ושוב הקופי בר
לא שמישהו כאן צריך תזכורת, אבל אני דווקא התרשלתי ולא הייתי שם קצת זמן, אז היום עשינו שם מפגש משפחתי מצומצם (אך איכותי!) בשעות אחה"צ (איזה כיף - לא מלא ולא צריך להזמין). פתחנו במנה מה"מיוחדים" של היום - סלט עלים צעירים עם גבינת רוקפור ואפרסקים. היו בו גם אגוזי מלך ורוטב מתקתק וטעים. 38 ש"ח. מנה קצת קטנה עבור המחיר אגב. בעיקרית התפצלנו לאנטרקוט בקונפי שום שהוגש מדיום בדיוק (ולצידו תפוח אדמה) וקצר מחמאות מאחת המבקרות הכי חריפות של מזון (ושאר דברים) שאני מכירה (אמא שלי) (79), ולינגוויני וונגולי (צדפות) שהיה משובח אם כי קצת כבד יותר מכוונת המשוררת (אמתכם הנאמנה) (68). על סף קריסה אך ממאנות להשבר, חלקנו סורבה פטל ופסיפלורה (ממש אי אפשר להתחמק מהפסיפלורה הזו השנה) (20), ליד תה עם נענע (9) וקפה שחור (6), שהגיעו עם העוגיות היבשות המשובחות. עם שלב העיכול הגיע, באיחור קליל (אך ידוע מראש!) האח הצעיר (יש עוד אחד) מיוגע ממשחק כדורגל ובידיו שני זרי פרחים (לצ'יפור כללי, חסר הצדקה ספציפית, של אמו ואחותו), ומייד זכה לתשר שליחים - עוד סיבוב סורבה, ואחרי שהתקרר קצת עבר לעוגת שוקולד דחוסה (26) (הוא יכול להרשות לעצמו הילד). נפרדנו כמשפחה יותר מלוכדת - והפעם, סביב חוויה קולינרית ואוירתית במקום היציב הזה. האם שוגרה חזרה לחיפה, האח הצעיר שוגר להתקלח וחזרה לעמלו כעבד סטארט-אפ, והאחות - היא מנסה להעביר לכם את רשמיה ברגע זה ממש.
לא שמישהו כאן צריך תזכורת, אבל אני דווקא התרשלתי ולא הייתי שם קצת זמן, אז היום עשינו שם מפגש משפחתי מצומצם (אך איכותי!) בשעות אחה"צ (איזה כיף - לא מלא ולא צריך להזמין). פתחנו במנה מה"מיוחדים" של היום - סלט עלים צעירים עם גבינת רוקפור ואפרסקים. היו בו גם אגוזי מלך ורוטב מתקתק וטעים. 38 ש"ח. מנה קצת קטנה עבור המחיר אגב. בעיקרית התפצלנו לאנטרקוט בקונפי שום שהוגש מדיום בדיוק (ולצידו תפוח אדמה) וקצר מחמאות מאחת המבקרות הכי חריפות של מזון (ושאר דברים) שאני מכירה (אמא שלי) (79), ולינגוויני וונגולי (צדפות) שהיה משובח אם כי קצת כבד יותר מכוונת המשוררת (אמתכם הנאמנה) (68). על סף קריסה אך ממאנות להשבר, חלקנו סורבה פטל ופסיפלורה (ממש אי אפשר להתחמק מהפסיפלורה הזו השנה) (20), ליד תה עם נענע (9) וקפה שחור (6), שהגיעו עם העוגיות היבשות המשובחות. עם שלב העיכול הגיע, באיחור קליל (אך ידוע מראש!) האח הצעיר (יש עוד אחד) מיוגע ממשחק כדורגל ובידיו שני זרי פרחים (לצ'יפור כללי, חסר הצדקה ספציפית, של אמו ואחותו), ומייד זכה לתשר שליחים - עוד סיבוב סורבה, ואחרי שהתקרר קצת עבר לעוגת שוקולד דחוסה (26) (הוא יכול להרשות לעצמו הילד). נפרדנו כמשפחה יותר מלוכדת - והפעם, סביב חוויה קולינרית ואוירתית במקום היציב הזה. האם שוגרה חזרה לחיפה, האח הצעיר שוגר להתקלח וחזרה לעמלו כעבד סטארט-אפ, והאחות - היא מנסה להעביר לכם את רשמיה ברגע זה ממש.
)