחקים ולעשות מה שבא לו.
 

mykal

New member
זוית הראיה שלי--

נראה לי שזהותך התרחבה ולא הצטמצמה--
היותך אמא --היא זהות שעבדת עליה קשה,
ואני בטוחה שאת שמחה בה, ואת נהנית ממנה,
עובדה את בחרת אפילו להפסיק לעבוד שנה כדי להיות עם הילדה,
(משהו שאני למשל, לא בחרתי בו בגלל הרבה סיבות)
מה שאת צריכה למצוא--זה "נבדלות" --הישות שאת, שיש לה צרכים,
אישיותיים, אישיים, ו"ללמד" את הבת שלך עצמאות, ומרחב אישי, אנושי נוסף.
בשביל זה--את צריכה לראות מה "עושה" לכן טוב, מתי הכי נוח לעשות זאת.
אני למשל, הייתי בוחרת, לצאת לעבודה חלקית, סיבה לדאוג למראה
האישי שלך לטיפוח להתלבש,.לשמור על מה שהמקצוע מעניק.על חויות ומפגשים עם אחרים. גם הכנסה, שבה תוכלי לממן מישהיא שתהיה עם הילדה,
היא תלמד אותה לישון, ועוד... דברים שלך יש ברוטינה והילדה "לומדת" לנצל"
את הויתורים שלך.

עוד הארה(הא' בכונה) אם תרגילי רעש כשהיא ישנה היא תתרגל,
אם תשמרי על סטריליות עבורה--תגדלי מפונקת מידי, חבל.
אפשר להפעיל במטבח בלנדר ומצפה גם כשישנה--תלמד להתעלם.
 
מסכימה איתך בגדול לגבי למצוא עבודה חלקית

אני מנסה לבנות חוג עברית לקטנים ולחזור לשיעורים פרטיים אבל מחכה עם זה קצת שרותם תגדל ויהיה סדר יום יותר ברור מבחינת שעות שינה וכו'. בנתיים עובדת על עניין החוג וכבר פניתי לכמה מקומות לגבי זה.
&nbsp
הילדה עוברת כרגע משבר שינה ויש שיפור כל יום. הלילה למשל ישנה 8 שעות רצוף שזה מדהים ואפילו חזרה לעוד שעה של שינה וגם במהלך היום יש שיפור. אני נגד להשתיק את הבית ובמהלך היום היא ישנה גם כשרועש (אני מבשלת, מארגנת דברים בבית וכו') ויש אור בבית במהלך ההרדמה של היום. יש דברים מרעישים מאוד ואם אפשר להימנע מהם כשהיא ישנה-מעדיפה ואחד מהם זה מיקסר. אם אהיה חייבת להשתמש -אשתמש אבל אם לא חובה, למה דווקא להשתמש כשהיא ישנה ולהעיר אותה.
&nbsp
צריך לזכור שמדובר בתינוקת בת 4 חודשים, לא בפצצה מתקתקת
 

mykal

New member
ואני דוקא חושבת

שהיא ילדה "פצצה" תני לה ממני הרבה נשיקות.
אני מתיחסת לענין ה"לא דוקא" אלא לזרימה שלך,
מבלי לעצור את עצמך בשביל משהו שבעצם לא יזיק לה.
מנסיוני, ילדים ונכדים שתחמתי גבולות מצידי, ולא ויתרתי על רצוני,
טוב להם יותר--מאלה שכל היום אתה מתהלך על ידם בזהירות,
כדי שיהיה להם הכי נכון והכי מותאם וכו'.
אבל כנראה כל אחד צריך לעבור את התהליך בעצמו.
 
שוב- מסכימה איתך אבל חושבת שזה שונה עם תינוקות רכים

וכן צריך להתחשב ולשים לב מתי מתאים לעשות מה.
&nbsp
&nbsp
 

danakama10

New member
זה גם תלוי בנסיון וגם ואולי בעיקר באופי האם

אמהות חסרות נסיון תקרקרנה יותר סביב הילדים. אבל ממה שאני רואה, גם אמהות וותיקות שהן חסרות בטחון עצמי והילדים הם הנותנים להן את המשמעות היחידה, נוטות לקרקר בלי סוף סביב הילדים. וחבל, כי כל ילד (כולל תינוקות) צריך שגם יעזבו אותו לנפשו ויתנו לו הזדמנות לגלות דברים על העולם ועל עצמו לבד.
 

debby12

New member
מנהל
לא כל האמהות אותו דבר. ולא כל התינוקות/ילדים אותו הדבר.

אני למשל, בתור אם טריה/חסרת נסיון - בעיקר רציתי לעוף מהבית כדי לא להיות עם החבילה הצורחת שנולדה לי. מודה. [והיא אגב - צרחה בכל המצבים - בין כשנתנו לה ספייס ובין כשהחזיקו אותה].
 
עוד משהו שלי עזר- כן לצאת הרבה עם התינוק

אבל למקומות שהם ״שלי״. מקומות שגם עם תינוק יכולתי קצת להנות ועדיין הייתי צריכה להתארגן, להתלבש וכו... למשל קניון, עסקית צהריים עם חברה, לבקר בעבודה... פשוט לעשות הרבה דברים עם התינוקת....
 
אין פה ממש קניון מסודר, רק מחוץ לעיר

כי העיר עצמה היא די קניון אחד גדול

אני לוקחת אותה איתי לסידורים ועניינים והאמת שבגלל זה גם התחלתי ללכת ליוגה. ניסיתי בעבר עם פילאטיס כשהייתה יותר קטנה והיה סיוט וגם פחות התחברתי אבל עם היוגה נראה שעבד טוב.
&nbsp
אנחנו הרבה זמן בחוץ במהלך היום-גם היום עובר יותר מהר וגם היא נהנית. לי זה לא פשוט כי זה אומר בגדול לא לאכול ולשתות מעט (עניין בריאותי שאני חייבת שירותים זמינים ואין הרבה שירותים מספיק גדולים להכניס את העגלה) אבל אנחנו המון בסידורים, פארק, חוגים וכו'. יש לנו כמעט כל יום חוג או פעילות.
 
למעלה