ושוב על ילדים...

[dona flor]

ושוב על ילדים...

נכון...זה לא פורום על הורים וילדים וגם יש כמה רווקים בינינו שאולי הנושא לא מוכר להם מקרוב אבל כשנושא הורים וילדים פוגע באינטימיות של הזוג כאן ניכנסת השאלה עד כמה... רוצה לפתוח במשפט שאבא שלי אמר לפני המון שנים ילדים הם מיקרה בחיים של זוג כששמעתי את המשפט הזה לראשונה היתי ילדה ואפילו נפגעתי איך יכול להיות דבר כזה אבא שלי אומר שאני "מיקרה"? היום כשאני אמא המשפט הזה קיבל פרספקטיבה אחרת שני אנשים ניפגשים מחליטים שרוצים להישאר יחד באיזה שהוא שלב מחליטים להרחיב את התא המשפחתי והם משפחה למה אצלי בכל אופן הכל מסתובב סביב הילדים? הם באו אחר כך...היו אמורים להישתלב במצב הקיים איך פתאום הם מרכז העיניינים? התא הקטן של שניים נעלם הזוגיות נעלמה יש משפחה איפה האינטימיות? ואפילו אם חושבים על שינוי במצב הקיים כמו "פירוק החבילה" אנחנו מתחשבים כל כך בהם במה שזה יעשה להם איך הם יקבלו הרי הם היגעיו אחרנונים והם הראשונים לעזוב זהו... אני פותחת את הנושא לדיון dona flor

 

[המסע לעבר הקשת]

סדר העדיפויות משתנה.......

אצלי העדיפויות משתנה...... האהבה אליהם, אל הילדודס האלו....... עדיפות ראשונה...... איך המשפט של קשר אומר:...... (ויהיו שיקפצו נגד) לפני שאני אני, אני אמא!!!"

 

[טשטושה]

ולפני שהיית אמא...?

וכשאת אמא - ואחרי שתהיי אמא - ובו בזמן שאת אמא...... את תמיד - וקודם כל את ! ובמקום שבו את אינך את איזה אמא את?... משפט מקומם - עד מאוד ! אין קטבים מוחלטים בחיים... החיים מלאי הפתעות שתמיד באות בצרורות ולא בהכרח כהפתעות נעימות... נכון, כשהילדים נכנסים לחיים המון דברים משתנים, ככל שהילדים קטנים יותר - המעורבות ה"פיזית" גדולה יותר, וככל שהם מתבגרים - המעורבות (עיסוק) המנטאלי עמוק יותר... בראיה שלי - גם ילדים צעירים צריכים לכבד את הזמן של אמא בדיוק כפי שאת מכבדת את הזמן שלהם במשחק לבד, עם חבר, בזמן סתם בהייה, בזמן של ביחד, ובכל בחירה אחרת. אין מקום לביטול עצמי טוטאלי - זה לא קיים זה בלון שמהר מאוד יתפוצץ ואני האחרונה שארצה להיות שם בזמן הפיצוץ... החיים שלנו זה סוג של ריקוד גם נותנים וגם לוקחים... מתוך התחשבות - כבוד - וגם הכרה בצרכים האחד של השני..... טש

 

[המסע לעבר הקשת]

רק אל תרביצי לי.......

ככה אני רואה את הדברים. לפני שאני חושבת על עצמי, אני קודם חושבת עליו. איזו אמא אני........ ? את שואלת..... לענות? כאן? ככה אני חושבת, זו אני. יש כבוד, יש הדדיות. גם נותנים וגם מקבלים, אין לי מצב שצריך לקחת, בטח לא מהילד. והי... אני לא מבטלת את עצמי טוטאלית, ממש לא. רק שלפני הכל עומדת מולי האחריות שלי כלפיו בכל המובנים כלומר: אני אמא שלו לפני שאני חושבת על הצרכים האחרים שלי שלא מתבטלים בגלל זה, יש הבדל...... לא אמרתי מבטלת את עצמי לחלוטין, רק שמחשיבה את הילד לפני......

 

[טשטושה]

לא מרביצה....לא מכה.....רק מאירה

הכוונה היתה להאיר משהו בחשיבה וכמו שפפו אומר - פרופורציה שוב, הריקוד העדין של החיים... גם אם קוממתי עם המשפט המרגיז, (שנאמר בידיעה שיקומם - בדקי) הרי שהכוונה היתה לערבל שוב את התחושות ולהוריד את הפרופורציה למעשי ! אנחנו כהורים כאן בשביל הילדים אבל מוכרחים לקחת משהו לעצמנו ולו - בשביל שיהיה בנו הכח להעניק את כל מה שיש בנו לילדים שכל כך אהובים ! מקווה שהובנתי טש

 

[המסע לעבר הקשת]

הובנת חומד ../images/Emo140.gif

ואני הובנתי??????????? אנשים שונים, דיעות שונות....... אבל הבסיס שלנו מאוד דומה במחשבה עליהם.

