ושוב מבקשת ייעוץ.

נילי121

New member
ושוב מבקשת ייעוץ.

לסוע לחו"ל, לטפל שם בנכדיי, להיות בקרבתם ובקרבת ביתי, זה מה שרציתי, פה הציעו לי לסע ,להיות שם זמן מה ולחזור, קבלתי הצעותיכם בשמחה, כי כל כך רציתי. אבל לא לקחתי בחשבון ,שנשארת כאן אמי הזקנה, ונראה שמבחינה מוסרית,:אל תשליכני לעת זקנה. מאד תופס. אז מה עושים? שוכחים את זו שכאן ,ונוסעים? מוותרים על החלום לחיות שם מספר חודשים? בכל מקרה מישהוא כאן יסבול, או ילדיי ואמי שנשארים כאן בארץ, או אני שאצטרך לשכוח את חלומי. אנא מכם עצתכם
 
נילי, האם את בת יחידה? וגם אם כן

אני חושבת שהבנים שלך שנשארים כאן יכולים לעזור קצת עם סבתא, ואולי אפשר לקחת איזו אשה שתהיה אתה מספר שעות ביום, זה במקרה שאמך עדיין מתפקדת, או אם יש לה איזו חברה שיכולה לשהות אתה. היום בדיוק היה במוסף סגנון של מעריב על הדילמה הקשה של בני 45 ומעלה, כשהם צריכים לטפל בילדים או לעזור להם, ובה בעת גם לטפל בהורים המבוגרים שחוזרים להיות ילדים מבחינת הצרכים שלהם. אני מקוה שאמך תחיה בטוב עוד שנים רבות, האם זה אומר שלא תסעי לבקר את בתך? אפשר למצוא פתרונות. אל תתני לעצמך להיות קורבן.
 

magy

New member
מסכימה עם אילה,

גם בהודעה הראשית (הודעת מנהל) כתבתי שאנחנו בגיל העמידה. עומדים בין הילדים הזקוקים לנו, וההורים המאד זקוקים לנו. עד כדי כך, שאנחנו שוכחים שגם אנחנו זקוקים "לנו"...... לכן, אם הדבר יעשה לך טוב.....מיצאי סידור הולם וטוב וסעי לילדייך. לפני שילדייך יימצאו לך סידור הולם, ויסעו לבקר את ילדיהם....שלהם. אין לנו עודף זמן. שעון החול.......הולך ומתמלא בגרגירים. ואף אחד לא יודע מה יילד יום. קחי לעצמך חופשה. בלב שקט ושלם. מגיע לנו גם להינות.
 

טשטושה

New member
מילים של "צעירת הפורום"...

שלום לך נילי, מוכרת וברורה לי התחושה של הרצון לאכול את העוגה וגם להותירה שלימה.. אני מניחה שזה מוכר לכולם - אך את מעלה כאן איזו שהיא אמירה שלא בדיוק מניחה לי - ולכן מחזירה לך אותה בחזרה כשאלה - ולמעשה התשובה נמצאת בה... "בכל מקרה מישהוא כאן יסבול, או ילדיי ואמי שנשארים כאן בארץ, או אני שאצטרך לשכוח את חלומי"... האם משהו אמור לסבול כשאת אמורה להנות?.. סעי לך - קחי את החופשה הזו בדרך הכי כייפית שיכולה להיות - מלאי מצברים כדי שתוכלי להמשיך בדרך בה בחרת - להיות שם בשביל כולם... נסיעה טובה, טש
 
למעלה