ושוב.. כואב..

גם אני מודה לך. ולנטע.

שני, עד מתי? עד מתי תפחדי? אני יודעת שקשה לך לישון. אני יודעת שאת לא רוצה לישון. אז עכשיו לא תישני? אפילו לא תיתני לעצמך הזדמנות? אני אהיה פה. אבל את מתרכזת בעצמך במקום לחשוב עליי. חשבת פעם עליי? או אולי תחשבי על הילדה? היא קטנה, ויש לה עוד המון ללמוד, זה לא הוגן שתשאירי אותה ערה רק בשביל להילחם בעצמך. תמצאי את התשובה. הדממה שלך.
 
את מתחילה להרגיז אותי!!!!!

את חושבת שאני לא חושבת????? אני חושבת על כולם חוץ מעל עצמי!!! ואני לא מכירה אותך. ולא חושבת שרוצה להכיר. כן.. אני רוצה.. אני יודעת שאת אוהבת.. אבל את לא מבינה.. והילדה? אני קנאית. שתסבול קצת. למה רק לי מותר להתרגש מכל הרע? למה רק לי כואב? למה את לא מגינה עליי לפעמים? למה רק עליה? כל מה שמעניין אותה זה סרט של מלך אריות ופופקורן ובמבה. למה את לא מונעת ממנה. אסור לי במבה. אסור לי פופקורן. אין לה רגשות??? כן, כן, עוד רגע ותגידי לי שיש לה רגשות, והיא גם אוהבת, אבל היא ילדה ואסור למנוע ממנה רק כי לי אסור. אבל בכל זאת.. אני לא יודעת מה לעשות. למה את מכריחה אותי לכתוב לך???
 
אני בהלם!!!

מה כתבתי לך? מה? לכי לישון אבל לא... את מסרבת לקרוא. את חושבת שאם תקראי, תכירי אותי, ואת פוחדת מזה. אני הדממה שלך, אני חלק ממך, יבוא יום ואת תהיי חייבת להכיר אותי, את בכלל לא חייבת לאהוב. רק להכיר. את האהבה נשאיר לזמן אחר. ואת אומרת שאת לא יודעת מה זו אהבה. אז למה את מתכוונת שכותבת "אוהבת". אני יודעת שאת לא אומרת, ואולי בגלל זה את חושבת שאת לא יודעת. למה את מתכוונת שאת כותבת "אוהבת". את לא מתכוונת לזה? אני לא מאמינה לך. את , שלא מוכנה להצגות, שלא מוכנה למסיכות, שלא מוכנה לשקרים, למה את מתכוונת? את אוהבת. ומאוד. רק הפחד גורם לך לחשוב שאת בעצם לא אוהבת. ברגע שתגידי את ה3 מילים האלה ולא לסבתא שלך, ולא למישהי מהמשפחה, אלא לאדם שאת רוצה בו או בה כחבר, אז את תמצאי את האהבה. אז את תביני שגם אם הם לא יחזרו לך ב3 המילים האלה, יהיה לך מי שכן. תחשבי על זה. הדממה שלך.
 

deep ocean

New member
קיפודונת

את כותבת דברים מ-ד-ה-י-מ-ים!! הדיאלוג שלך עם עצמך מעורר הערצה! נו, מה עם מפגש פורום? אני בעד ושתרגישי את כל החיבוקים שלנו........... :)
 
הבנת. נכון?

גרמתי לך לחשוב עליי. לחשוב על הילדה. לחשוב על עצמך. באחד מהפעמים היחידות של חייך למדת מעצמך במקום מאחרים. ואת תמשיכי ללמוד. ותמשיכי לכתוב. ותמשיכי להיות. ואני מבטיחה לך. הדממה שלך מבטיחה לך שאת תגידי את המילים. כי הם שם. הן לא נעלמות, אלא רק מחכות בכיסי עד שתקחי אותם ותעשי בהם שימוש. אויי.. ככ אוהבת אותך. ואני אומרת לך את זה כאן ועכשיו, ואמשיך לומר, כי כשתכירי אותי. באמת תכירי. תדעי שאהבת כל הזמן. לילה טוב, יקירה שלי. הגיע הזמן שלך לישון. אני כבר אענה בשמך. הדממה שבך
 
למעלה