ושוב...
היציאה מהארון.... שחוזרת בראש כל פעם שאני מסתכלת עליה.... אם אני אגיד לה... מה היא תחשוב.... היא חייבת לאהוב אותי!!! זו עדין אני!!! היא תאהב... אני בטוחה... ואולי לא? מה היא תחשוב על חברות שלי? מה היא תחשוב עלי?? ומה הוא יגיד??? אדם דתי... זה לא מקובל.. אבל זאת אני!!! הוא חייב לאהוב, חייב לקבל... הוא חייב? ובעצם... ממתי אכפת לי מה הם חושבים עלי? ובכלל.... כולם מה אכפת לי מהם, מה אכפת לי מכולם, מנורמות ומסכמות... דברים כאלה..... ומה... מה החינוך???? לככת עם בנות?? תועבה, שערוריה, לא מתקבל על הדעת..... ומה הלאה.... היא חלמה על חתונה... אני לא חלמתי עליה... זה החלום שלה...אבל זאת זכותה!!! ואולי לא... אלה החיים שלי... ואם כבר... חתונה עם בת.. מה רע?? הם יקבלו... הם יבינו... עכשיו אני אספר להם!!! ואולי רק לה... היא תבין יותר...הרי זה החינוך שלה... פמניזם... אני חושבת שזה קשור... או שלא.. ושוב... אם אני אספר... אספר... והמחשבות הכי גרועות עולות במוחי... היא תעיף אותי, לא תרצה אחת כמוני.... והוא.. אין על מה לדבר... זה נידוי!! רואה שחורות... קצת אופטימיות לא תזיק הרי אני .... שאוהבת כל כך, שמנסה בכל כוחי לא לנפץ את אשלית החתונה, ....ה נ כ ד י ם... אבל.. זה לא אומר שזה בילתי אפשרי!!!! או שכן... ההורים שלי... הם חייבים לקבל אותי... להבין.. אני אוהבת אותה...זו הבחירה שלי הם יבינו... או שלא... לקחת סיכון... או שלא... החלטה קשה... ולפעמים כל כך בא לי לצעוק... זו היא, זאת האהובה עלי מכל... להתגאות בה...כמה שהיא יפה וחכמה... תיראי אמא ... אין חתן *כלה.. שלא תקבלי...* יותר מוצלח מזה.... אבל זה עוד רחוק... יש לי זמן... *יש לי..?* אני רק בת 17... הזמן לא רץ לשום מקום כלום לא דוחף. אז לצאת... או לא לצאת.... ל ה ת ג א ו ת... או לא... יש על מה.... *יש?* אז בנתיים... יש הרבה על הראש.. אמא ואבא... אתם לא צריכים גם את זה... בת לסבית על ראשכם... אולי מחר... בוביט... ברגע של התלבטות
היציאה מהארון.... שחוזרת בראש כל פעם שאני מסתכלת עליה.... אם אני אגיד לה... מה היא תחשוב.... היא חייבת לאהוב אותי!!! זו עדין אני!!! היא תאהב... אני בטוחה... ואולי לא? מה היא תחשוב על חברות שלי? מה היא תחשוב עלי?? ומה הוא יגיד??? אדם דתי... זה לא מקובל.. אבל זאת אני!!! הוא חייב לאהוב, חייב לקבל... הוא חייב? ובעצם... ממתי אכפת לי מה הם חושבים עלי? ובכלל.... כולם מה אכפת לי מהם, מה אכפת לי מכולם, מנורמות ומסכמות... דברים כאלה..... ומה... מה החינוך???? לככת עם בנות?? תועבה, שערוריה, לא מתקבל על הדעת..... ומה הלאה.... היא חלמה על חתונה... אני לא חלמתי עליה... זה החלום שלה...אבל זאת זכותה!!! ואולי לא... אלה החיים שלי... ואם כבר... חתונה עם בת.. מה רע?? הם יקבלו... הם יבינו... עכשיו אני אספר להם!!! ואולי רק לה... היא תבין יותר...הרי זה החינוך שלה... פמניזם... אני חושבת שזה קשור... או שלא.. ושוב... אם אני אספר... אספר... והמחשבות הכי גרועות עולות במוחי... היא תעיף אותי, לא תרצה אחת כמוני.... והוא.. אין על מה לדבר... זה נידוי!! רואה שחורות... קצת אופטימיות לא תזיק הרי אני .... שאוהבת כל כך, שמנסה בכל כוחי לא לנפץ את אשלית החתונה, ....ה נ כ ד י ם... אבל.. זה לא אומר שזה בילתי אפשרי!!!! או שכן... ההורים שלי... הם חייבים לקבל אותי... להבין.. אני אוהבת אותה...זו הבחירה שלי הם יבינו... או שלא... לקחת סיכון... או שלא... החלטה קשה... ולפעמים כל כך בא לי לצעוק... זו היא, זאת האהובה עלי מכל... להתגאות בה...כמה שהיא יפה וחכמה... תיראי אמא ... אין חתן *כלה.. שלא תקבלי...* יותר מוצלח מזה.... אבל זה עוד רחוק... יש לי זמן... *יש לי..?* אני רק בת 17... הזמן לא רץ לשום מקום כלום לא דוחף. אז לצאת... או לא לצאת.... ל ה ת ג א ו ת... או לא... יש על מה.... *יש?* אז בנתיים... יש הרבה על הראש.. אמא ואבא... אתם לא צריכים גם את זה... בת לסבית על ראשכם... אולי מחר... בוביט... ברגע של התלבטות