ושמישהו ינסה לעצור אותי (כתבה)
אם הטלוויזיה עשתה בשבילכם משהו בזמן האחרון, סביר שרפי גינת מעורב. 23 שנה שהוא נלחם בחזית השחיתות והפשע והוא עדיין לא מרגיש אביר הצרכנים ("הדבר הכי חשוב לי זה השואו הטלוויזיוני"). אחרי שבועות של אחוזי צפייה מצויינים במיוחד, גינת מדבר על אתיקה, חופש פעולה בערוץ מסחרי, מכבי ת"א וקריירת הזימרה שטרם נס ליחה נועם שגב אם נתקלתם בקדימון בטלוויזיה שהמלים "קומבינה", "עובדים עליכם", "קומבינה", "חשיפה", "תרגיל העוקץ המתוחכם" ו"קומבינה" מהדהדות בו ללא הפסק, הגעתם לחלקת האלוהים הקטנה של רפי גינת. אולם בשונה מרבים אחרים, גינת מפקיד לפרוע את הצ´קים. תכנית אחר תכנית אחר תכנית. המקובל שמטריד מינית את המגיעות אליו, גלולות פיקטיביות להגדלת חזה, המרפאה שממציאה טחורים למטופליה והמחיר של הכשר בד"צ הם רק כמה מההישגים שרשמה "כלבוטק" בעונה הנוכחית. אם הטלוויזיה שלכם עשתה עבורכם משהו לאחרונה, סביר להניח שלשגינת יש יד בדבר. אינספור מילים נכתבו על סגנונו ועשייתו של גינת, אבל עם דבר אחד קשה מאד להתווכח - האיש מקצוען. את "כלבוטק" הוא מפיק כבר משנת 1979, קודם בערוץ 1 ולאחר מכן במסגרת שידורי זכיינית ערוץ 2 "רשת", והתחקירים שלו תפורים בצורה מושלמת: הם מציגים חומר ויזואלי בעל עוצמות יוצאות דופן ולא מותירים בדל של ספק לגבי מי האנשים הרעים. והרייטינג? מרקיע שחקים, טפו-טפו-טפו, ומביא לחבר´ה ב"רשת" הרבה מאד נחת. על פי נתוני הצפייה שהתקבלו מהוועדה הישראלית למידרוג, גרפה "כלבוטק" בתוכנית האחרונה 28.9 אחוזי צפייה בממוצע בקרב בתי האב באוכלוסיה היהודית, ודורגה - זה שבוע שני ברציפות - במקום השני בטבלה. מיקומה הגבוה של "כלבוטק" בולט מאוד לנוכח העובדה ששמונה מבין עשר התוכניות הנצפות ביותר בשבוע החולף היו משדרי חדשות. בשבוע שלפני כן הצליח גינת - עם התחקיר על הכשרי הבד"ץ - לגרוף רייטינג של 24.8 אחוזי צפייה. "העונה הזאת, גם מבחינת האייטמים, היא העונה הטובה ביותר מאז חודשה ´כלבוטק´ ברשת", אומר גינת ומוסיף, "למרות שהיו סקופים גם קודם". - העשייה הטלוויזיונית שלך ב"כלבוטק" וגם בתוכנית "בשידור חוקר" מציבה אותך במעין עמדת "אביר הצדק". אתה פועל מתוך תחושת שליחות? "אני כמובן מאד מרוצה מתפיסת הפושעים, מלכידת הנוכלים, מחשיפות מרמה ב´כלבוטק´ ומהחוקים בכנסת בעקבות שידורים שלנו. ההצלחות האלה זה הפגנת הכוח של התכניות שלי, אבל הן תוצרי הלוואי. אני מפיק טלוויזיה והדבר הכי חשוב לי זה השואו הטלוויזיוני. אני לא מוניתי לשום שליחות ולשום תפקיד חברתי – אני לא אביר צרכנות ולא תופס הפושעים. אני, אגב, מבין די קטן בצרכנות. באופן טבעי, במשך השנים השתפרתי ולמדתי, אבל לא פעם הייתי צרכן לא טוב. לפעמים, אני די נדהם מהממצאים, ובדיוק כמו הצופים מפנים חלק מהתחקירים פנימה". - מה המקורות שלכם? מאיפה אתם מקבלים את הטיפים הראשונים? "המקור הכי רציני שלנו זה הציבור. בשבוע ממוצע אנחנו מקבלים 600-700 הודעות בטלמסר, 500 פקסים ו-300 מכתבים. כמובן שרוב המידע לא מגיע בסופו של דבר לתחקירים – זה התפוצץ לו טוסטר, זה הלך לו פריג´ידר – אבל בין כל הפניות האלה, מסתתר המידע החשוב. גם הכתבה על הרב המטריד התחיל מפקס של מתלוננת. אני מרגיש שיש לי רשת תחקירנים שפרושה בכל הארץ – כל אזרח יודע שיש לו כתובת אליה הוא יכול לפנות. ההבדל ביני לבין תכניות אחרות הוא שאני לעולם לא אשדר כתבה המבוססת על עדויות. גם אם יבואו 30 נשים ויעידו מה הרב עשה להן, אני לא אשדר את זה; אני רוצה להראות, אחרת - זו מילה נגד מילה. בכתבה