ולפני שהמציאו את הבמבה,תינוקות צמו?
עוד לא ראיתי תינוקות ששמים להם שקית סוכריות ביד. עוד לא ראיתי תינוקות ששמים להם טבלת שוקולד ביד. אבל אני רואה כל יום, כמה פעמים ביום, תינוקות בני כמה חודשים שמחזיקים שקית במבה ביד, וגדלים על זה. שלא תביני את התמונה לא נכון - התינוקות האלה אוכלים במבה בכמות בערך של חצי הקלוריות היומית שהם צורכים. זה נשמע לך הגיוני? בריא? רצוי? מומלץ? ועוד דבר שכדאי לך לחשוב עליו (ולזכור אותו לזמן שתהיי אמא): כשמרגילים תינוק להרגע עם במבה (במקום עם ה"קשה" של פרוסת לחם - כמו שנהגו פעם), הוא גדל וממשיך בצריכת הבמבה באופן יומיומי. התוצאה העגומה: נזק מצטבר למשך שנים. ועוד משהו שכדאי לדעת ולזכור: בשביל שילד יתרגל לאוכל חדש שהוא לא מכיר, צריך להמשיך ולהציג לו את האפשרות למשך 10 פעמים. אחרי 10 פעמים (בדוק מחקרית) הילד מפסיק לדחות מעליו את המאכל החדש, טועם ואוהב, והנה - גיוונו לו את התפריט! הבעיה היותר רצינית עם הבמבה היא הדברים הטובים שמיוחסים לה בטעות, בגלל פרסום מסיבי ומטעה. שאלתי חבר (שכבר מזמן איננו ילד) מה פתאום הוא אוכל במבה? התשובה שלו היתה, והוא התכוון אליה בשיא הרצינות, כי זה מה שהוא שמע "מה, זה טוב! זה ויטמינים! למה נותנים את זה לתינוקות?" בבקשה - דפקנו לילדים את חוש הטעם הטוב והבריא, וגם לעצמנו על הדרך. * אף אחד לא העלה על דעתו לפרסם שוקולד או סוכריות או ביסלי כמשהו שבריא(!) לילדים. משום מה הבמבה עברה על החוק הבלתי כתוב הזה, וצריך להביא את הדברים על תיקונם - בהקדם.