כוכב בשמיים
New member
ותחשבו על זה../images/Emo13.gif
איש וכלב מתו והגיעו לשמיים הם הלכו בדרך האבנים המשתלבות מהזהב... במעלה הגבעה לפניהם היה שער מדהים עשוי כולו מפנינה וזוהר באור השמש. כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח. "סליחה" בעל הכלב אמר "היכן אנחנו נמצאים"? "בגן העדן" ענה האיש. "אפשר לקבל כוס מים"? שאל בעל הכלב. "בודאי" ענה השומר בפתח. "הכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים". "האם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא"? שאל המבקר. "אני מצטער" ענה השומר, "איננו מאפשרים לחיות מחמד להיכנס". האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו, והם המשיכו ללכת. הדרך הפכה להיות דרך עפר, והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו. מעבר לשער היה איש שנשען על עץ וקרא ספר. "סליחה", קרא לעברו המבקר. "יש פה מים"? "בטח, היכנסו", ענה לו האיש. הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם. "תודה, מה זה המקום הזה"?שאל המבקר. "גן עדן", ענה לו האיש. "זה מאוד מבלבל", המבקר אמר. "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן". "אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא, שם זה הגהנום". "ולא איכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם"? התפלא בעל הכלב. "לא", ענה לו האיש. "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלה שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ".
איש וכלב מתו והגיעו לשמיים הם הלכו בדרך האבנים המשתלבות מהזהב... במעלה הגבעה לפניהם היה שער מדהים עשוי כולו מפנינה וזוהר באור השמש. כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח. "סליחה" בעל הכלב אמר "היכן אנחנו נמצאים"? "בגן העדן" ענה האיש. "אפשר לקבל כוס מים"? שאל בעל הכלב. "בודאי" ענה השומר בפתח. "הכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים". "האם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא"? שאל המבקר. "אני מצטער" ענה השומר, "איננו מאפשרים לחיות מחמד להיכנס". האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו, והם המשיכו ללכת. הדרך הפכה להיות דרך עפר, והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו. מעבר לשער היה איש שנשען על עץ וקרא ספר. "סליחה", קרא לעברו המבקר. "יש פה מים"? "בטח, היכנסו", ענה לו האיש. הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם. "תודה, מה זה המקום הזה"?שאל המבקר. "גן עדן", ענה לו האיש. "זה מאוד מבלבל", המבקר אמר. "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן". "אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא, שם זה הגהנום". "ולא איכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם"? התפלא בעל הכלב. "לא", ענה לו האיש. "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלה שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ".