על הרב, למשל, יש קטעים יותר חריפים שלא שידרתי, כי חשבתי שזה יותר מדי". - כיצד מטופלים הנושאים האתיים העולים במהלך העבודה? "אומרים לי שאני בוטה מדי. יש לי את הגבולות שלי, שאולי בכמה אחוזים יותר ורודים - להבדיל מאדומים - מהממוצע. בכתבה על הפרות, שהייתה לדעתי הישג מדהים, לא הראיתי את הקלוז אפים, ועדיין הרבה אנשים לא יכלו להסתכל ועברו ערוץ או סגרו את הטלוויזיה. מבחינת רייטינג - זו הייתה התכנית הכי חלשה. גם אותי זה לימד שיש דברים שאי אפשר להראות". - נמתחה ביקורת על כך ששלחתם את התחקירניות לעבור הטרדה מינית. האם המטרה תמיד מקדשת את האמצעים? "קראתי מה שכתבו. במערכת שלנו אין מפקד שאומר לחיילים מה לעשות, אלא ישנה עבודת צוות. שתי התחקירניות ידעו בדיוק לקראת מה הן הולכות, והן רצו מאד לעשות את זה. לא היה מצב שבו ´רפי הגבר המפקד´ אומר לבנות מה לעשות. אם לאחת מהן היה אחוז אחד של ספק, היא לא הייתה עושה זאת. גם היום הן מרוצות ממה שעשו. הן ידעו שהוא ייגע בהן, אבל מה ששבר אותן יותר, לפחות את אחת מהן, זה הנשיקה עם הלשון לפה. בסיום ´הפגישה´ עם הרב אחת מהן יצאה החוצה ולעיני הצוות הקיאה את נשמתה. אני יכול, אגב, לומר שלסיפור הזה יהיה המשך". - האם אתה חש שהסיפורים שאתה מביא מקבלים את היחס התקשורתי הראוי? "אין הרבה פרגון במקצוע הזה ומעולם לא פונקתי על ידי המבקרים ולא על ידי פולו-אפים (כתבות המשך בעיתונות - נ.ש). דווקא במקרה הזה, היה טיפול תקשורתי ביום שלמחרת. יש עוד משהו מדהים שקשור לסיפור הזה, שעליו אני לא מדבר ואני לא בטוח אם יגיע לשידור. אם ניתן יהיה לחשוף את זה, הסיפור יקבל נפח אחר לחלוטין. אני גם רוצה לומר שבעקבות השידור קיבלנו פניות רבות מבחורות שנפלו קורבן להטרדות מיניות כשהלכו לרופא או לפסיכולוג. גם בעניין הזה אנחנו מטפלים". - ישנה תחושה שאנשים בתכנית, בעיקר מרואיינים מסוימים, מאד מרגיזים אותך. "זה נכון. בעיקר כשמדובר במישהו שבא לאולפן כדי לשקר ממש. אז הם באמת מרגיזים אותי, ואני בדרך כלל צוחק להם בפנים. הקטע הקלאסי היה בסיפור עם הגלולות להרמת החזה, כשמי שהגיע לאולפן טען שיש אישור מאיזה ד"ר אמריקני, ואז השמעתי לו שיחה עם הדוקטור שמכחיש כל קשר לחברה. כשמישהו בא לשקר, אני לא נותן לו. כשאני מקריא תגובות בכתב, והן שקריות באופן בוטה, אז בטח מרגישים שאני ציני, באינטונציות שלי". - האם אתם מסוגלים לפעול במנותק משיקולים מסחריים, למרות שהתכנית משודרת בערוץ מסחרי? האם הייתם יכולים לשדר תחקיר דמוי הסיליקון בחלב של תנובה? "איזו שאלה? שופרסל זה לא מפרסם גדול? מפעל הפיס עם הלוטומט זה לא מפרסם גדול? בזק? אני מאד מעריך את ´רשת´ כי אני יודע מה זה ערוץ מסחרי. יש לי חופש פעולה מלא ומעולם לא נאמר לי להוריד או לשנות אייטם. כל הכבוד להם כי יש בתכנית פוטנציאל שיכול לפגוע באינטרסים עסקיים. הרבה יותר קל לעשות תכנית כזאת בערוץ ממלכתי". - הציר המרכזי שלך תמיד נסוב סביב העשייה הטלוויזיונית, לצד דברים נוספים - כרוז ביד אליהו, שירה. יש תכניות לפתח את התחומים האחרים? "כרוז ביד אליהו זה כבר בנשמה. אני עושה את זה בהתנדבות, כמובן,27 שנים. אני באמת אוהב את זה – זה נותן פורקן לליצנות שלי ואני משתולל שם כמו פרא אדם. ומה עם השירה? אני כבר לא שר למרות שכבר שנתיים יש לי הצעה מחברת תקליטים להוציא אלבום. בינתיים לא מצאתי לזה זמן אבל מדגדג לי להעלות לדיסק את השירים שאני אוהב. אני מעריך זה יקרה בסופו של דבר. לא בשביל קריירה של זמר אלא כדי ליהנות מהעשייה. אין לי שום כוונות לשנות קריירה."