ושוב על חיסולים

[igalgolan]

ושוב על חיסולים

ההצדקות שקראתי למדיניות החיסולים מבוססות על הגנת הצורך בחוק הפלילי (מניעת פשע וכדומה). הבעיה המשפטית עם טיעון זה שהחוק דורש שהשימוש בכוח יהיה המינימלי המספיק למניעת הפשע. החוק במפורש אוסר תגובת יתר וניתן להעמיד לדין מי שהרג במקום לפצוע, מי שפצע כאשר ניתן היה לסגת וכדומה. נראה לי שטיעונים מסוג זה עשויים ליצור יותר מבוכה מאשר התווית דרך. יש לזכור שההתיישנות במקרה של הריגה או רצח מאוד ארוכה, ידוע על מקרים בהם אנשים הועמדו לדין במצבים דומים לאחר שעברו שנים. לא ברור האם ניתן יהיה להעמיד לדין החיילים המבצעים את החיסולים בעוד למשל 15 - 10 שנים אם ההצדקה לפעולותיהם תהיה הבסיס המשפטי בניגוד לבסיס הרגשי, פוליטי) הרעוע שהוצג בפורום זה עד כה. הייתי מצפה, ועדיין אני מצפה לתשובה מהחוק ולא מהרגש. יגאל גולן

 

[עוד צפורה גנן]

בהנחה שאין דרך פעולה אחרת

אז אתה מסכים שהחיסולים עומדים בקנה מידה משפטי? השאלה האם יש או אין דרך פעולה אחרת, לא יכולה להקבע על ידי, ביושבי על יד השולחן, ולא על ידי ועדה כלשהי, אלא ע"י אנשי מקצוע. אני לא הייתי בצבא, ואין לי כל דרך להעריך כמה חיי אדם יעלו כדי לעצור איזה מחבל, והאם לא עדיף להרוג אותו באמצעות טייסים במסוק. הסוגיה, לטעמי, אינה משפטית כלל, אלא צבאית לחלוטין.

 

[הדס (אמבר)]

השאלה היא אחרת - למה בכלל

דנים בנושא הזה לפי הדין הפלילי ולא לפי דיני המלחמה? הרי בזמן לחימה חייל שהורג חייל אויב לא נחשב כרוצח, לא נדרש שימוש מינימלי בכוח ואין דרישות של סבירות כמו שנדרש כאשר מדובר בפעולה משטרתית.

 

[roler101]

תשובה להדס, משום שזה לו מלחמה

בס"ד כאשר מדינה כמו מדינת ישראל נמצאת בקונפליקט עם אוכלוסייה פלסטינית המעוניינת להשתחרר מהמשטר הצבאי - זו לא מלחמה. באף מלחמה ראש הממשלה לא שולח את בנו לשוחח עם יו"ר המדינה הלוחמת, באף מלחמה שר החוץ לא נפגש באופן תדיר עם מנהיגי אותה "מדינה" שנלחמת בנו, כאשר מדינה ממלכדת פלאפון ומחליטה להוציא להורג אנשים ללא משפט זו הוצאה להורג ולא פעולה בקרב. אותו אדם הוצא להורג לא בקרב יריות, הוא נהרג משום שאנשים שאינם שופטים (פוליטיקאים ואנשי צבא) החליטו שיש בידיו מספיק ראיות שמצדיקות את הוצאתו להורג. ומכיוון שאותן הוצאות להורג לא בזמן הקרב מבוססות על שקילת ראיות, אין לבחון אותה על בסיס דיני המלחמה. ההוצאה להורג מתבצעת כאשר הנידון יושב בביתו , ישן אוכל וכיוצ´. כמובן שכאשר אדם יורה או שהוא בדרך לבצע פיגוע יש הצדקה לפגוע בו, דא עקא שבמקרים רבים בהם ישראל מחסלת אנשים , מדובר על חשודים בביצוע מעשים בעבר או שאינם בגדר פצצה מתקתקת. עובדה היא שמקורות ביטחוניים הודיע לא מזמן שלנוכח שינוי אפשרי בהתנהגותו של ערפאת ,ישראל תבצע חיסולים רק במקרה של פצצות מתקתקות, מכאן נובע שישראל מודע בכך שהיא מוציא להורג אנשים על סמך חשד, או מעשי עבר ולא בזמן שקיימת סכנת חיים. מכאן שדיני המלחמה אינם רלבנטיים לעניינו. הציונות המוסרית תנצח, רולר

 

[הדס (אמבר)]

אם בעלות הברית היו מחליטות

להרוג את היטלר או את גרינג באמצעות מלכוד הטלפון או כאשר הוא ישן בביתו זו היתה הוצאה להורג? אני לא חושבת שהאמצעים שבהם הורגים חיילים קובעים אם זו מלחמה או לא. גם קיומן של שיחות מדיניות לא פוסל את האפשרות שמתנהלת מלחמה. במלחמה יש זכות לצד אחד להרוג חיילים של הצד השני. וזה שהם חיילים זו הצדקה מספקת להרוג אותם, בלי שום קשר לתרומתם למאמץ המלחמתי של האויב. הם כמובן יכולים להחליט שהם משקיעים משאבים בחיילים מסוימים או במפקדים ולא באחרים, אבל זה לא פוסל אותם מלהיות חיילים. יש מצד אחד ישות מדינית כלשהי, שהיא הרש"פ ששולחת חיילים שלה להרוג אזרחים וחיילים ישראלים, ומעלימה עין מגורמים אחרים שעושים אותו דבר. אם הרש"פ היתה מדינה לכל דבר, לא היתה מחלוקת שהמעשים האלה הם הכרזת מלחמה, המכניסה את היחסים בין המדינות למצב של מלחמה. אם מחר מקסיקו תשלח חיילים חמושים לירות על עיר אמריקאית, אין ספק שלארה"ב יש זכות מלאה לראות בזה פעולה מלחמתית, המצדיקה פעולות של הגנה עצמית מצידה. ופעולה כזו מצד ארה"ב היתה פעולה מותרת לפי הזכות להגנה עצמית מכוח מגילת האום.

 

[עוד צפורה גנן]

הדס, היכן כתובים אותם דיני מלחמה?

צר לי שישנתי באותם שיעורים. לפי הלוגיקה של דבריך, עדיף לנו שתוקם מדינה פלשתינית, כדי שפעולותיה התוקפניות כלפינו יהוו הכרזת מלחמה שופרא דשופרא, ולאף מהדר לא יהיה ספק ספקא, בהיותינו במלחמה.