ו....

ו....

הלילה גולש לעברו מרחוק ואז ממשיך וזורם איתו עד כמה שהוא מצליח להתמיד. יודע שהשמים נטושים היום מהכחול שצובע אותם בדרך כלל בצורה כזו או אחרת. בכל זאת מנסה לתת לה להבין איך היא הכול בשבילו. החיה שוב חופשייה ואורבת לטרף. הצייד הופך לניצוד כשהיא חושפת את גופה בפניו. בכלל לא התכוון שיהיו ביחד. לא תוכנן כלום בהתחלה. אחר כך לא היו מוכנים לוותר האחד על השנייה. והלילה, הלילה זה משהו אחר לגמרי. החיה שוב יוצאת למארב. ציד וניצוד מסובכים אחד בשני. היה רוצה שתעזור לו אבל לא יודע איך. כי שניהם משוגעים, אז מי תומך במי? לפעמים זה עוזר כשהם רק ביחד, בלי לעשות כלום, פשוט ביחד. עוצם עיניים כדי להשתחרר מעצמו, ממנה ומכל דבר אחר. אם היא באה בשם כל האהבות שבעולם, שתבוא כמו שהיא, לבד, בלי כלום. התקדמו רחוק מכדי להתחרט. היא אומרת שזו לא אהבת אמת. והוא לא רוצה לאהוב בכל הלב, כי אהבה כזו תמיד מלווה בכאבים. אז למה זה מרגיש לו כל כך אמיתי? יש לה את העיניים האלה, שלא משקרות, ואת האצבעות האלה, שמלטפות בזעם. וכשהוא עוצם עיניים, בחושך, לבד, הוא כמעט משוכנע שהיא שוכבת לצידו. כמעט.
 
ו......כמה

יפה כתבת .... האמת , שיצא לי "אימאל´ההההה"... כזה מהפה... שאומר שאין מילים שיתארו את היופי ששזרת אל תוך המילים שלך....
 

פיראט*

New member
לו הייתי ../images/Emo66.gif

הצייד... או הנצוד... למי זה כבר אכפת... רק להיות חלק מן החגיגה הפראית הזו. איזה נהדר את כותבת!!!!
 
למעלה