ברוכה הבאה... (כבר מרגיש ותיק
)
פעם קראתי מאמר של ח"כ אלעזר שטרן, שם הוא הציג סוג חדש של "דתיים"- דתי לתאבון (שזה כמובן מתכתב עם מומר לתיאבון).
המשמעות היא שאותו אדם נהנה מהקהילתיות ומהדברים הטובים שיש ברשת תמיכה חברתית ובתמורה משלם מחיר של "נראות דתית", כמובן שבחייו האישיים הוא נוהג אחרת לגמרי.
אני לא מגיע מהעולם החרדי (מזרוחניק), ויכול להיות שבעולם שלי יותר קל להיות "דתי לתאבון" ואני לגמרי מבין את התחושה של "מתישהוא זה חייב להתפרץ", אבל דווקא עכשיו, כשאת מבינה שאין "הכל לטובה" ו"השגחה עליונה" אלא לכל מעשה שאת עושה יש השפעה ממשית ומשמעותית את צריכה לקחת צעד אחורה, נשימה עמוקה וללכת צעד אחרי צעד, שלב אחרי שלב- אל תחליטי עכשיו מה יהיה בסוף.
ואל תשכחי, כולנו באותה הסירה, ובדיוק בשביל זה כולנו כאן.