אנחנו יודעים את שמו
ואנחנו יודעים שגם אנחנו לא רוצים לדבר סרה ברופאים, וגם לא לדבר סרה בעצמנו. אבל כן רוצים להכניס לעצמנו שכל. והשכל זה, שהרופא עושה ניתוח בקיבה, לא בראש. את הניתוח בראש אנחנו צריכים לעשות לעצמנו. ואנחנו בשכל שלנו צריכים להבין מה טוב לגוף שלנו ומה לא טוב לו, ולא להאמין לכל מה שרופא מוציא מהפה שלו בנוגע לגוף שלי. אף רופא - לא הרופא הזה ולא אף רופא אחר באף מקצוע אחר - לא בעל בית על הגוף שלי. ואם אני רוצה בריאות לגוף שלי, אני צריכה להשתמש בשכל שלי, ולא להשתמש בשכל של הרופא, אלא להיעזר בשכל של הרופא. שזה אומר לקחת מהרופא מה שטוב בשבילי ולא לקחת ממנו מה שלא טוב בשבילי. מי שמכיר אותי, לא יכול להאמין לסיפור שלי. לפני 20 שנה, רופאים אמרו לי שאני צריכה לקחת כל החיים תרופות אנטיפסיכוטיות, אחרת אני עלולה כל החיים לחטוף התקפים פסיכוטיים ולהוריד את היכולות הקוגניטיביות שלי בהדרגה למשהו מצומצם ביותר. (יכולות קוגניטיביות זה היכולת לחשוב, להתבטא, להרגיש, לחוות הנאה, צער, סיפוק, עניין, סקרנות). הבעיה היתה שהתרופות האנטיפסיכוטיות הורידו את הקוגניציה שלי למשהו מצומצם ביותר. ולא יכולתי לעבוד ולתפקד ולהרגיש שמחה. אז השכל שלי אמר, שעדיף לקחת סיכון לאיכות חיים נמוכה, מאשר לחיות בוודאות באיכות חיים נמוכה... מה עושים כשהשכל שלך אומר את ההיפך ממה שהרופא אומר? מחפשים רופא שאומר מה שהשכל שלך אומר, ולוקחים מכל רופא מה שטוב לשכל שלך. והנה אני, כך הגעתי עד הלום
. לקחתי סיכון איפה שצריך היה לקחת סיכון, ואכן הצלחתי. הסיכון לא התממש כלל. מצאתי רופאה שלימדה אותי איך להשליט על המוח דפוס שסותר את הדפוס הפסיכוטי שהוא למד, והמוח למד לשכוח איך זה נראה. את החלטת להאמין לרופא, בדברים שלא נכונים ולא טובים לך. למה? הוא מומחה לתזונה? הוא בעל הבית של הגוף שלך? הוא מומחה לניתוחי טבעת. יש עוד רופאים, בכל תחומי הרפואה יש דעות רפואיות סותרות ויש חוות דעת נוספת. והפציינט בוחר באיזו דעה לנקוט. הוא לא מכריח אותך לעשות דווקא מה שהוא אומר. הוא עשה ניתוח - תודה רבה. זה הרופא הכי מעולה בתחום ניתוחי הטבעת. בתחום התזונה מותר לבחור את הדעות של כל בעלי המקצוע האחרים. הוא מעולם לא הכריח מנותחים לחשוב כמוני, ומעולם לא עשה סנקציות למנותחים שחושבים כמוני. להיפך - הוא מכבד אותנו מאוד מאוד. את חושבת שהוא אשם במה שעשית? זו את שהענשת את עצמך. חשבת שאת חייבת לעשות מה שהוא מציע. ואם את לא רוצה, אז את צריכה להעניש את עצמך, ולפתוח את כל הטבעת. מה פתאום? בואי תלמדי מאיתנו, איך להיות הקליינטית הכי טובה של הד"ר, בלי להעניש את עצמך בכלל. רובנו פה הקליינטים שלו, ומרוצים מאוד. תלמדי מאיתנו את הפרשנות הנכונה למה שהוא אומר. גם אני בת חמישים. אני לא רעבתי יום אחד מאז הניתוח. כי אני לא צריכה לרעוב. גם לי בא לחיות טוב ולהיות מסוגלת לאכול מה שבא לי. הוא יכול לטעון שירקות ופירות זה לא בריא, ואני אטען שזה כן בריא, ואפילו בריא מאוד. אני אוכלת את כל סוגי המזונות: בשר, דגים, לחם, אורז, ירקות, פירות - והכל בדרך נורמלית, עם עצירות בשירותים לצורך יציאה נורמלית בלבד. ירדתי 34 קילו, מתוך 40 עודף. יש לי BMI27. אני שנתיים וחצי אחרי הניתוח. למה את צריכה לדבר איתו על תזונה? הוא הכריח אותך לאכול כך? למה אותי הוא לא הכריח? למה אני שמעתי את הפנינים הללו ולא התייחסתי אליהן ברצינות, ולא צייתתי להן? למה אני העברתי ביקורת על המילים ולקחתי מה שמתאים לי? (וכמו שהבנת, זה לא הרופא היחיד שהעברתי ביקורת על המילים שלו). למה צריך לפתוח הכל? אני אומרת לו כמה לפתוח לי, והוא פותח לי כמה שאני רוצה. את רוצה לעשות שינוי ולחיות כמו החיים שלי? תתקשרי. לא צריך יותר משיחת טלפון אחת, רבע שעה, ואת לומדת את כל הכללים וההסברים לשינוי מלא של החיים
שלך עם טבעת. (כמובן שאפשר כמה שיחות טלפון שאת רוצה, לתמיכה ולהבהרות שנחוצות לך). ולשם הבהרה - אני לא מבקשת כרטיס אשראי
. אני פשוט מרגישה צורך עז ללמד אנשים כמוך לזכות במה שאני זכיתי ללמוד כאן בפורום, כדי לדעת להגיע לאיכות החיים שלי עם טבעת.
