ושוב חזרתי...
מקווה שהפעם המחשב חזר ליותר מאשר שעה... אחרי שהחלפנו כמעט הכל, חוץ מהקופסא והמקלדת... חסר לו שהוא לא יעבוד כמו שצריך... ומה החדשות? סגרנו משפחתון, שנמצא קרוב אלינו, והגננת בו היא השכנה מהדלת ממול. יש בו 6 ילדים עכשיו, ויהיו 8 בספטמבר (עם יוגי) והן שתי גננות מוסמכות. נשמע טוב. בלי ימי שישי, ואין גינה, אבל נחייה עם המגבלות האלו. לא נורא. מיום ראשון נתחיל לבקר שם, ועוד שבועיים - חזרה לעבודה. חוץ מזה עברנו בשלום את המחלה הראשונה של יוגי - אדמדמת. היה לו חום בערב שבועות, ובחג עצמו ביקרנו במוקד חירום (הורים היסטריים, כולה 38.5) ואח"כ הייתה פריחה יומיים, ועכשיו רק הצטננות ושיעולים ולפעמים מצב רוח קצת קרבי. אבל אני מקווה שאנחנו כבר אחרי. מחלה ראשונה ועוד רבות יבואו אחריה... והתגעגעתי נורא! כמה טוב היה לראות את כולן היום! אחרי המפגש של שבוע שעבר, שהיה בדיוק באותו מקום, אני מרגישה שהייתי יכולה לחתום על מפגש כל שבוע... רק שזה היה גורם לי להיראות כמו פילה. כמה שאני טחנתי... אוף!
מקווה שהפעם המחשב חזר ליותר מאשר שעה... אחרי שהחלפנו כמעט הכל, חוץ מהקופסא והמקלדת... חסר לו שהוא לא יעבוד כמו שצריך... ומה החדשות? סגרנו משפחתון, שנמצא קרוב אלינו, והגננת בו היא השכנה מהדלת ממול. יש בו 6 ילדים עכשיו, ויהיו 8 בספטמבר (עם יוגי) והן שתי גננות מוסמכות. נשמע טוב. בלי ימי שישי, ואין גינה, אבל נחייה עם המגבלות האלו. לא נורא. מיום ראשון נתחיל לבקר שם, ועוד שבועיים - חזרה לעבודה. חוץ מזה עברנו בשלום את המחלה הראשונה של יוגי - אדמדמת. היה לו חום בערב שבועות, ובחג עצמו ביקרנו במוקד חירום (הורים היסטריים, כולה 38.5) ואח"כ הייתה פריחה יומיים, ועכשיו רק הצטננות ושיעולים ולפעמים מצב רוח קצת קרבי. אבל אני מקווה שאנחנו כבר אחרי. מחלה ראשונה ועוד רבות יבואו אחריה... והתגעגעתי נורא! כמה טוב היה לראות את כולן היום! אחרי המפגש של שבוע שעבר, שהיה בדיוק באותו מקום, אני מרגישה שהייתי יכולה לחתום על מפגש כל שבוע... רק שזה היה גורם לי להיראות כמו פילה. כמה שאני טחנתי... אוף!