 

[viviti]

בנקודת הזמן שבה נולד הילד הראשון

נפל הפירור הראשון מהזוגיות... רובנו, לא יודעים לשמור על הזוגיות. במיוחד בגיל צעיר - קשה לנו להיות גם בנזוג וגם הורה אנחנו משתדלים להיות ההורים הכי טובים... אבל לא ממש משתדלים להיות בני הזוג הכי טובים. אולי באמת הילדים הם המטרה ובן הזוג הוא רק האמצעי? אולי באמת מערכות יחסים נטולות ילדים משותפים יכולות להחזיק יותר זמן מעמד? אולי?

 

[שלגיהו7]

לפני שאני אמא, אני אני

 

[פפו]

הכל בפרופורציות

ילדים זה חלק מיעודנו להמשך קיום השושלת בפרט והמין האנושי בכלל. לכן באופן טבעי אנחנו רוצים אותם וכשהם באים מטפחים אותם ואפילו מעבר לנדרש בפועל. יש ליזכור שילדים הם טובעניים ובמידה רבה אנוכיים וחמדנים כבאר ללא תחתית. כאן אנחנו נכנסים לתמונה המחנכים ומורי דרך. אם ניתן לילדים את התחושה שהם המרכז וכל מה שמסביב מתגמד אנו מגבירים את כל השלילי שבהם ונגיע למצבים לא רצויים עם התא המשפחתי לכן יש לשמור על פרופורציות כי פגיעה בזוגיות "למען" ילדים בסופו של דבר תפגע בהם באופן קשה ביותר אם מדובר בחיי משפחה רוויי מתח ולא נעימים לסביבה או בפרוק התא שהנפגעים העקריים הם הילדים

 

[פפו]

למנוע הקרבה שלא לצורך

כי אם תרצו או לא ברבות הימים תנסו לגבות את המחיר והוא כבדדדדדדדדדדדדדד

 

[מאדאם באטרפליי]

אובג´קשן - הם לא מטבעם אנוכיים

וחמדנים כבור ללא תחתית להיפך מטיבם הם מחזירים המון אהבה להורים האוהבים אותם

 

[אטיוד5]

דוגמא

שלשום אני אומר לאשתי: בואי נעזוב הכל, ניסע לאי בודד לכמה ימים. והיא עונה לי: השתגעת? הילד עושה בגרויות עכשיו.

 

[dona flor]

פגעת בול...

בדרך שלך עלית על הבעיה אני חונכתי אחרת מבעלי כמו שרוב הזוגות - אני מאמינה אצלינו בבית ההורים שלי היו לוקחים פעמיים בשנה חופש פעם אחת איתנו הילדים ופעם אחת הם לבד אצלינו זה לא קורה או שזה עם הילדים או שאין בכלל בעלי לא מכיר בצורך של חופש זוגי איך אפשר לשנות - איך אפשר להסביר לו שיש חשיבות רבה לעיניין אולי אין לזה פתרון כלל כמו עוד הרבה דברים שאנחנו רואים אחרת... לגביו הילדים נימצאים במרכז האם מאז שהילדים ניכנסים לחיים של זוג הכל משתנה כל כך עד ביטול הזוגיות? אולי הוא צודק...

 

[אטיוד5]

יש שתי אפשרויות

1 - אני אדבר איתו ואת תדברי עם אשתי. 2 - נקשר בינו לבינה, ואנחנו נברח לאי בודד.

 

[לולה3]

אפשרות נוספת../images/Emo62.gif

להפתיע אותו עם סוף שבוע זוגי נטו..את והוא ,הוא ואת.. רק תעמיסי אותו על המכונית..

 

[אחותו של שקספיר]

קודם כל הוא גבר-אז הוא לא צודק../images/Emo9.gif

ואל תקחי את המשפט הזה ברצינות רבה מדי. האם זוגיות משתנה כאשר ילדים נכנסים לחיים? בוודאי. כמו שהפרט משתנה כאשר הוא נכנס לזוגיות. כמו הרבה מצבים אחרים בחיים שגורמים לשינויים. אבל האם ההורות משתלטת על הזוגיות? כן- לתקופות מסויימות,בוודאי(כמו לאחר לידה,או ילד חולה,או ..המגוון עשיר) אבל האם ההורות תופסת את מקומה של הזוגיות כדרך קבע? ואם כן למה? ומה זה משרת ? ואת הצרכים של מי? ובהתייחס לקשת- קודם כל אני-אני. ואח"כ בת זוגו ואח"כ אימא. זו תפיסת העולם שלי ,לגמרי פרטית על סולם מימוש הצרכים.

 

[פפו]

שמירה על הזוגיות כמוה כ.....

אי יריקה לבאר ששותים ממנה

 

[לולה3]

לאן הלכה האינטימיות?

לא היא לא,היא לא הלכה... להחיות זוגיות ,לשמור על אינטמיות,להפרות אהבה,דורש הרבה עבודה. עם ילדים בלי ילדים.. אפשר לאהוב ולהתענג על כמה דברים בבת אחת. לולה