ושוב הוא חוזר
זה מתחיל בכתף,הלחץ הזה, הזעיר הוא הולך ומתעצם ככל שהזמן חולף הלחץ הזה,בהדרגה הופך לכאב,מתפשט לצוואר,לזרוע. התנועה הופכת קשה,דואבת.כאב עיקש לא מרפה.הרבה זמן לא היה לי כאב שכזה,הרהרתי לי. מתי זה הופיע ככה בפעם האחרונה,למה עכשיו למה היום? ואז זה נחת לי בהכרה:הרי היום יום השנה,והרגשתי איך התוגה חודרת והעצב מתחיל לטפס לו במעלה הראש,כמו הכאב הזה בכתף שמאל...ונזכרתי נזכרתי מתי זה קרה לי לראשונה: לפני כחמש שנים משהו כמו שבועיים לפני יום השנה,כל האיזור פשוט נתפס:השכמות הכתף בואכה הצוואר ועבור לחלק העליון של הזרוע.הסביבה פשוט כאבה,כל תנועה קשה ,קשה כמו חציית ים סוף כמו לעבור את פרעה. לא כל כך קישרתי בין האחד לשני...עד שליאת מטפלת השיאצו הכל כך טובה ומבינה אמרה לי זה בנפשך יותר מאשר בגופך,אולי אתה כואב את מאיר, את לכתו...מין תגובה מאוחרת כזאת.העצב שבתוכך מוצא את ביטויו בכאב החיצוני... היום בבוקר דווקא הלכתי לעבוד עם מצב רוח טוב שמיימי(שמיימי?קצת מוגזם למי שמשרת את חיית המתכת). וכך הוא פתאום הופיע,הכאב הזה...קפץ חדות למעלה והזכיר לי ,כאילו אני צריך תזכורת...וכאשר חדרה בי ההכרה שזה הסימן,הרגשתי איך התוגה עולה,העיניים מתמלאות דמעות,ומצב החומר צונח מטה מטה. "בסוף כל רע יש טוב" כתב מאיר. מחשבה זו תובנה זאת,משכה אותי החוצה מהמצב אליו נקלעתי...עזרה לי להתאושש להתחזק אכן גוף ונפש אחד הם וכמו שאומר מאיר "אף אחד לא יודע אף אחד לא מבין"
זה מתחיל בכתף,הלחץ הזה, הזעיר הוא הולך ומתעצם ככל שהזמן חולף הלחץ הזה,בהדרגה הופך לכאב,מתפשט לצוואר,לזרוע. התנועה הופכת קשה,דואבת.כאב עיקש לא מרפה.הרבה זמן לא היה לי כאב שכזה,הרהרתי לי. מתי זה הופיע ככה בפעם האחרונה,למה עכשיו למה היום? ואז זה נחת לי בהכרה:הרי היום יום השנה,והרגשתי איך התוגה חודרת והעצב מתחיל לטפס לו במעלה הראש,כמו הכאב הזה בכתף שמאל...ונזכרתי נזכרתי מתי זה קרה לי לראשונה: לפני כחמש שנים משהו כמו שבועיים לפני יום השנה,כל האיזור פשוט נתפס:השכמות הכתף בואכה הצוואר ועבור לחלק העליון של הזרוע.הסביבה פשוט כאבה,כל תנועה קשה ,קשה כמו חציית ים סוף כמו לעבור את פרעה. לא כל כך קישרתי בין האחד לשני...עד שליאת מטפלת השיאצו הכל כך טובה ומבינה אמרה לי זה בנפשך יותר מאשר בגופך,אולי אתה כואב את מאיר, את לכתו...מין תגובה מאוחרת כזאת.העצב שבתוכך מוצא את ביטויו בכאב החיצוני... היום בבוקר דווקא הלכתי לעבוד עם מצב רוח טוב שמיימי(שמיימי?קצת מוגזם למי שמשרת את חיית המתכת). וכך הוא פתאום הופיע,הכאב הזה...קפץ חדות למעלה והזכיר לי ,כאילו אני צריך תזכורת...וכאשר חדרה בי ההכרה שזה הסימן,הרגשתי איך התוגה עולה,העיניים מתמלאות דמעות,ומצב החומר צונח מטה מטה. "בסוף כל רע יש טוב" כתב מאיר. מחשבה זו תובנה זאת,משכה אותי החוצה מהמצב אליו נקלעתי...עזרה לי להתאושש להתחזק אכן גוף ונפש אחד הם וכמו שאומר מאיר "אף אחד לא יודע אף אחד לא מבין"
